lukatch

זה יותר ממה שנמכרה הסטראט הלבנה של הנדריקס מוודסטוק! ההופנר תשיג 10-15 מיליון דולר, מוכן להתערב. אין כלי בעולם שיתקרב אליה, כולל סטרדיווריוס. ואז אני אזכיר לכולכם שוב שממש החזקתי אותה בידיים. וכמה חודשים קודם החזקתי סטרדיווריוס בשם סן לורנצו שהוערך אז ב-5.5 מיליון דולר... השם האינדיאני שלי הוא "הנוגע בכלי נגינה יקרים" (-;

תמיד תסובב טראס כשהמיתרים על הבס ומכוונים. באופן כללי הצוואר צריך להיות כל חייו תחת הטנשן הרגיל שלו, כולל בכיוונים. תיקח רבע סיבוב כל פעם, תעצור ותבדוק, עד שזה מסתדר. אם אתה מהדק (כיוון השעון), תעצור כשזה מתחיל ללכת קשה. אל תיבהל, גם חצי סיבוב נוסף בתוך הטווח הקשה לא יגרום נזק. אם אתה מרפה (נגד כיוון השעון), אתה לא יכול לגרום נזק. אתה כבר תרגיש כשהבורג רפוי לגמרי, הוא מרגיש כמו בורג רפוי. ואז תהדק טיפה בכיוון ההפוך, בשביל שהטראס לא יישב לגמרי חופשי כי אז הוא עלול לרטוט בתוך התעלה שלו. כל הנ"ל לא בתוקף לגבי ריקנבאקר בת יותר מ-36 שנה - שם יש טראסים אחרים וטכניקה אחרת. ריקנבאקר שנת 1985 והלאה - הכל סבבה.

righty tighty lefty loosey מזל טוב, הוסמכת למסובב טראסים

ואתמול נפטר גם פיל צ'ן. לא שבוע טוב לבסיסטים ג'מייקנים. כן, פיל צ'ן נולד בג'מייקה למרות שהוא ממש לא נראה ככה - הוא פשוט ממוצא סיני. אבל גדל בקינגסטון ושם התחיל את הקריירה. פיל צ'ן ניגן עם רוד סטיוארט, פיט טאונסנד, אריק קלפטון, בריאן מיי, ג'ף בק, והרבה שנים עם רובי קריגר וריי מנזארק בלהקה שניגנה דורז אבל בלי מוריסון אי אפשר לקרוא לה ככה. הנה אחד הליינים הזכורים שלו:

חשמלי (EUB) זול זה בדרך כלל חשמלי זבל. גם בתוך החשמליים יש את כל הטווח שבין זבל סיני לבין כלי מצוין. חשמלי טוב זה לא דבר זול. חשמלי טוב זה למשל ימאהה סיילנט בייס מהדגם החדש, SLB300. במחיר שהוא יעלה לך בארץ אתה יכול לקנות קונטרבס אמיתי לא רע. כלומר לא כלי לפילהרמונית, אבל לא רע. בוודאי לשלב שבו אתה נמצא עכשיו. אם תקנה חשמלי גרוע בזול, אתה תישאר גם בלי תקציב, גם בלי בס אקוסטי, ודי מהר - אחרי שתקלוט מה קנית - גם בלי שום חשק לנגן.

https://www.ebay.com/itm/284378726363 https://www.ebay.com/itm/274621814635 https://www.ebay.com/itm/265367876497 https://www.ebay.com/itm/324427265376 כולם במחיר של סוויטווטר לסט הזה ($24.99) בתומאן זה $28.88 ובאמזון מתחיל ב-$27.99 אז הלכתי על הנמוך (סוויטווטר)

איזה מיתרים

הנה מגבר אמפג נחמד שראיתי עכשיו ביד2 ב-500 ש"ח. הרמקול הוא "12, וזה טוב מאוד כי מגברים זולים עם רמקולים קטנים יותר נשמעים זוועה ויוציאו לך את כל החשק לנגן בס. https://www.yad2.co.il/item/gtgwxvd2 נשארו 1,200 לבס... בוא נראה. הנה למשל ימאהה נחמדה ב-1,000 ש"ח https://www.yad2.co.il/item/fknl1tob ונשארו לך 200 שקל להתפנק בסט מיתרים חדש.

זה כמו לשאול אם אפשר לנגן שופן על פסנתר דיגיטלי. התשובה היא כן. אתה לא תעשה רסיטל על קלאבינובה אלא על פסנתר כנף, אבל ללמוד - את זה אפשר בהחלט לעשות על פסנתר דיגיטלי. בקונטרבס, המתודה הקלאסית טובה באותה מידה גם לקונטרבס חשמלי, בגלל שהאינטונציה והטכניקה זהה באקוסטי ובחשמלי. עוד עניין שחשבתי להעלות הוא העובדה שעוד לפני שהתחלת ללמוד את הכלי, אתה כבר החלטת שתנגן על חשמלי. למה בדיוק? אני מעריך שכמו כולם גם אתה תתאהב בכלי האקוסטי. מה שאתה עושה הוא כמו אדם שרוצה ללמוד לנגן גיטרה ומחליט מראש שהוא ינגן רק על פנדר ולא על גיבסון. יש לי חשד שהסיבה היא שאתה רגיל לכלי קומפקטי ונייד (גיטרה בס) וחושש מהסירבול של להסתובב עם קונטרבס. אז כן, זה הרבה יותר מסורבל (ואני אומר את זה שעתיים אחרי שסחבתי קונטרבס מהגיג של הבן שלי הביתה, אז הסירבול מוחשי מאוד עבורי). אבל אחרי שתנגן על אקוסטי אתה תתקשה לנגן על חשמלי. זה לא יישמע לך טוב. יש סיבה למה 99.99% מהבסיסטים בג'אז הם עם הכלי האקוסטי המסורבל והגדול (עם פיקאפ כמובן) ולא עם החשמלי. חוץ מזה שמתרגלים להיסחב עם קונטרבס וזה נהיה פחות נורא עם הזמן.

למדתי שלוש שנים קלאסי, ושניים משלושת הילדים שלי קונטרבסיסטים, הגדול (23.5) ניגן יותר קלאסי והצעיר (19) ג'אזיסט שמסתמן ככוכב וכבר ניגן עם כמה שמות, ועדיין אני לא רואה בזה סמכות לתת עצות. אבל כשהגדול היה בן 11 והתחיל קונטרבס, הלכתי לאלי מגן ושאלתי מה הכי טוב לעשות. ולאלי מגן כדאי להקשיב. הוא אמר, "קודם שנתיים קלאסי חובה. במקביל אפשר ללמוד ג'אז על גיטרה בס אצל מורה טוב, כלומר או יוראי אורון או אריה וולניץ (ציטוט של אלי מגן, למי שיש בעיות עם זה תפנו אליו) ורק אחרי שנתיים למזג את השניים ולנגן ג'ז על קונטרבס". עד כאן מה שאלי מגן אמר, והוא בחור שקצת מתמצא בג'ז, בקלאסי, ויש אומרים גם בקונטרבס. יש היגיון בזה כי קונטרבס זה לא בס פרטלס עומד. את זה בטח כבר הבנת. זה כלי שדורש, למרבה הצער, לימוד של רוב הטכניקה ממש מהתחלה. למורי קלאסי יש מתודה בשביל זה, מתודה שעובדת כבר 200 שנה. יש כאלה שעובדים עם שיטת סוזוקי, אחרים עם סימנדל הוותיק, ככה לומדים את הפוזיציות, את השיפטים, ונגינה בקשת. למרות שכמעט לא תשתמש בקשת בג'אז, קשת היא חובה כדי להשיג אינטונציה טובה, כלומר לא לזייף. זה מה שייתנו לך שנתיים קלאסי, גם אם לנגן יצירות של ויוואלדי (לצ'לו או לכינור, מותאמות לקונטרבס) זה לא מה שבא לך כרגע: אבל אתה תדע לנגן קונטרבס. כמובן שיש יוצאים מן הכלל. הבן הצעיר שלי נמנע ככל יכולתו מקלאסי, וזה עובד לו איכשהו. עם זאת אני אציין שיש לו שמיעה הרמונית באמת לא מצויה ורקע של 7 שנים בג'ז כפסנתרן, ושהוא בכל זאת למד אצל קונטרבסיסט מהפילהרמונית (נועם מסריק). אתה חייב מורה מנוסה כדי לבנות טכניקה נכונה. קונטרבס זה לא גיטרה בס שאפשר ללמוד לבד. ההבדל בין קל לנגינה לבין קושי בלתי אפשרי הוא טכניקה, ואת זה חייבים ללמוד אצל מורים עם הכשרה קלאסית. טכניקה נכונה היא מה שאיפשרה למורָה שלי, בחורה עדינה בגובה מטר וחצי, ולמורָה שלה, בחורה בגובה 1.60, לנגן בצורה וירטואוזית על אחד הכלים הכי גדולים וקשים טכנית. בשביל להמחיש: בקונטרבס עוצמת הלחיצה של אצבעות יד שמאל על המיתר על הפינגרבורד היא פי 8 מהעוצמה שנדרשת בצ'לו. רק טכניקה שלומדים אצל קלסיקאי מנוסה מאפשרת לעשות את זה, ועוד בקלות. אבל אל תקשיב לי, כאמור, תקשיב לאלי מגן.

בסיקסטיז זה בעיקר מה שהיה בחנויות. לקראת סוף העשור התחילו לצוץ ראונדס, אבל אם אתה שומע משהו שהוקלט בסיקסטיז, כמעט בטוח שזה פלאטס.

נתחיל בזה שהקרדיטים והפרוצדורות נגמרים ב-2:45 ורק אז הסיפור מתחיל. יכול להיות שיש גם טעויות בתאריכי חייו של אדולף ריקנבאכר, אבל אני פחות מתמצא שם. הוא אומר שם למשל wood frying pan, לא יודע מאיפה ה-wood, אף אחד לא קורא ככה לפריינג-פאן. אבל לא התעכבתי על כאלה כי זה לא מעניין. או זה שעל דגם 4000 המקורי הוא אומר ש"ניכרות בו השפעות הסגנון העיצובי של רוסמייסל". ניכרות השפעות?! רוג'ר רוסמייסל עיצב את הכלי הזה מהתחלה ועד הסוף.

וואו, תלמיד של ג'יימרסון! כמה אנשים כבר יכולים להגיד את זה.

ההסתמכות שלו על הספר של ריצ'רד סמית מאוד תמוהה. זה ספר ישן מאוד עם הרבה טעויות. הספר שמקובל בשנים האחרונות כאוטוריטה הוא זה של פול בויאר. יש לי את שניהם, ואת סמית' לא פתחתי כבר הרבה שנים וכנראה שזה גם יישאר ככה. ב-10:20 הוא אומר "דוגמה מצוינת לצליל של פיקאפ טוסטר הוא האינטרו ל'ראונדאבאוט' של יס". רק שהאינטרו הזה מנוגן דווקא על הפיקאפ האחורי (ההורסשו), והוא דוגמה מצוינת דווקא לצליל של ההורסשו שהוא שונה מאוד מהטוסטר גם במבנה וגם בצליל. 11:20 הוא מדבר על השילוב של ההיי-גיין בפוזיציית צוואר עם פיקאפ הורסשו בגשר, ואיך זה עזר לכריס סקווייר וגדי לי. רק מה, שמעולם לא היה שילוב כזה על ריקנבאקר. ההורס-שו הוחלף על ידי היי-גיין ב-1967, הרבה לפני שריקנבאקר החליפו את הטוסטר בהיי-גיין (1973). כלומר השילובים היו: בהתחלה הורסשו + טוסטר, אחר כך היי-גיין + טוסטר, ומ-1973 ועד היום - שני היי-גיין. בקיצור, הוא מדבר שם שטויות. 12:03 עוד שטות: "באמצע שנות ה-70 ריקנבאקר זנחו את ההורס-שו ועברו לפיקאפ רגיל מתחת למיתרים". חביבי, זה קרה כבר ב-1967. 12:35 הוא אומר שה-4001S הייתה דגם יצוא בלבד. זה לא נכון. 4001S הייתה הדגם האמריקאי, אותו כלי בדיוק נמכר באנגליה ע"י רוז-מוריס כדגם 1999 (משום מה היבואן האנגלי השתמש במספרי דגם ייחודיים לו). זאת של מקרטני אכן הייתה 4001S כי היא לא עברה דרך רוז-מוריס אלא נמסרה לו ישירות ע"י FC הול. אלה של כריס סקווייר, ג'ון אנטוויסל ורוג'ר ווטרס היו RM1999. 13:58 הוא מדבר על דגם בשם V63PMC שיוצר לשוק היפאני. מעולם לא היה דגם כזה. הוא מבלבל בין 4003PMC, הניסיון הראשון והמאוד לא מוצלח של ריקנבאקר לעשות מעין ריאישיו לבס של מקרטני, לבין ה-4001v63 שהייתה ריאישיו מדויק. בתמונה רואים שם (מימין) את ידיד המחלקה ג'ף סקוט, מחזיק 4001v63 פיירגלו ימנית. 14:10 הוא שוב טועה בשמות הדגמים. הבס של כריס סקווייר דווקא איננה 4001S אלא 1999RM. זה כאמור בדיוק אותו בס, אבל היות שסקווייר קנה אותו דרך רוז-מוריס הוא 1999RM. 16:22 אני אוסיף פה שהבחירה של למי קילמיסטר בגילוף של בלוטים ועלי אלון לא הייתה מקרית. הבלוטים היו חלק מהאיקונוגרפיה הנאצית, ולמי היה אספן של ממורביליה נאצית. גם הלוגו של מוטורהד דומה מאוד לרייכסאדלר, הנשר של המפלגה הנאצית, ולא במקרה. 18:05 הוא טועה בשנה של החלפת הטראס-רוד, ואומר שזה קרה ב-1980. למעשה הטראס רודס המקופלים הוחלפו בטראס-רודס "רגילים" רק בשנת 1985. מה שקרה ב-1980 הוא רק הפיכת הכיוון של הטראס רודס המקופלים הישנים. ואין לזה קשר למיתרי פלאטוואונד או ראונדוואונד. זאת טעות נפוצה, ועדיין זאת טעות. זה המקור שלה: ריקנבאקר ידעו שהצוואר רגיש ולא יסחוב מיתרים עם טנשן גבוה, ולכן הודיעו שהכלי באחריות רק אם הקונה ישתמש רק במיתרי ריקנבאקר; והמיתרים היחידים שריקנבאקר ייצרו לבס היו פלאטוואונד 040 רכים מאוד. הדבר הכי דומה להם היום הוא תומסטיק-אינפלד ג'ז פלאטס JF344. אז הטעות מובנת. 18:14 הוא מדבר על שינוי הפיירגלו. זאת שטות גמורה. פיירגלו זה פיירגלו. מה שהוא מראה בצילום זה פיניש שנקרא Walnut ולמעשה היה גירסה מבריקה של Autumnglo (שהיה מט). זה צבע מאוד נדיר על 4003 ולמעשה ריקנבאקר השתמשו בו כמעט אך ורק על דגם 4002. (ב-22:16 אפשר לראות את ג'ון הול עם 4002 בצבע הזה). 19:08 הוא אומר שב-1987 הוכנס דגם 8 מיתרים בשם 4003S/8. למעשה היה כבר דגם 8 מיתרים בשם 4008 עם ראש מוזר שהאספנים קוראים לו פוטייטו-הד. לכריס סקווייר ולג'ון אנטוויסל היו 4008. 20:55 הוא מראה את דגם 2030GF גלן פריי סיגנצ'ר ואומר שמדובר בדגם אקטיבי. הבס הזה כמובן פאסיבי. למעשה ריקנבאקר מעולם לא הוציאו בס אקטיבי בשום גירסה של שום דגם. בסוף הוא מודה לאנשי ה-RRF (ריקריסורס) על המידע... כמודרייטור ב-RRF, חבל שהוא לא שאל גם אותי (-;

בעצם יש לי אוברדרייב מצוין לבס (Boss ODB-3) אבל אני כמעט לא משתמש בו ולא לוקח אותו לחזרות.

סיפור מדהים. רק תיקון קטן, היא לא 1968 אלא 1970. הסיריאל יוכיח את זה. ה-slotted headstock התחיל רק ב-1970, ואחרי שנה או שנתיים גיבסון חזרו להדסטוק הרגיל. ב-68' זה עוד היה הדסטוק רגיל, טיונרים קלוברליף, פיקאפ בלי המסגרת השחורה, פיקגארד בהתאם עם חתך יותר קטן, זווית צוואר/גוף קצת אחרת, אאוטפוט ג'ק מקדימה ולא בצד הגוף, ו-20 פרֶטים (אצלך יש 19). הנה, תתעדכן אצל ג'ולס: https://www.flyguitars.com/gibson/bass/1970gibsonEB0.php אגב, כמה היא עלתה? גם לי יש EB-0L צ'רי שנת 1970, רק במצב מקורי ובלי שינויים. שילמתי עליה לפני שנתיים וחצי באיביי $480 כולל קייס. אתה הגבת לי אז וכתבת "אני חולם למצוא אחת כזאת"... והנה זה קרה, ואפילו יותר מדויק ממה שחשבת. ברכות.

אוקיי, אחיו של ווס מונטגומרי לא היה ממש הראשון - הקרדיט על זה הוא של הבן של פול טוטמארק, ממציא הכלי, שניגן עליו בתזמורת בית הספר - אבל מונק מונטגומרי היה בין שלושת הקונטרבסיסטים הידועים הראשונים שהקליטו והופיעו עם הכלי המהפכני החדש של ליאו פנדר.

הקטע הראשון קורע. שמישהו ישלח לינק לדייבי504! לקטע השני קראנו בילדותנו "דיגי דג אדום"

מי לייקי

ב-3:58 הם מדברים על זה שסטוארט סאטקליף קנה הופנר 500/5 שנת 1959 ברונט (סאנברסט) ואז מראים צילום קטלוג של הופנר 500/3 שנת 1960 בלונד עם פיקאפ טוסטר-טופ (יש לי בדיוק בס כזה, אגב, אותה שנה, הכל)... אני מבין את הקושי: אחד הדברים שמחרפנים אספנים הוא שהופנר בשנים האלה היו משנים את הכלי הכלי כל שנה. דברים גדולים וקטנים, כמו מיקום וסוג הפיקאפים, הרכב העצים בצוואר, טיונרים, אלקטרוניקה, טיילפיס, הכל הם שינו, כל שנה היה משהו קצת אחר. ולכן מי שרוצה למשל בס הופנר McCartney spec צריך להשיג 1963 ולא שום שנה אחרת. 62' למשל זה פיקאפים אחרים (דיימונד טופ). ב-12:55 הם אומרים שלדברי הופנר, למקרטני יש "בסך הכל 5 באסים של הופנר". אני מניח שהופנר מדברים על הכלים שהם עצמם סיפקו לו, בגלל שטכנאי הגיטרות שלו קית' סמית סיפר לי אישית שיש להם מחסן מלא הופנרים, שהם קנו לאורך השנים בניסיון למצוא בס שיתקרב ל-63' הידועה שלו, כדי שיהיה לו איזשהו גיבוי אמיתי אם משהו יקרה ל-63'. אז יש לו הרבה יותר מ-5 הופנרים. מהכלים שנראים בווידאו, החזקתי אישית ביד את ההופנר 63' ואת הגיבסון 1960, וראיתי מקרוב (כולל הדגמה בידי פול) את האפיפון טקסאן שעליה הוקלט יסטרדיי.

מת על המגבר הזה, יש לי שניים כאלה, אפשר למצוא משומש ב-350-400 ש"ח ותכלס זה יופי של מגבר לגיטרה - אבל ממש לא לבס. מצטער...

מציע שתדאג גם למגבר. ולא מהקטנים הזולים, הם נשמעים נורא. תקנה בס זול ומגבר קצת פחות זול. כשהתחלתי לנגן לא היה לי מגבר. רק אחרי שנתיים השגתי מגבר. התוצאה הייתה פריטה מאוד אגרסיבית ביד ימין, וארטיקולציה של פיל. לקח שנים לתקן את זה. כלי שמנגנים עליו עם מגבר, תלמד לנגן עליו עם מגבר. אם המגבר גיטרה שלך לא קטנטן ואתה לא מתכוון להפציץ ווליום, אפשר לנגן עליו בס עד שתתארגן על מגבר בס. קרול קיי, שהקליטה יותר מכל בסיסט אחר בהיסטוריה, הקליטה קלאסיקות של בס על פנדר פרסיז'ן מחוברת למגבר גיטרה - בהתחלה פנדר קונסרט ואחר כך פנדר סופר ריוורב "4x10. לפני 20 ומשהו שנים גיליתי שהיא פעילה מאוד גם אונליין (מה שהיה אז), שלחתי לה מייל עם השאלה הזאת בדיוק, והיא השיבה לי עם המיפרט הטכני השלם של הציוד שלה בהקלטות עבור הביץ' בויז. והיא הקליטה עם מיקרופון ליד הרמקול, לא דיירקט. מה שאתה שומע זה בס דרך מגבר גיטרה.

שטריקר לא מתעסקים עם זה למיטב ידיעתי. לקונסרבטוריון יש שלושה באסים, שניים נוראיים, סינים כתומים כאלה, והשלישי גם סיני אבל קצת פחות נורא. בכל מקרה הם לא להשכרה ומצב התחזוקה שלהם מזעזע. מציע שתדבר עם עמי שטיינר. הוא מציע להשכרה כלים סבירים עם סט-אפ טוב, השירות שלו מצוין והמחירים טובים. https://www.strings.co.il/

בר פיליפוביץ' המוכשר מוכר קונטרבס נחמד להתחלה: https://www.facebook.com/groups/253395748147593/user/100000250849762 בס צ'כי שנראה טוב - לא יודע אם עדיין אקטואלי אבל שווה לברר: https://www.facebook.com/groups/253395748147593/posts/1985746534912497 1. אם אתה יכול, תימנע מהכלי הסיניים הכי זולים. הם נוראיים. 2. קונים בארץ. משומש כמובן. תמיד הולכים עם מישהו שמבין. מורה או נגן מנוסה. וחשוב מאוד: לא משלמים שקל לפני שבונה כינורות בדק את הכלי. זה נהוג בתחום הקונטרבסים, שבונה מנוסה רואה את הכלי קודם. זה כמו לקחת רכב משומש לדינמומטר לבדיקה לפני קנייה. כי אם למשל יש לבס סדק בטופ, התיקון יעלה יותר מכל הכלי. 3. יש שוק יד 2 לקונטרבסים בארץ. זה עובר די הרבה דרך הבונים והמתקנים. הם תמיד יודעים אם ומתי משהו שיתאים לך נמכר. כמובן שהם לוקחים אחוזים. 4. תצטרך גם קייס, כלומר גיג-בג. זה לא דבר זול בכלל אבל אין ברירה. אתה תרצה לקחת את הכלי לחזרות והופעות, וחייבים להגן עליו. 5. תחזוקה - בגדול אין ממש. מיתרים מחליפים כל כמה שנים. אני החלפתי לא מזמן אחרי עשר שנים. סט ספיירו זה בערך אלף שקל. אגב, לא מחליפים לבד בהתחלה. וכשמחליפים פעם בעשר שנים אפשר ללכת לבונה כינורות שיעשה את זה. למרות שאני יכול להראות לך איך להחליף, זה לא מסובך. רק שזה לא בדיוק כמו בגיטרה בס. 6. מאיפה אני יודע את כל זה: אני לא איזה קונטרבסיסט גדול אבל גם למדתי (קלאסי) וגם יש לי שני בנים קונטרבסיסטים, אחד למד קלאסי ואחד ג'אזיסט בניו-סקול.

לא, זה אותו דבר. אוקיי, אז גם רון קארטר. זה משמש בעיקר בסיסטים בתזמורות בשביל תפקידים שיורדים מתחת למי הנמוך. אין כמעט בס בתזמורת סימפונית בלי האפשרות הזאת, כשבאירופה מקובל יותר בס 5 מיתרים עם סי נמוך, ובצפון אמריקה מעדיפים 4 מיתרים עם אקסטנשן. ובארץ, כמו בכל דבר, סלט.