lukatch

זה אכן נשמע לגמרי מיקי שביב, והשני לגמרי יוסי מנחם.

חכה, קודם הג'ז בס של אולארצ'יק. והייתי מוסיף לרשימה את הג'ז בס 67' של עמי פרנקל.

המממ. צודק

כמה טעויות: "...שמקרטני בן ה–19 קנה ב–1961 בהמבורג" - הוא היה בן 17. "ברוב אלבומי הביטלס מהתקופה האמצעית והמאוחרת של הלהקה מקרטני ניגן בבס מסוג ריקנבקר" - גם בתקופה ההיא הוא ניגן פה ושם על ההופנר 63' (ההופנר השנייה), וגם על פנדר ג'ז בס 66' (כמעט כל האלבום הלבן הכפול), ויש גם שירים שהוקלטו על פנדר בס VI. "אבל ההופנר, שאיתו הופיע עד שהביטלס הפסיקו את ההופעות ב–1966, הוא הבס המזוהה איתו ביותר, לפחות מבחינה ויזואלית, והידיעה על החזרתו סיפקה רגע של נחת" - הבס שהוחזר איננו זה שמזוהה איתו. הבס השני, זה שהתחיל להופיע איתה מאז ההופעה הראשונה אצל אד סאליבן שבה הביטלס כבשו את העולם, הוא הבס שמזוהה איתו. כמה דברים שאפשר להוסיף על הבס הראשון: מקרטני הזמין אותה בחנות של סטיינוויי בהמבורג. הוא היה נער בן 17, והוא היה מספיק חכם בשביל להבין שהסיכוי שלו זה הדגם הסימטרי 500/1. כל מה שצריך בשביל להפוך אותה לשמאלית זה לחתוך את החור לפאנל עם הסוויצ'ים בצד השני, לקדוח את החור לג'ק בצד השני, ולהפוך את הנאט. זה הכל. מהחנות התקשרו להופנר לשאול אם אפשר להזמין, הופנר כנראה לקחו פרוטוטייפ שהיה שם (באסים מ-61' הם עם גב שטוח, מקרטני קיבל כנראה לא רק את ההופנר השמאלית הראשונה בעולם אלא גם את ההופנר הראשונה עם גב קמור) ושלחו לחנות בשביל הילד האנגלי הרזה עם הדרישות המוזרות. לבס לא היה כפתורים לרצועה. הייתה הרצועה המוזרה הזאת שבה יש בקצה אחד קליפ שמתחבר לטיילפיס, ובקצה השני רצועה שמתלפפת סביב האוברהאנג של הצוואר. מקרטני מעולם לא הוסיף לבס כפתורים לרצועה. בהתחלה הוא קשר את הרצועה להדסטוק, כמו גיטרה אקוסטית. אפילו כשהוא קיבל אותה בחזרה ב-67' אחרי הריפיניש הנוראי שעשו ב-Burns, עדיין לא היה כפתור לרצועה, והוא שוב חיבר את הרצועה להדסטוק. עד היום אין לה כפתור כזה. גם ההופנר 63' הגיעה בלי כפתורים לרצועה, אבל עם השנים מקרטני כבר למד שצריך. היום יש עליה סטראפ-לוקס.

דיברתי איתו אתמול. היא אמורה להיות 1970, הוא לא שמר את המספר הסידורי. ביקשתי ממנו שיבדוק אם יש צילום טוב של הבס בקלוז אפ ברזולוציה סבירה, שאפשר לראות את הגריין של העץ. אולי שם נראה משהו ייחודי שיאפשר לזהות אותה בוודאות. כי חוץ מהסטיקר על הפיקגארד הוא לא עשה בה שינויים, ולך תדע מה נשאר מהסטיקר הזה אחרי 54 שנים.

גם לי יש פרטלס לא מסומנת וגם אני תמיד נופל בול על המקום הנכון. או ששאר הלהקה מזייפת בטירוף, גם אפשרות

זה נשמע לי קרוב

dotted 1⁄32nd

פעם מתי אמר לי שיש קורס שלם על הברייק הזה. אני מתחיל להבין למה. הרווח שיש שם, לפי מה שאתה אומר, הוא 1/48

https://www.facebook.com/watch/?v=865736998475953

קודם כל, מה לא לעשות: אל תזמין מעלי אקספרס. הברגים הסיניים שמוצגים כמתאימים לפנדר הם קצת גדולים מדי, וירחיבו את החורים בגיטרה. בעניין החלודה: האם אתה מודע לזה שיש ביקוש לברגים חלודים, והם עולים יותר? הסיבה היא שמי שצריך ברגים לגיטרה וינטאג' לא רוצה ברגים נוצצים אלא משהו שייראה באותו גיל. ברגים מקוריים של פנדר אפשר להזמין מגיטאר פארטס ריזורס. הם שולחים לישראל. https://www.guitarpartsresource.com/screws_pickguardgenfen.htm כרום - $7 ל-24 ברגים ניקל - $8 אבל זה ל-12 ברגים, אז למעשה $16 ל-24 ברגים ניקל Road Worn (רליק) - $10 ל-24 ברגים

והנה ההיפך: הלהקה הכי מפורסמת בזה שלא היה לה בסיסט, הדורז – כמעט בכל האלבומים היה בס, כי עם כל הכבוד לפיאנו-בס של פנדר רודס, בס זה לא. וממש בסוף היה בסיסט גם בהופעות. אז מי באמת ניגן שם בס?

OMG

זה, ובנוסף כל הקלידים שחורים, ואלה שמשמאל הם בגודל של קופסאות נעליים

ברור

כמעט כל מה שאתה יודע על גיטרה בס, חוץ מקריאת תווים במפתח פה, לא יעזור לך הרבה על קונטרבס. את הטכניקה תצטרך ללמוד מהתחלה, כי היא שונה בקונטרבס. זה נשמע מוזר, אבל זה ככה. פתאום אתה מוצא את עצמך מנגן שבועיים טווינקל טווינקל ברה מז'ור פוזיציה פתוחה... אבל זה הכרחי ללמוד את הכלי דרך טכניקת סימנדל. אל תחליט מראש שאתה צריך רק מינימום שיעורים. אל תדאג, גם שלוש שנים עם מורה לא יעשו ממך נגן פילהרמונית (-; קונטרבס זה לא פרטלס על הצד. אתה תגלה את זה מהר מאוד. לגבי הכלי: תתחיל בשכירות. יש לא מעט נגנים ברמה של אקדמיה עם כלי שכור, שעוד לא קנו את הכלי שלהם. אל תזלזל בסינים - ראיתי וניגנתי על סינים של 30 אלף שקל. הסינים למדו לבנות. סיני ב-3,000 שקל זה כמובן סיפור אחר: זה בס כתום מכוער עשוי דיקט ומודבק ברוק (כנראה) שמגיע עם מיתרים שהם בעיקר place holders ולא מתאימים לנגינה, וגשר לא חתוך (אקשן מטורף כמובן). בשביל להביא אותו למצב נגינה תצטרך להשקיע סכום דומה למה שעלה לך הבס בסט-אפ בסיסי מאוד שכולל חיתוך הגשר, ובסט מיתרים שמתחיל באלף שקל (סט ספיירוקור, הסטנדרט של התעשייה). מיתרים טובים יותר עולים יותר, אבל מצד שני סט יחזיק לך 8-10 שנים. ואחרי כל זה יהיה לך בס נוראי שעלה 6,000 שקל. האקשן עדיין יהיה גבוה, קשה ולא נוח, כי לעשות לוולינג לפינגרבורד יעלה כמו כל הבס (תתרגל להפסיק להגיד פרטבורד!), ולכן לא עושים את זה בסיני, ומנגנים כמו שזה. בגלל זה עדיף לשכור מאחד הבונים כלי אחרי סט-אפ, מטופל. ובמקביל תתחיל לחסוך. בס לא-סיני fully carved זה לא דבר זול. תחזוקה בשוטף: מיתרים זה השקעה ראשונית וזה יחזיק לך שנים. תצטרך קשת (כי ככה לומדים לנגן באינטונציה טובה), שרף, קייס לקשת, גיג בג לקונטרבס (זה 2,000 שקל), מפעם לפעם צריך לעשות rehair לקשת. ואם הכלי הוא שלך, תעשה ביטוח. כשתגיע לקטע של הביטוח תדבר איתי שוב.

פנדר פרסיז'ן שחורה

רדוד ושטחי ומלא אי-דיוקים. כהרגלו של הבחור, אגב. גם הווידאו שלו על ריקנבאקר 4001 מחורר לגמרי. יש לי את הספר של ניק ווס, אם תרצה פעם את הסיפור האמיתי.

זה היה במועדון הסטודנטים מרתף 10. אתה ניגנת עם מורדי פרבר, אני ניגנתי עם שמעון הולי.

תסתכל בתוך החציבות לפיקאפים. אני מוכן להתערב שהיא דיקט, עם veneer יפה למעלה ומאחור. הסימן המובהק, כמעט תמיד: כשהפס השחור של הסאנברסט מתרחב באזורי ה-belly cut וה-arm contour, כדי שלא לחשוף את השכבות של הדיקט.

יפה! ההבדל הוא שזאת גוף דיקט, כמו כמעט כולן וזה כולל גם את אלה ששווקו באנגליה תחת המותג Avon, ולזאת שלי יש גוף ash.

המאפרות לא מקוריות, האחורית קצרה מדי. אבל כן, שמרו עליה בצורה יוצאת דופן. היום פתחתי את הקונטרול פאנל, נראה שזה עוד ההלחמות המקוריות. אין לי מושג מה עבר עליה ב-40 ומשהו השנים האחרונות ואצל מי הייתה, אני לא זוכר למי מכרתי אבל היא כנראה עברה כמה ידיים. אצל הבחור שמכר לי אותה היא הייתה ב-10 השנים האחרונות.

בשנת 1977, כשהייתי בן 15, ההורים שלי קנו לי בס Prima חיקוי ג'ז בס. כלי יפאני, שהיה הבס השלישי שלי (אחרי הופנר 500/1 וקלירה), הוא נקנה בחנות בשם קובלסקי בחיפה ב-2,400 לירות. די מהר קילפתי מההדסטוק את המדבקה Prima ועשיתי זיוף של לוגו פנדר שהעתקתי מפרסומת במלודי מייקר. בסביבות 1981 מכרתי אותה וקניתי Peavey T40 כי כולם אז קנו Peavey T40. אתמול אני מסתכל במרקטפלייס ופתאום הבס הזה צץ שם למכירה. לא היה לי ספק שזה הבס הישן שלי. יש תמונות, ואני מזהה את הזיוף החובבני שלי גם אחרי 46 שנים. היא שמורה מאוד יפה. אז היום קניתי אותה... שוב הנה: 1977 ו-2023.