lukatch

חשבתי על Roundabout של יס, אבל Heart of the Sunrise יותר טוב לדעתי מבחינת תפקיד בס. גם Good Times של שיק הוא תפקיד מעולה. אבל גאוני, מילה שצריך להשתמש בה באחריות ולעיתים נדירות, הם לא. ליינים אפקטיביים כמו Money או Another One Bites the Dust או The Chain הם פטיש בראש. גם בילי ג'ין. ליין ששווה מאות מיליוני דולרים. אבל גאוניים? גם לא, לדעתי.

הרבה התלבטויות. הצבעתי לתפקיד הכפול של הרבי פלאוורז ב-Walk On The Wild Side של לו ריד. התלבטתי מול מקרטני ב-Come Together. שניהם גאוניים באותה מידה בעיני. אם אני שואל את עצמי מי עוד חוץ מהרבי פלאוורז היה מביא את היציאה המטורפת הזאת אצל לו ריד, והתשובה הברורה היא "אף אחד", אחרי רגע אני אומר לעצמי - תכלס גם מקרטני היה מסוגל.

למיטב זיכרוני לעמי פרנקל היה ג'ז בס 67' ומרשאל 100 ואט עם בוקסה 4x12.

בדיוק. ראיתי עכשיו את הראיון שיואב קוטנר עשה עם נתנאלה וגם משם עולה שמלחין השיר יאיר רוזנבלום כתב גם את העיבוד. באמת ליין בס מאוד יפה. אני מנחש שהקישוט ב-2:34 לא היה כתוב בעיבוד.

ייתכן שזה עמי פרנקל, שהקליט הרבה מאוד מהתפקידים בשירי הלהקות הצבאיות באותן שנים, אבל זה פחות חשוב כי מי שזה לא יהיה, הוא ללא ספק קורא תפקיד. הבס מקסים לא בגלל הבסיסט אלא בגלל המעבד. במקרה הזה - הביצוע המקורי של להקת חיל האוויר - זה או יאיר רוזנבלום, שגם הלחין את השיר, או זיקו גרציאני. EDIT: כמעט בוודאות רוזנבלום.

טוב, דבר ראשון פחדתי. ראיתי שהדיון חזר אחרי 10 שנים, אז אמרתי פאק, בטח סטיב סוולו מת. הוא הרי בן 81. אז שמחתי לראות שלא. באמת לא שמעתי אף פעם את השמות של שני הסטודנטים. בעניין המראיין, הבן הצעיר שלי ניגן לא מזמן עם מיגל זנון בשטריקר. הם גם הופיעו שלוש פעמים, עם הביג בנד ובהרכבים קטנים, ומשלושת הקטעים של זנון שהם ניגנו שניים היו עיבודים של גיא, אז הייתה הרבה גאווה.

זה בטוח יותר טוב מטום פיטרסון, שמאז שעבר לבס 12 הוא מנגן שורשים בלבד, וגם את זה קשה להבין - הוא נשמע תמיד כמו איזה ענן אמורפי, חסר דפינישן או אפילו פיץ'. העיקר שהוא נראה קול (-;

לא ממש. קרול קיי הקליטה תמיד בס עם מגבר גיטרה (פנדר סופר ריוורב). והיא הבסיסט/ית המוקלט/ת ביותר בהיסטוריה, אז כנראה שזה עובד. ציטוט שלה: I used the Fender Precision bass, with the Fender Super Reverb open-back 4-10" speakers amp for a long time. Then about 1966-67 or so, I started using the enclosed cabinet double-amped Versatone amp.

אם נסתכל על קונטרבס, שגם שם אלה פלאטוואונדס (כמובן), מקובל להחליף פעם בשנה. אצלי היה סט ספיירו 10 שנים על הקונטרבס וחשבתי שהוא נשמע אחלה, הבן הצעיר ביקש להחליף, שמתי סט ספיירו חדש, וואו. בעיקר בפיציקאטו. רק צריך להביא בחשבון שסט ספיירו זה אלף ומשהו שקלים (יש גם פיראסטרו באלפיים...) אז כן, גם פלאטס של קונטרבס מתיישנים.

פיקאפים זולים נשמעים נורא. שמעתי כמה וכמה. זה מצער, אבל זה המצב. הם נשמעים רזה, היי-מיד, ומפדבקים בטירוף. מגבר בס רגיל יגביר קונטרבס מצוין. תזכור את הכלל הבסיסי לסאונד של קונטרבס מוגבר: מתחילים עם ווליום סגור, שומעים את הבס באופן אקוסטי, ואז מגבירים לאט ומוודאים שהסאונד לא משתנה. לא "משפרים" אותו באמצעות המגבר, אלא משתמשים באי-קיו של המגבר בשביל להגיע למצב שהצליל האקוסטי של הכלי נשמר במדויק. המגבר אמור להגביר את הקונטרבס בצורה שקופה לגמרי. ומבחינת ווליום, לא "שוטפים במה" כמו ברוק, אלא מגבירים רק עד ששומעים את הבס, וזהו, עוצרים. זאת הסיבה שהרבה קונטרבסיסטים משתמשים במגברי קומבו קטנים, כמו גליאן קרוגר MB150, כי לא צריך יותר ווליום ממה שהם מספקים.

אם יש שם בס, מישהו קבר אותו עמוק מאוד.

זאת גרטש 6071. מאוד מזוהה עם פיטר טורק, אמריקאים מכירים אותה כ"פיטק טורק מודל", קצת כמו שמכירים את ההופנר 500/1 כ"ביטל בס". כמובן שהוא לא מנגן באמת, המאנקיז לא ניגנו בתקליטים שלהם (חוץ מהאחרון, אחרי המרד שלהם), ואפילו לא הורשו לנגן, לכתוב או בכלל להביע דעה על החומר. הם לוהקו כשחקנים בסידרת טלוויזיה, היו כפופים חוזית לבמאי ומפיק, ושובצו לכלים שלא התאימו להם (מיקי דולנז לדוגמה ידע לנגן קצת גיטרה אבל שובץ כמתופף, למרות מחאותיו, ולא באמת הצליח ללמוד את הכלי). פיטר טורק, "בסיסט" הלהקה, דווקא כן היה מוזיקאי גם קודם, ניגן גיטרה וקלידים, היה חלק מסצינת הפולק של ניו יורק. אבל לא בזכות זה הוא קיבל את התפקיד: סטיבן סטילס (אחר כך בקרוסבי, סטילס, נאש ויאנג) נבחן לתפקיד הבלונדיני ואמרו לו שהוא אחלה והכל אבל השיניים שלו עקומות וזה לא ייראה טוב בטלוויזיה, ואולי הוא מכיר מישהו שנראה כמוהו, בלונד מקלות אבל עם שיניים ישרות. סטילס המליץ על חבר שלו מהווילאג', פיטר טורק. אני לא יודע איזה גנטיקה נתנה לו שיניים שנראות בטלוויזיה יותר טוב מאלה של סטיבן סטילס, אבל הבלונד של טורק הגיע מהסבא הנורווגי שלו. אמא שלו, אגב, וירג'יניה שטראוס, הייתה חצי יהודייה מגרמניה. לא נראה לי שבהמשך סטיבן סטילס הצטער הרבה על החמצת התפקיד (-;

כל האלבום And Justice For All של מטאליקה. כאן ההסבר של טכנאי המיקס של האלבום: https://youtu.be/lmFgeFh2nlw

פגשתי את פנינה רוזנבלום יותר מפעם אחת. להערכתי היא זכאית לאחוזי נכות. את הנדריקס לא פגשתי, אבל הוא היה בחור עם שכל.

קודם כל, המכס הוא לא ההוצאה לפועל של פנדר והסכמי הבלעדיות שלהם. השאלה היא אם סוויטווטר יראו את הכתובת שלך בהזמנה ויודיעו לך שהם לא יכולים לשלוח מוצר שיש לו בישראל יבואן בלעדי. בכל מקרה, לא מזיק לנסות. מה יש לך להפסיד מזה?

ניגנתי עכשיו את מג'יק של פיילוט עם הטרנסקריפציה שלך וזה כיף גדול.

ניק ווס, המחבר, הוא אוטוריטה לענייני הופנר. הוא גם חיבר את "הספר". אני מכיר שניים מבין הארבעה שלהם הוא מודה בסוף המאמר: ניק סמית, טכנאי הגיטרות של מקרטני, שאותו פגשתי בתל אביב ושאיתו צילמתי את הסרטון שנהיה די מפורסם, וכלל קלוז-אפים של ה-63' שלא נראו קודם; וכריס דקר, עיתונאי הולנדי. אני יכול להגיד עוד כמה דברים על ה-63', שזכיתי להחזיק ביד ולהסתכל עליה מקרוב וביסודיות פעמיים - פעם בלונדון עם מקרטני, וחודש אחר כך בתל אביב עם קית סמית. ובעיקר אני יכול לאשר מכלי ראשון (סר פול) שלא מדובר ברפליקה. מקרטני הראה לי רפליקה שהופנר הכינו לו. הדרך הטובה ביותר לדעת היא להסתכל על הפרטבורד. ל-63' המקורית יש טביעת אצבע ייחודית שלא ניתנת להעתקה - grain pattern ייחודי מאוד על הפרטבורד, שנראה כמו קווים אלכסוניים בסביבות פרטים 12-15. בזוויות מסוימות אפשר להבחין בזה:

רוצה לשמוע קטע? כבר שלוש פעמים השתמשתי בו כמגבר לגיטרה בס, לא קונטרבס, עם ביג בנד. פעם בחזרה ופעמיים בהופעה (אחת במקום פתוח ואחת באולם). והיה אחלה. רמקולים קטנים חייבים להיות מאוד טובים בשביל לסחוב בס. במקרה של מארקבייס, זה בדיוק מה שקורה. מציע ללכת לכלי זמר, הם היבואנים של מארקבייס, לוודא קודם בטלפון שיש להם בתצוגה מיקרומארק 801, ולנגן עליו. אגב, לבן הגדול שלי (גם הוא בסיסט) קניתי פיל ג'ונס בריפקייס - שני רמקולים של "5 בסך הכל! ונשמע מעולה. המסקנה היא שזה אפשרי.

נועם, יש לי את שתי הגירסאות של המיקרומארק, זאת עם רמקול "6 שכבר לא מייצרים, וזאת עם רמקול "8. המיקרומארק הקטנטן ("6) שימש לא מזמן להגביר קונטרבס בגיג בבית קפה פתוח, ונשמע פצצה. אני חוזר: רמקול אחד של 6 אינץ' - השטח שלו הוא בדיוק רבע מזה של רמקול "12. זה גם המגבר שמשמש אותי כמגבר ביתי בחדר העבודה שלי. המיקרומארק השני (עם רמקול "8) משמש את הבן הצעיר שלי (כן, כולם אצלי בסיסטים), סטודנט שנה ב' בשטריקר/ניו סקול. זה מגבר ביתי מושלם. וזה לא שחסרים פה עוד מגברים - יש לי בבית גם שני גאליין-קרוגר MB500.

מימין זאת ריקנבאקר שורט סקייל. הם קראו לזה דגם 4030 (שילוב של 4003 עם "30 סקייל). הם בנו 4-5 כאלה בשנת 2018, שלוש מהן (לבן, מייפלגלו ופיירגלו) עבור בסיסט בשם ג'סי קילר. זאת מהתמונה שלך (הם קראו לצבע הזה bottle green אבל לי הכלי נראה כמו אבוקדו) היא מהשתיים האחרות. 24 פרֶטים, עם פרטבורד סינתטי מחומר שנקרא ריצ'לייט. זה שורט סקייל שיושב על גוף/צוואר רגיל, כלומר במקום לקצר את הצוואר, הזיזו את הגשר קדימה וככה נהיה מקום לשתי אוקטבות על הפרטבורד. פיקאפים over-wound. הבס באמצע הצילום היא 4002S בצבע בריטיש רייסינג גרין, מ-2020. ריקנבאקר בנו רק שתיים כאלה, השנייה הייתה עם גוף וולנאט לא צבוע. כשחושבים על זה, זאת לא באמת 4002, כי במקורית (1977) היו פיקאפים מיוחדים ובזאת יש פיקאפים של 4004, למקורית הייתה יציאת low impedance ולחדשה אין, למקורית היה פרטבורד אבוני ובחדשה זה מייפל, ועל הישנות היה ביינדינג צ'קרבורד ועל החדשות אין בכלל, ולכן הן נקראו S. בעצם הדבר היחיד פה שהוא 4002 זה המיקום של הפיקאפים, שהוא בגדול (אבל לא באמת במדויק) המיקום על פנדר ג'ז בס. ריקנבאקר העלו את שתיהן לאתר שלהם ב-14 במאי 2020 תמורת $2,899 כל אחת, ותוך שניות הן נקנו.

זה יותר ממה שנמכרה הסטראט הלבנה של הנדריקס מוודסטוק! ההופנר תשיג 10-15 מיליון דולר, מוכן להתערב. אין כלי בעולם שיתקרב אליה, כולל סטרדיווריוס. ואז אני אזכיר לכולכם שוב שממש החזקתי אותה בידיים. וכמה חודשים קודם החזקתי סטרדיווריוס בשם סן לורנצו שהוערך אז ב-5.5 מיליון דולר... השם האינדיאני שלי הוא "הנוגע בכלי נגינה יקרים" (-;

תמיד תסובב טראס כשהמיתרים על הבס ומכוונים. באופן כללי הצוואר צריך להיות כל חייו תחת הטנשן הרגיל שלו, כולל בכיוונים. תיקח רבע סיבוב כל פעם, תעצור ותבדוק, עד שזה מסתדר. אם אתה מהדק (כיוון השעון), תעצור כשזה מתחיל ללכת קשה. אל תיבהל, גם חצי סיבוב נוסף בתוך הטווח הקשה לא יגרום נזק. אם אתה מרפה (נגד כיוון השעון), אתה לא יכול לגרום נזק. אתה כבר תרגיש כשהבורג רפוי לגמרי, הוא מרגיש כמו בורג רפוי. ואז תהדק טיפה בכיוון ההפוך, בשביל שהטראס לא יישב לגמרי חופשי כי אז הוא עלול לרטוט בתוך התעלה שלו. כל הנ"ל לא בתוקף לגבי ריקנבאקר בת יותר מ-36 שנה - שם יש טראסים אחרים וטכניקה אחרת. ריקנבאקר שנת 1985 והלאה - הכל סבבה.

righty tighty lefty loosey מזל טוב, הוסמכת למסובב טראסים

ואתמול נפטר גם פיל צ'ן. לא שבוע טוב לבסיסטים ג'מייקנים. כן, פיל צ'ן נולד בג'מייקה למרות שהוא ממש לא נראה ככה - הוא פשוט ממוצא סיני. אבל גדל בקינגסטון ושם התחיל את הקריירה. פיל צ'ן ניגן עם רוד סטיוארט, פיט טאונסנד, אריק קלפטון, בריאן מיי, ג'ף בק, והרבה שנים עם רובי קריגר וריי מנזארק בלהקה שניגנה דורז אבל בלי מוריסון אי אפשר לקרוא לה ככה. הנה אחד הליינים הזכורים שלו: