lukatch

בשנת 1977, כשהייתי בן 15, ההורים שלי קנו לי בס Prima חיקוי ג'ז בס. כלי יפאני, שהיה הבס השלישי שלי (אחרי הופנר 500/1 וקלירה), הוא נקנה בחנות בשם קובלסקי בחיפה ב-2,400 לירות. די מהר קילפתי מההדסטוק את המדבקה Prima ועשיתי זיוף של לוגו פנדר שהעתקתי מפרסומת במלודי מייקר. בסביבות 1981 מכרתי אותה וקניתי Peavey T40 כי כולם אז קנו Peavey T40. אתמול אני מסתכל במרקטפלייס ופתאום הבס הזה צץ שם למכירה. לא היה לי ספק שזה הבס הישן שלי. יש תמונות, ואני מזהה את הזיוף החובבני שלי גם אחרי 46 שנים. היא שמורה מאוד יפה. אז היום קניתי אותה... שוב הנה: 1977 ו-2023.

- הסולו של אולארצ'יק ב"למרות הכל" של כוורת - הסולו המקסים של אלון נדל ב"שקט שקט" של דודה

לא סולו בס, אבל ב"אמא ודני" של גזוז כולם מכירים את הסולו הנהדר של סנדרסון, ואף אחד לא שם לב שממש מתחתיו מוסתר בס קצת סולואי של מוטי דיכנה, הרבה יותר חופשי מהליין שלו לאורך שאר השיר.

השירה נשמעת יותר טוב מהמקור.

** נמכר ** וינטאג' יפאני משנות ה-60 במצב מצוין ובלי סיפורים. הכל עובד, מקורי, צוואר ישר. שורט סקייל "30 כמו הופנר, שני פיקאפים סינגל קויל. מיתרי לה-בלה פלאטוואונדס Deep Talking Bass for Hofner Beatle Bass חדשים. בעיקרון למכירה ולא לטרייד. 2,700 ש"ח

נייייס! צריך להיות פה כפתור לייק אה רגע כבר יש (-;

בניגוד לפרסיז'ן סנברסט/מייפל 1975 שלי שהיא מקורית לגמרי, הרוזווד היא בס שהרכבתי פעם על בסיס צוואר 75 וגוף 70-71, ויצאה ממש ממש טוב. צוואר פנדר 1975 חלומי גוף פנדר 70/71 אלדר, stripped אבל בצורה מקצועית פיקאפ 1979 (אם אני זוכר טוב) פיקגארד 1965 מקורי בלי אף סדק או שבר. זה לדעתי חצי מהשווי של הבס... כמעט בלתי אפשרי למצוא כזה שלם לגמרי נובים 70s, לא ריאישיו כיסוי גשר 70s כולל המיוט מלמטה, אין לי דרך לדעת את השנה המדויקת חלקים חדשים: גשר, טיונרים, אלקטרוניקה

מעניין. דבר איתי

כסגולה להצלתה של הבוקסה האומללה החלפתי את שמה מבוקסה בת גאליין לבית קרוגר, לחיים-בוקסה בת גאליין לבית קרוגר. ואכן ישועת השם כהרף עין: ישתבח שמו בורא עולם שומע תפילת עמו ישראל, הרמקול חזר בחיים מהאוזמן: נשרף הסליל, הוחלף הסליל, 240+מע"מ (ויעצו לי לא לחזור על התעלול של להופיע עם מגבר 500 ואט מחובר לרמקול 150 ואט).

לקחתי את ההופנר האדומה אתמול להופעה קטנה בשוק בפתח תקווה. זה בס שהשקעתי בו הרבה יותר ממה שהתכוונתי, כולל פרטבורד אבוני חדש + ביינדינג, פיקאפים ריאישיו ומעגל חדש. ובסוף לא אהבתי כל כך את התוצאה, כלומר בבית מול המגבר. היא נוחה מאוד, אבל לא התחברתי אליה כמו להופנרים האחרות. אבל לקחתי אותה בחמישי לחזרה, ואחר כך בשישי להופעה, והיא ממש נשמעת מעולה. יש הבדל גדול בין סאונד בבית לבין חזרה או הופעה. אז נראה שהיא נשארת. באגף החדשות הרעות, בקטע האחרון הלך הרמקול של הגאליין קרוגר. התחיל לחרחר באופן שמוכר לי מאוד מהעבר, למרבה הצער. מחר נלך להאוזמן, נראה מה אפשר לעשות, כמה צריך להשקיע והאם זה כדאי בכלל.

זה גם לא כל כך סימטרי, כלומר אפשר לסיים בטמפו קצת יותר מהיר ממה שהתחלת, אבל כאלה שסוחבים אחורה זה ממש לא נעים לשמוע.

186 בהחלט ברשימה.

זה הסידור הנוכחי. 5 באסים וגיטרה לא-בס אחת. L-R: 1965 Höfner Senator E1 Thinline Brunette #1500 1965 Höfner Senator Bass #2019 1960 Höfner 500/3 #203 1969-70 Höfner 500/8 Ambassador Bass 1963 Höfner 500/7 Verithin Bass #244 1964 Höfner 182 bass כפתור הווליום על ה-500/3 (הבלונד) הוא מהבס הראשון שלי שאבא שלי קנה לי ב-1975. היא הייתה הופנר 500/1 שנת 1967

זה בס סיני. הוא בסדר אם עושים לו סט אפ. חשוב מאוד שתגיד לעמי שטיינר שאתה באילת. אתה תצטרך יומידיפייר בשביל שהבס לא יפתח סדקים בגלל היובש.

אתה מתכוון לקונטרבס? עמי שטיינר עושה סט אפ לכל כלי לפני שהוא שולח אותו.

^ מומלץ ביותר

כל פלאטס שאינם דאדאריו כרומס. טייפוואונדס (ניילון שחור) נשמעים סתומים מדי, וגם מצריכים הרחבה של החריצים בנאט, וזה בלתי הפיך. אני מאוד ממליץ על הסט של ארני בול שקישרתי למעלה. יש אותו ב-040, 045, 050. לך על מה שנוח לך. אל תחשוש מה-040 כי הוא נשמע כמו כל הסיקסטיז (כמובן עם מיוט ספוג בגשר) בדיוק כמו ה-045 וה-050. אל תשכח רק שלפלטוואונדס לוקח חודשיים-שלושה להיפטר מעודפי הברייט ולהתחיל לצלצל כמו שאנחנו אוהבים. יש לי אותו על פרסיז'ן 1970 צוואר רוזווד ואנשים מתעלפים על כמה היא נשמעת "אותנטית". זה סט זול יחסית, ואיכותי מאוד. במשך שנים השתמשתי במיתרי הבוטיק תומסטיק אינפלד ג'ז פלאטס, שעולים יותר מכפול. הארני בול Group IV נשמעים ומרגישים יותר טוב לדעתי. אצלי זה התחיל כשעברתי אצל הרצל רז והוא אמר לי שלקוח שלו ביקש את הסט הזה ואחרי שעתיים אמר שזה לא מה שהוא התכוון ורצה להוריד אותם מהבס ולהחליף למשהו אחר, ואם אני רוצה אני יכול לקחת את הסט ואם לא אז הוא זורק לפח. אז לקחתי ושמתי אותם על פרסיז'ן, ומיד ידעתי שאלה המיתרים שלי מעכשיו. זה היה אהבה מהתו הראשון. במרום יש כאלה 045, או לפחות היו לפני שבועיים.

חוץ מתקופה קצרה (אבי רואד) שבה הוא שם מיתרים מצופים ניילון שחור (רוטוסאונד טרו בייס 88 ניילון טייפוואונד), מקרטני תמיד השתמש בפירמיד 040, ולפחות לפני 14 שנה כשהוא נתן לי להחזיק את ההופנר 63 (כן, האמיתית) היו עליה פירמיד 040. בחיים לא הייתי שם על הופנר 050. היא תתקפל לשניים.

כי בניגוד לתרגיל קרקע באולימפיאדה, בגיטרה בס לא מקבלים נקודות בונוס על קושי. התחלתי לנגן בס ב-1975, החלפתי מיתרים פעם ראשונה ב-1977 לסט גילד פלאטוואונדס 050 כי זה מה שהיה בחנות ולא הבנתי בשיט, שנה אחר כך ניגנתי על הפרסיז'ן של ארנון פלטי (זאת שעליה הוקלט האלבום "הכבש השישה עשר") עם רוטוסאונד 040 ולא האמנתי למה שאני מרגיש ושומע, אבא שלי הביא לי מלונדון סט זהה ומאז כבר 44 שנים אני רק עם 040.

הם לא תוכננו לדרופ טיונינג. פנדר אמורות לסחוב את זה בלי בעיות. רק אל תשים אותם על ריקנבאקר ישנה כי היא תתקפל לשניים. אני משתמש בסט הזה:

חבר טוב שם "ג'יימרסון סט" (לה בלה פלאטוואונדס 052-110) על פנדר פרסיז'ן 1975, אמרו לו שהוא ידפוק את הצוואר, אבל מה אני אגיד לך - הצוואר החזיק יפה מאוד בכיוון סטנדרטי, הסאונד מדהים, ולמרבה ההפתעה שלי זה היה גם מאוד נוח. אין לי מושג איך זה יעבוד על הבס שלך, כמובן.

ריקנבאקר תמיד נהגו לפי הפרקטיקה הזאת. במשך שנים הם אפילו אסרו על הסוכנים המורשים לפרסם מחירים של כלים חדשים, רק "Call for price". ככה הם תמיד שמרו על רמת מחיר גבוהה, מנעו תחרות, ואף סוכן מורשה לא רצה להסתבך איתם ולאבד את הדילרשיפ. ריק היו מאוד נוקשים, מפיץ שעבר על הכללים שלהם איבד אותם.

סי-בי-אס קנו את פנדר בשנת 1965. את 1966 הכי קל לזהות בג'ז בס - פרטבורד עם נקודות וביינדינג. הטיונרים בלי השפיץ למעלה, שנקראים lollipop tuners, היו על ג'ז בס ופרסיז'ן בשנים 66-67, ואחר כך חזרו ה-cloverleaf tuners המוכרים. ב-1968 הטרנזישן-לוגו מוחלף על ידי הטי-וי לוגו הבולט של שנות ה-70, בהתחלה עם פונט סריפי, אחר כך (1976 אם אני לא טועה) עם פונט סאנס-סריף כמו של הגיטרות (סטראט, טלקסטר, ג'אזמאסטר וכו'). הג'ז בס של עמי פרנקל הוא עם צוואר בלוקים וביינדינג, טרנזישן לוגו ולוליפופ טיונרז - כלומר 1967 בקלות, או תחילת 68'.

ברור שזה צולם בפילם ועדיין זה נראה מדויק באופן שיכול להיות רק בנגינה אמיתית. ברור גם שהקלוז-אפים הם בטייק אחר, עושים את זה המון גם היום. אבל פה הבסיס הוא נגינה לייב. אני מכיר את סטנדרט העריכה של אותם ימים, בחיים לא היו מגיעים לדיוק כזה. אפילו בסטנדרט העריכה של היום לא מגיעים לאותנטיות כזאת אם זה לא מנוגן באמת אלא על פלייבק. אז בטח ובטח שלא עם 16 מ"מ וספלייסר. בעניין הראיון של קוטנר עם מתי כספי: צפיית חובה כל השעה וחצי. כמו כל הראיונות של קוטנר בפרויקט המופתי הזה.