lukatch

אולי כן ואולי לא, אני לא הייתי מהמר, אבל הסיכויים יותר גבוהים ל-לא. עד 85' הן הגיעו עם כתב אחריות שמציין שהאחריות פגה ברגע ששמים עליהן מיתרים שאינם ריקנבקר, ומיתרי ריקנבקר היחידים (שיוצרו על ידי Maxima) היו פלטוואונד 040 טנשן נמוך. הרבה אנשים לא הבינו למה ההגבלה הזאת, והיו הרבה אי-הבנות. במשך שנים הניחו שריקנבקר חייבת פלטוואונדס כי הסריגים עשויים ממתכת רכה מדי, וראונדוואונד שוחק אותם. זה לא נכון עובדתית - גם כי הסריגים עשויים מאותה מתכת כמו פנדר, וגם כי ריקנבקר מעולם לא שינו את ההרכב, מ-1957 ועד היום. אחר כך אמרו שלראונדוואונדס יש טנשן יותר גבוה. גם זה כמובן לא נכון - הטנשן לא תלוי באופן הליפוף של המיתר אלא בעיקר בקוטר שלו. רק מה, שבאותן שנים, הראונדוואונדס היחידים היו רוטוסאונד ולהם באמת היה טנשן גבוה הרבה יותר ממיתרי ריקנבקר, אבל כידוע יש כבר הרבה שנים ראונדוואונד 040. ומצד שני, מיתרי פלאטוואונד של פנדר - הסט שהיה בא על באסים חדשים - יכול לגרום לריקנבקר להתקפל לשניים. הסיבה האמיתית היא שצוואר ריקנבקר כמו שהוא היה בנוי עד 85' (אם הוא לא שחור אתה יכול לראות - יש לו סקאנק סטרייפ, או ליתר דיוק shedua stripe, פס של עץ יותר כהה לאורך הצוואר/גוף) לא יכול לעמוד בעומס של מיתרים בעלי טנשן גבוה או אפילו בינוני. אלה לא הטראס רודס, אלא מבנה העצים של הצוואר. זה אומר שאפילו אם תשים מיתרי 040 טנשן גבוה, למשל ד'אדאריו כרומס, זה לא להיט לצוואר החלש של הריקנבקר שלך. אז לריקנבקר היו שתי אופציות - או לחזק את הצוואר, או לאיים עליך שלא תעז לשים מיתרים שאינם רכים. הם בחרו באופציה השנייה. ב-85' ג'ון הול קנה את המפעל מאבא שלו ובחר באופציה הראשונה. ובקיצור: מה רע ב-040?

בעניין ג'יימרסון: פלאטוואונד לא צריך להחליף בחיים. ראונדוואונד כן. בגלל שהמיתר מחוספס הוא צובר בין הליפופים משקעי זיעה ושומן, ואז אבק שוקע לתוך המשקע השומני ונדבק. אני אעצור פה כי זה נהיה מגעיל. מיתר כזה מתחיל לזייף. יש לי חבר שהוא גיטריסט מדהים עם שמיעה של קלסיקאי (נו, הוא היה שנים קלסיקאי). בצעירותנו (סביב 1988, פחות או יותר) הייתי עושה לו סט-אפ מדויק עם מיתרים חדשים. אחרי יומיים הוא היה חוזר, הגיטרה מזייפת באוקטבות, הסט-אפ לא טוב. הייתי בודק, אכן לא מדוייקת. שוב כיוון מדויק, ושוב אחרי יומיים הוא חוזר, והטיונר מאשר שהוא צודק. הבחור, מתברר, מזיע זיעה חומצית (ברגים חדשים מחלידים אצלו תוך שבוע-שבועיים) והמיתרים מתחילים לזייף. לצערו ולצערי, השמיעה שלו היא כזאת שהוא שומע את הזיוף. הפיתרון מבחינתו הוא או להחליף מיתרים כל יום, או לעשות סט-אפ כל יום... לא קל להיות בעל שמיעה מעולה.

רעשים בכפתורים: לפעמים זה בגלל קורוזיה בתוך הפוטנציומטר, תסובב כל כפתור את כל הטווח שלו איזה 10-20 פעם במהירות. הרבה פעמים זה כל מה שצריך כדי לפתור את הבעיה. אם לא זה, אז מעט ספריי מגעים עשוי להועיל. אם תסובב כל כפתור בגיטרות שלך כל יום פעם אחת 0-10 ובחזרה, לעולם לא יהיו לך בעיות כאלה. בעניין המיתרים: יש אנשים שאחרי שבוע נגינה המיתרים מתים לגמרי ומלאים ג'יפה, ויש אנשים שגם אחרי שנתיים המיתרים כמו חדשים, ברייטיים ומתכתיים ונוצצים. אתמול עשיתי סטאפ לג'ז בס של הבן של השכנים, הורדתי ממנה סט שהייתי צריך לשטוף את הידיים מהגועל אחרי שנגעתי בו. הבעלים הקודם כנראה הזיע חומצה. סטאפ צריך לעשות עם מיתרים נקיים במצב טוב. כשהם מתיישנים האינטונציה משתנה.

רונן צודק, פעם הזמנתי כמה סטים וערך החבילה עלה על 100 דולר והם לקחו לי מכס ומע"מ. עדיף לפצל. צריך לברר מה הגבול שמתחתיו לא משלמים כלום (זה משתנה מדי פעם), ולא לעבור אותו. ולברר אם המשלוח יותר יקר או יותר זול מתוספת המע"מ+מכס.

תזמין אונליין סט או שניים של תומסטיק אינפלד JF344 והבעיות ייפתרו. הייתי נותן לך אבל לפני שבוע השתמשתי בסט האחרון שהיה לי. הסט של GHS הוא די טנשן גבוה. אתה - אנחנו - מייצגים מיעוט, שיודע מה הוא רוצה. הרוב המוחלט של הבסיסטים נכנס לחנות ואומר "תן לי סט לבס", וזהו. כשהייתי ילד והתחלתי לנגן בס, בשנת 1975, לא היה בארץ שום מבחר, היו רק מיתרי Guild 050 פלאטוואונד (קשים בצורה שלא תיאמן), וזהו. רוצה מיתרים לבס? זה מה שיש. הם לא היו שונים בהרבה מהסט שהיה בא על פנדר חדשות באותן שנים. כשאבא שלי היה נוסע ללונדון בשנות ה-70, הייתי שולח אותו להתרוצץ בחנויות ולהביא לי סטים של רוטוסאונד סווינג בס 040. בשנים ההן, אם לא הביאו לך מחו"ל, היית נשאר עם הגילד 050, שיש להם פיל וטנשן של קונטרבס, ועושים לצוואר של הבס גם אקשן של קונטרבס... אם זה מנחם אותך, בכלי זמר אין גם מיתרים לשורט-סקייל, משום סוג שהוא. והם עוד מייבאים את הפנדר מוסטנג בס שהוא שורט סקייל! מה אני אמור לשים עליו? דיברתי עם עמוס והוא אמר שיביא בהזמנה הקרובה כמה סטים של שורט-סקייל.

כריס סקווייר מנגן עם אקשן מטורף. כנ"ל הריקנבקר של מקרטני שהוא שם עליה מיתרי פירמיד - קראתי תיאור של מנהל קומת הייצור בריקנבקר בשנות ה-70, שקיבל לטיפול את הריקנבקר של מקרטני אחרי שהפיקאפ מת, הוא סיפר שהצוואר היה בננה והאקשן היה בלתי הגיוני, ומקרטני ביקש במפורש שלא ינסו לתקן את זה - ככה הוא אהב לנגן כנראה. שזה מוזר, כי על ההופנר יש לו אקשן מצוין - פה אני לא צריך תיאורים של אחרים כי החזקתי אותה ביד... פה אפשר לקבל מושג על האקשן של הריקנבקר שלו - תסתכלו איפה המי הנמוך נמצא: היו כמה בסיסטים די ידועים שקיבלו או קנו ריקנבקר, שמו מיתרי ראונדוואונד (כלומר רוטוסאונד סווינג בייס, זה מה שהיה), הצוואר התעקם והם התייאשו ושמו את הבס בצד לטובת כלים פחות רגישים (כלומר פנדר). ג'ון אנטוויסל סיפר על התנסות מתסכלת כזאת, כנ"ל רוג'ר ווטרס, שניהם ניסו והתייאשו כי שניהם לא רצו את הפלאטוואונד של ריקנבקר, והרוטוסאונד עיקם להם את הצוואר. הבס המקורית של כריס סקווייר כנראה יותר עמידה, אם כי גם אצלו האקשן גבוה מאוד, ובואו לא נשכח שהיא מתוחזקת על ידי האנשים הנחמדים בסנטה אנה, שכבר פעמיים חיברו לה מחדש את הראש למקום אחרי שהוא העיף אותו... יחס שרובנו לא מקבלים.

שי, תראה, יש ריקנבקרים ישנים שסוחבים 45-105, ויש כאלה שלא. העניין הוא שאין דרך לדעת מראש, ולא הייתי מהמר על זה. אינסוף ריקנבקרים נהרסו בשנות ה-60 וה-70 כשאנשים רצו את הסאונד של כריס סקווייר ושמו מיתרי רוטוסאונד ראונדוואונדס, שהיו בעלי טנשן גבוה מדי (בלי קשר לזה שהם ראונדס - זאת אגדה חסרת ביסוס). אף אחד אז לא העלה בדעתו שמיתרים מהחנות שעובדים מצוין על כל בס אחר, יכולים לדפוק את הצוואר. למעשה, ראיתי הרבה-הרבה יותר ריקנבקרים עם צוואר דפוק מאותן שנים, מאשר עם צוואר תקין וטראסים מתפקדים. כשג'ון הול קנה את החברה מאבא שלו, ב-85', הדבר הראשון שהוא טיפל בו היה הצווארים, ובאותה שנה התחיל מהלך של מעבר לקונסטרוקציה הרבה יותר יציבה ועמידה של הצוואר, ומעבר לטראס-רודס "נורמליים" במקום המקופלים שהיו עד אז. אז פשוט שים סט לואו-טנשן ותהיה גם במועדון הפלאטוואונדס וגם תשמור על הבס שלך לעוד הרבה שנים. זה כלי רגיש וצריך להתנהג איתו די בעדינות.

שי... ריקנבקר 80' (טראסים ישנים) לא בנויה לסחוב לחץ של 45-105. תוריד אותם מיד או שתכוון טון למטה. אם אתה אוהב סאונד של ריקנבקר עם פלאטוואונדס, תקנה סט תומסטיק אינפלד ג'ז פלאטס, הם low tension ולא יגרמו נזק לצוואר. ג'ון הול אמר לפני כמה שנים שהמיתרים האלה (TI JF344) הם הדבר הכי קרוב למיתרים המקוריים של ריקנבקר, ש-Maxima ייצרו עבורם. עד 85', אם שמת כל מיתר אחר מלבד המקוריים של ריקנבקר, אחריות היצרן הייתה פוקעת מיד. בגלל שמיתרים עם טנשן יותר גבוה גורמים נזק לצוואר, שהוא לפעמים בלתי הפיך. זה לא פנדר ולא מיוזיקמן, אלה הבאסים עם הצוואר הכי חלש בעולם (עד 85... ב-86' זה השתנה).

הוא לא מחזיק תומסטיק אינפלד... אני מניח שהיתרון הגדול של ג'סט סטרינגס הוא שהם ישיגו עבורך הכל. פעם הם הזמינו בשבילי סט בהזמנה מיוחדת ש-LaBella ייצרו עבורי. יש עוד מישהו שיכול לעשות כאלה דברים?

קנית מהם בעבר? כי גם לי הם שלחו מייל כזה לפני שנה, והשבתי להם שקניתי מהם בעבר לא פעם עם פייפאל בלי שום בעיה, אז הם התנצלו ושלחו את המיתרים ומאז אין בעיות.

ניקל קצת פחות קטלניים מסטיינלס סטיל, אבל עדיין יאכלו את הפינגרבורד. תמיד תוכל לעשות רידרס redress לפינגרבורד אבל אי אפשר לעשות את זה בלי סוף, מתישהו הפינגרבורד ייגמר. בעיני יש רק שתי אופציות. או להשתמש רק בפלאטוואונדס - ולמצוא את הפלאטוואונד שמתאים לך, או לעשות לפינגרבורד ציפוי אפוקסי כמו שג'אקו עשה. פעם הייתה לי פרסיז'ן שעשיתי לה ציפוי אפוקסי, אבל הסאונד השתנה. היום יש לי פרסיז'ן פרטלס אחרת אבל זהה לקודמת, והפעם השארתי את הרוזווד כמו שהוא, ואני משתמש במיתרי תומסטיק אינפלד ג'ז פלאטס.

יאכלו, חבל. 1+

רוטוסאונד סווינג בס היו מיתרי הראונדוואונד הראשונים, שפותחו ביחד עם ג'ון אנטוויסל. יש להם סאונד נהדר בעיני, אבל הם מתים מהר מאוד. חבר שלי החליט להקליט עם רוטוסאונד על הריקנבקר שלו (ריק+רוטו = כריס סקווייר, רוג'ר גלובר...) ושומעים הבדל בין טייק ראשון לשני לשלישי. בתנאים מסוימים, הרוטוסאונד מתחילים למות אחרי שיר אחד. קח את זה בחשבון. DR מוציאים סאונד מאוד דומה אבל מחזיקים הרבה יותר זמן.