להקה צבאית

[yonatans]

ראיתי שיש עכשיו מיונים ללהקה צבאית, אני עכשיו נמצא ב-י"ב, ויש לי פרופיל מתאים.

רציתי לשאול אם מישהו היה פה בלהקה צבאית? יודע מה הולך? מה צריך לדעת כשמגיעים? איזה קטעים כדאי לנגן?

כל מידע יעזור לי.

תודה מראש

[AmitW]

מצטרף לשאלה, גם אני נמצא באותו מצב.

[matigilad]

תקשיבו לעצתי

אל תעשו את זה לעצמכם, אל אם כן מתחשק לכם למצוא את עצמכם מנגנים מוזיקה מזרחית בחדרי אוכל במקרה הטוב ומנקים עלים במקרה הרע.

מנסיון

[GalShaya]

אני לא בטוח מתי, לא כולם נופלים על להקות כאלה ולאו דווקא האלטרנטיבה של לא לנגן טובה יותר.

אני בתזמורת המשטרה בתור שירות צבאי ומנגן כל יום בבית ספר אחר באיזה חור בארץ אבל יש לי זמן להתאמן ולהתפתח וזה לגמרי שווה את זה שאני מנגן שטויות בתור שירות צבאי, זה בטח יותר טוב מלרוץ בג'בלאות.

מי שמחפש יושר אומנותי שיברח מזה עכשיו ומי שלא יציב מספיק נפשית כדי לנגן חרא כל היום ושזה לא ידכא אותו כדאי לו לשקול את זה שוב אבל יש את אלה (כמוני) שלא יכולים לדמיין מצב שבו אי אפשר להתאמן ולהתפתח בנגינה באופן סביר 3 שנים ובכל זאת מעדיפים לעשות שירות צבאי.

בכל מקרה לגבי המבחנים יש המון מידע מאנשים שהיו במבחנים וכאלה ששירתו בלהקות וכל מיני אנשים אחרים בפורום הקודם בהיידפארק ואני מייעץ לחפש שם קודם כל.

בקצרה אני אגיד שאת המבחני נגינה אני אישית עברתי ונפלתי על פרופיל, ניגנתי שירים ישראלים בעיבודים שלי לבס סולו וצריך לדעת לקרוא צ'ארטים טוב (במבחן אצלי לפחות לא היה להם כלכך איכפת מקריאת תוים) ולזרום טוב עם עוד נגנים והכי חשוב פרופיל מתאים ו-לא לנגן ג'אז באודישן- הם מפחדים מזה משומה, חבר שלי בא עם פסנתרן וסקסופוניסט לאודישן (הבנתי שהיום כבר לא מרשים להביא מלווים אבל בכל מקרה) והם ניגנו פיוז'ן והוא היה הכי טייט ולפני מכל מי שהיה בשנה שלי, שמענו את האודישן מבחוץ והוא לא עבר את המבחן הראשון בכלל שזה היה ממש מפתיע.

אל תשכחו לבקש הזמנה לאודישן דרך האתר של עולים על מדים ותעשו את זה כמה שיותר מוקדם ותהיו בקשר עם עוד חברים ואם מישהו קיבל הזמנה ואתם לא אז תתקשרו ללשכת גיוס הקרובה ותתעקשו.

בהצלחה

[lior88]

מתי, לנקות עלים זה עוד מצב טוב בצבא שלנו.. אבל אני בהחלט מבין איך זה יכול להיות מדכא ומשביז.. אבל זה בהחלט עדיף בהרבה על לשבת במשרד/שטח 3 שנים לדעתי..

[Buri]

שום דבר לא עדיף משטח!

[guy_ron]

כשהייתי בן 17 (1996) הלכתי למבחנים ללהקה צבאית רק כדי לראות אם אני יכול לעבור.

עברתי. אחרי לא פחות משעתיים הודיעו לי שהפרופיל שלי גבוה מדי ושהם מצטערים. הלכתי לשריון !

השירות שלי היה קשה מאוד אבל בנה אותי בתור בן אדם כמו בשום מקום אחר, השתחררתי קצין.

אני יודע מה כולם אומרים על "בזבוז" 3 או 4 שנים במקרה שלי, לדעתי זה בולשיט, אם אתה אוהב את זה ורוצה להיות מוזיקאי מקצועי הצבא זה לא המכשול הכי גדול שלך תאמין לי. אני השתחררתי ואחרי חודשיים של אימונים קשים חזרתי לעצמי.

תעשה לעצמך טובה, וגם למדינה, לך לקרבי !!!

יהיה בסדר. 

[Duba]

אף אחד לא שם לב שזה הטופיק של השטן?

The Number Of The Beast!!!

[manenbu]

צבא זה לא בזבוז!

מפתח אישיות מעולה

חוצמזה, גם אם לא התקבלתם ללהקה צבאית, תמיד אפשר להביא את הבס לבסיס. זה מביא בנות.

[baas]

אם אני אתחיל לדבר על הצבא זה לא יגמר, על כמה שלדעתי זה מה שהורס לנו את המדינה(כן! הגיוס חובה)

אבל במקום לדבר על זה אני אגיד שכדאי מאוד לוותר על היושר האמנותי וללכת ללהקה צבאית אם אפשר

כדי לדלג על החוויה המיותרת הזאת.

סליחה על הביאוס ושיהיה בהצלחה!

[Buri]

אני לקחתי סקוויר חביבה לבסיס והיא שירתה אותי נאמנה, ככה בלי מגבר ובלי כלום רק לשמור על התחושה.

שורה תחתונה מי שרוצה יכול, מי שמראש לא רוצה ללכת לקרבי ומחפש את האופציה הקלה בחסות המוזיקה שום עצה לא תעזור לו.

[manenbu]

חוצמזה, מציגים את זה כאילו המצב זה או להקה צבאית או להיות שריונר.

עד כמה שידוע לי, רוב הבנים בצבא לא משרתים בקרבי, ויש להם יציאות סבבה לגמרי הביתה (או בכלל קל"ב).

הנגינה שלכם לא תקום ותיפול על השירות הצבאי.

[Buri]

גם נכון, אבל אין ספק שאם הברירות הם עבודה משרדית (קריה וכאלה לא מודיעין ועובודת מטה חשובות אחרות) אל מול להקה צבאית עדיף להקה צבאית.

וסתם בנימה אישית, להקה צבאית זה בערך הדבר הכי מיותר שיש לצה"ל היום.

אבל זה אולי בגלל שראיתי במשך 3 שנים רק את להקת משטרה צבאית (צ'קלקה ניראה לי) וגם זה להופעה של 20 דקות... 2 בנים ו-2 בנות בלי כלי נגינה עם המון פלייבק

[baas]

סלחו לי...אני התגייסתי והורדתי פרופיל בגלל הברכיים שלי - אמנם 72 אבל ידעתי שאם

אני אלך לשריון או למג"ב אני אהרוס אותם לגמרי.

הגעתי בסוף להיות טכנאי של ציוד תקשורת מסווג ביחידת מודיעין עוד יותר מסווגת.

הכל חרטה - את רוב הזמן העברנו בחוסר מעש ואת היתר בתורנויות ובלריב בתור לחדר אוכל כדי שישאר לנו.

המקרה הספציפי שלי יותר קשה בגלל שלא קיבלתי הרבה זכויות שהגיעו לי כחייל בודד, וזכויות אחרות קיבלתי רק אחרי

כמעט שנתיים של מריבות וקב"נים, אבל בגדוד שלי אני יכול להגיד בלי ספק ששני שליש מהחיילים שם מיותרים ונמצים שם רק

כי יש תקנים ואם לא נמלא אותם אז יקצצו לנו מהתקציב.

וזה בלי להתחיל לדבר על שחיתויות במליוני שקלים שראיתי בעיניים שלי - שקלים שכולנו משלמים מהמשכורת.

אז אל תזבלו את השכל על לתרום למדינה - רוב הסיכויים שלא תתרמו גם אם תרצו ותנסו.

גם אם כן - קחו בחשבון שאם תיפצעו,תחטפו,תיכנסו לצרות כלכליות או משהו בסגנון (חס וחלילה) - you're on your own.

בדיעבד לא הייתי מתגייס בכלל, או מנסה את מזלי באודישן ללהקה אם הייתי מספיק טוב באותה התקופה(ממש לא).

[AmitW]

אצלי הבחירה היא לא ממש בין להקה צבאית לקרבי, הפרופיל הרפואי שלי הוא במילא לא קרבי (64) ואם אני במילא אהיה ג'ובניק אז אני מעדיף משהו בכיוון של המוזיקה ועד עכשיו האופציה הייתה תזמורת צה"ל על חצוצרה אבל אם יש עוד אופציות לנסות אז בהחלט כדאי לדעתי.

גם אם כן - קחו בחשבון שאם תיפצעו,תחטפו,תיכנסו לצרות כלכליות או משהו בסגנון (חס וחלילה) - you're on your own.

פה אתה טועה, אח שלי נפצע במהלך השירות הצבאי שלו ולמיטב ידיעתי לא הצבא לא עשה שום בעיות והכירו בפציעה ומימנו טיפול רפואי והיום הוא מקבל פיצויים והכל בסדר, לפעמים בארץ הדברים כן עובדים כמו שצריך.

[Buri]

גם אני עבדך הנאמן מקבל סכום נאה מהצבא על פציעה.

תמיד יש יוצא מהכלל וכניראה אתה הוא זה שיוצא מהכלל..קורה גם במשפחות הכי טובות, חלק מהחייליםמשרתים שירות יותר משמעותי וחלק פחות, חלק רופאים וחלק מנקי רחובות חלק בסיסטים וחלק מתופפים...ככה זה.

אני לא מכיר חייל אחד שנפצע במהלך השירות ולא מטופל ע"י המדינה, אני לא אומר שהטיפול תמיד מספיק אבל בירוקרטיה היא בירוקרטיה היא בירוקרטיה.

מה שכן אני מכיר הרבה חיילים שהפציעות שלהם מסתכמות בציפורן חודרנית והבקשות שלהם לקבלהכרה/פיצויים תוקעים את המערכת (המסורבלת גם ככה) ומונעים או דוחים מאנשים שבאמת מגיע להם לקבל.

כמו שאמרתי בירוקרטיה היא בירוקרטיה היא בירוקרטיה.

שורה תחתונה אני יכול לדבר רק על עצמי ועל מה שאני ראיתי בשלוש שנותיי בשירות (קרבי)

אני שוב אומר שאם דילמה היא עבודה משרדית או להקה אז להקה אם יש אפשרות ללכת לקרבי או אפילו להיות תומך לחימה ביחידה קרבית אני ממליץ לבחור בזה.

בכל מקרה אין צורך להפוך את הדיון לדיוק אידיאולוגי נוסך צבא/מדינה פה זה פורום בסיסיטים לא פורום בסיסטים שבעבר היו לוחמים בשילוב עם בסיסטים שהיו "ג'ובניקים" בשילוב עם בסיסטים שמאסו בשירות שלהם בשילוב בסיסטים שבכלל לא התגייסו וכו' וכו' וכו'  ,אפשר לחזור לנושא המקורי של הדיון ואני פורש מהבמה לטובת בסיסטים שהיו בלהקות צבאיות ויכולים לתרום לדיון (ע"ע מתי גלעדי)...אין צורך לבלבל את המבולבלים.

[tomersg]

אני את השירות הצבאי שלי סיימתי מזמן מזמן.. ולא הייתי בלהקה צבאית וגם לא נבחנתי, בכלל לא ידעתי על שום בחינות ולא חשבתי שאני בכלל מסוגל להתקבל. חשבתי שזה אפשרי רק אם אתה כישרון על או מאוד מקושר ובר מזל עם ויטמין פי, ולא היה לי לא את זה ולא את זה. ולא היה אינטרנט כדי לשאול שאלות כאלה ולהתייעץ..

אבל כן ניגנתי קצת בס בשירות, הייתי חובש בנחל ובמקומות שיכולתי הבאתי מגברון ובס זולה והתאמנתי. גם הכרתי חבר מתופף שהייתי מנגן איתו בצבא ואני חבר שלו עד היום, ושנינו התקדמנו עם המוזיקה לאן שהו..

לאורך השנים הכרתי די הרבה נגנים שהיו בלהקות צבאיות.

אני לא יודע מה היום אבל היו זמנים שזה נחשב למקפצה רצינית מאוד. הרבה נגנים שאנחנו מכירים כולם, שמבוססים היטב בתעשיה, רקמו את הקשרים שלהם עוד בשירות הצבאי, אם זה עם חברים ללהקות (חבר מביא חבר - השיטה שהכי עובדת בארץ) או עם מפיקים מהתעשיה שלעיתים רבות באים להפיק ולנהל להקה צבאית כשירות מילואים או כל מיני קומבינות.

ולא כל הנגנים שהכרתי שהיו בלהקות צבאיות, היו כאלה עילויים. (בלשון המעטה) אבל קשרים וקישוריות מאוד נחוצים כדי להצליח בתחום כאן בארץ. (למי שרוצה להגיע לנגן בהפקות)

[baas]

אני דווקא כן מכיר חיילים שנדפקו חזק מבחינת תמיכה מהצבא עם בעיות בריאות ואחרות.

ברור שלא כל מי שקורה לו משהו אוכל אותה.

אבל אני אישית לא הייתי מסכן את הבריאות שלי בשביל צבא שאני לא בטוח שלא יעמוד מאחורי.

במקרה האישי שלי הוא באמת לא עמד מאחורי ולי זה מספיק.

[adi12345]

לך לקרבי.נקודה.

[GalShaya]

לך לקרבי.נקודה.

הודעה מיותרת, בלי קשר לחשיבות של שירות קרבי (שאני ממש לא מזלזל בה) אף אחד לא רוצה שיגידו לו מה לעשות סתם ככה בלי לנמק ולהסביר את נקודת המבט ופשוט אומרים את העניין כאילו זאת איזהשהיא עובדה בשטח שהוא אמור להתבייש בכלל בזה שהוא לא מכיר בה.

וקצת inside info

אני משרת במוזיקה בשירות מאוד נוח ויש לי הרבה חברים שמשרתים שירות נוח בשביל מוזיקה או במוזיקה ואנחנו מחליפים חוויות ואני הרבה פעמים הסברתי על הצורת חשיבה שלי בעניין.

אני עובד בקטע של גבול עליון ותחתון, "כמה זה שווה לי", ויסכימו איתי אלה שיסכימו וזה ממש לא משנה, מבחינתי אני מאמין בצורה הזאת וזה מאוד אינדיבידואלי.

בוא נצא מנקודת הנחה ששפר מזלו של מישהו והוא התקבל לשירות שכזה והגיע לשרת והכל פנאניאדות והוא באמת רוצה את זה.

אני תמיד אמרתי שנקודת המבט צריכה להיות כזאת שלכל תקופה יש גבול עליון ותחתון כלומר מתי אני לא מצליח להגשים את עצמי בגלל הצבא ומתי אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן, כלומר מבחינתי הגבול התחתון תמיד היה אם אני לא ממשיך עם המוזיקה ומתאמן בטירוף ומנצל את הזמן נטו לעבוד ולהתפתח כדי להיות מסוגל להתפרנס מזה ולהגיע לרמה המוזיקלית שאליה אני שואף לא שווה לי לעשות שירות אידיוטי שבו אני לא בדיוק עוזר לאף אחד ואני די בזבוז כספי המיסים ועדיף לי ללכת לעשות משהו שבו לפחות אני תורם למדינה, מצד שני הגבול העליון הוא משתנה בהתאם לתקופה וזה תלוי איפה אתה מבחינה מוזיקלית, בהתחלה אמרתי שאם אני לא מצליח לשלב את ההופעות והעבודה בחוץ והאימונים אם הצבא לא שווה לי להמשיך להיות בצבא כי בלי זה אני מאבד הרבה מהשפיות שלי ואח"כ זה היה דברים אחרים.

העובדה שהצבא ולסיים אותו הוא חובה חוקית אף פעם לא הרתיע אותי מלהתייחס לזה כאילו אני יכול לפרוש בכל רגע, ככה אני שם עם לב שלם, אני שם את העדיפות להגיע לנקודת הסיום (שכבר מתחילה להתקרב) אבל לא בכל מחיר כי בכל זאת יש לי מטרה אישית וחשובה ואני -באמת- (ומי שמכיר אותי יעיד) עושה כל דבר כדי להגשים אותה ואני לא אתן לעצמי לחיות בשאלות של "מה אם".

[yonatans]

אני לא אהיה בקרבי בגלל פרופיל נמוך, אם מישו יוכל לתת לי רעיוניות לשירים שאפשר לבוא איתם לבחינות, אני אשמח אם הוא יפנה אליי בפרטי

[AvishayCH]

בתור הבסיסט הנוכחי של להקת הרבנות הצבאית

אני יכול להבטיח לך לכם שזה השירות הטוב ביותר שקיים בצה"ל - באחריות!

[baas]

כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה מכל כך הרבה בעלי תפקידים בצבא...

לך תדע.

[manenbu]

לא קשור לנושא, אבל אם כבר העלו את זה.

לזה שאמר שהוא היה טכנאי של ציוד מסווג וזה לא היה כלום, אז אני הייתי אחד הצרכנים של הציוד הזה (ועוד הייתי בקרייה) - אני יכול רק להגיד לכם דבר אחד. תודה תודה! עד כמה שנראה לכם שאתם לא עושים כלום, בזכותכם הדברים האלה עובדים, ואנחנו יכולים לעבוד. אז אל תגיד שמה שאתם עושים זה לא משמעותי. גם אם זה להגיע פעם בשבוע ולשחק עם הכבל, זה עדיין תורם.

עבודה משרדית לא תורמת? בתור מילואימניק פעיל, מש"קיות המילואים עושות עבודה נפלאה בלדאוג לנו, וכשהייתי בסדיר אז משק"יות הת"ש והמנהלה עשו אחלה עבודה, וגם החבר'ה של האפסאנות.

קל מאוד להגיד "שירות משמעותי" או "שירות לא משמעותי", אבל העניין שגם אם אתה לא היית הדובדבנצ'יק שדפק כדור בראש למחבל או הטייס שהוריד פצצה על המפקדה של נסראללה או המפעיל מודיעין שהרגע הציל חיים כי הוא קיבל מידע שסיכל פיגוע, מה שאתם עושים כנראה משמעותי גם אם אין לכם מושג. זה הכל מערכת מסובכת, והיא לא יכולה לעבוד בלי כל הברגים הקטנים שהם לכאורה חסרי כל משמעות ועדיף שהם ילכו הביתה.

[baas]

זה ממש לא העניין...

העניין שלוש פאקינג שנים הלכו לי בעיקר על לגרוף עלים ולשמור, לא כי צריך, אלא כי צריך למצוא תעסוקה לחיילים.

בשביל לשחק עם הכבל פעם בשבוע אני יכול לבוא לצבא פעם בשבוע.

ובעניין הבחורות המשרדיות - אני סובל מחוסר יעילות איומה עד עכשיו - גם אני עושה מילואים וכל פעם שנייה מעכבים לנו את המשכורות

בגלל "בעיה בדואר", אחרי שלא חילקו לנו את האישורים ביום האחרון כמו שצריך כי המש"קית הלכה הביתה.

חבר'ה עצמאים מאצלנו הפסידו המון כסף על השטויות האלה.

וזה בלי להכנס לעניין כל המש"'קויות שממציאים עבור בנות בעייתיות שלא מוכנות לעבוד באמת...מוצאים להן שולחן והופכים אותן

למש"קיות אירועים\קישוט\תורנויות מטבח ומה לא.זה עולה למדינה המון כסף.

[amitbass]

בתור אחד  ששרת ביחידה קרבית ( מובחרת )

אני חושב שאלו השנים המעצבות בחיי .

הצבא פרק אותי ובנה אותי מחדש במובן הפיזי

אבל במובן המנטלי עברתי שינוי אדיר פתאום יש לך אחריות ושליחות מסוימת ואז אתה יוצא מהצבא אדם אחר ( במקרה שלי לטובה ). מה גם שלי כן היה חשוב לתרום למדינה כמה שאפשר ( כל אחד לפי יכולתו )

יש כאלה שבוחרים להקל על עצמם או שפשוט לא רוצים בזה ואז הם מוצאים עצמם בתפקידים מפגרים שלא באמת תואמים את היכולות שלהם ועכשיו הם תקועים באותו תפקיד שלוש שנים ! זה גורר תסכול ורפיון .

אני מצטער אם אני הולך לפגוע עכשיו במישהו אבל תמיד ג'ובניקים נראו לי כסמרטוטים שמרוכזים רק בעצמם, בכינים שהדבר היחיד שמעניין אותם  זה מתי הם יגיע הביתה , לא אכפת להם אפילו מהחבר שישן איתם בחדר או באה המבוגרת המסכנה שרוצה לשבת באוטובוס . כאילו הכבוד העצמי והטיפה נימוס ( וכן גם חלק מהגבריות ) נלקחו מהם

ובקשר לאימון בשטח\ בבסיס  עצה : בס אקוסטית זולה

[manenbu]

אני מצטער אם אני הולך לפגוע עכשיו במישהו אבל תמיד ג'ובניקים נראו לי כסמרטוטים שמרוכזים רק בעצמם, בכינים שהדבר היחיד שמעניין אותם  זה מתי הם יגיע הביתה , לא אכפת להם אפילו מהחבר שישן איתם בחדר או באה המבוגרת המסכנה שרוצה לשבת באוטובוס .

מצטער שהייתי 3 שנים ג'ובניק בקרייה שרוב התפקיד שלי היה לדאוג שלוחמים לא יהרגו בשטח (מבלי שהם ידעו על זה אפילו).

וכשאתם מביאים גיטרה לבסיס - חשוב מאוד לשמור עליה!!!

היו כמה אצלנו שהביאו גיטרה (ועוד לקרייה) ותוך שבוע היא היתה בלי מיתרים ועם חריטות. תמיד יש איזה ערס "תביא תביא רגע".

[baas]

זה שאתה ג'ובניק ממש לא אומר שאתה חוזר הביתה כל יום...

גם לא אומר שחיפשת מראש את התפקיד הקל.

אני מבין לגמרי את הקיטרוגים על הג'ובניקים, תמיד מעצבן לראות אחד מאלה שישן עם כרית נסיעות באוטובוס ואז הפלאפון שלו מעיר

אותו והוא אומר משהו בסגנון "בא לי למות....על תשאלי....השאירו אותנו עד שש היום אני מת מעייפות".

שירתתי בבסיס של בעיקר כאלה חארות עשירים שמשחקים בחיילים כל היום ואני לא אוהב אותם יותר ממך.

אבל זו התוצאה של הגיוס חובה המיותר לגמרי שיש לנו בארץ, שהוא גם עולה למדינה ולאזרחיה המון המון כסף, גם

מבזבז שנות אדם בכמות בלתי נתפסת וגם ככה לא עובד - זה לא שכולם מתגייסים נכון?

[amitbass]

ברור לי שיש ג'ובניקים שעושים עבודה חשובה וחיונית ( יש לי כמה חברים טובים במודיעין שעושים יותר מכמה קרביים שאני מכיר )

בקשר לשרות חובה :  אני מכיר כמה שלא רצו להתגייס בהתחלה אבל עם השרות הצבאי הם הבינו את החשיבות שלו תאר לעצמך שהייתה להם בחירה , או בכלל אם הייתה בחירה האם הנוער היה מוכן לתת מעצמו לשרות קרבי

אתה יודע כמה מחסור יש בלוחמים  ( אני לא מדבר רק על היחידות המיוחדות והחי"ר אלה גם על שיריון , הנדסה וכו.. )

אני מאימין שאם זאת הייתה בחירה חופשית לגמרי אז לא הינו מצליחים לשמור על בטחון המדינה .

בנוסף יש את חיבור האנשים לחברה , בחודשים האחרונים לשרות שלי הייתי רס"פ בצאלים  והיו תחתי 3 נערי מק"ם

שלולי ה צבא אני חותם לך שהיו ממשיכים לפשע , סמים ובסוף היו נתל על המערכת .

[baas]

לנערי מק"ם לא נכנס, זוהי חתיכה יוצאת דופן ביותר בצבא, וגם מזערית. ותודה לרפול!

אבל בוא נגיד לרגע שרוצים להקטין את הצבא פי 3. מבחינת כוח אדם לא נראה לי שזו תהיה בעיה. תעיף את כל החיילים המיותרים,

את כל העבודה המיותרת ואת כל הכפילויות בצבא.

פתאום יש לך כסף לתת משכורת נורמלית לכל חייל!

חייל עולה לצבא בערך 7000 ש"ח לחודש - נסיעות,אוכל,חשמל,משכורת,שירותי רפואה(נגיד) ומה לא.

לא חבל להוציא את זה על כל החיילים שלא עושים כלום?שלא לדבר על נגדים שמנים ומשופמים וקציני שמנת עשירים

שרק מחפשים עוד משהו לרקורד לפני התואר והקריירה בניהול שלהם?(אלה אגב מילאו את הבסיס שלי)

ואיך הגענו לכל זה בפורם בסיסטים בכלל?

[manenbu]

כי חלק מהנגדים האלה מנגנים על בס?

[Buri]

ואיך הגענו לכל זה בפורם בסיסטים בכלל?

בדיוק מה שאמרתי לפני כמה הודעות:

בכל מקרה אין צורך להפוך את הדיון לדיוק אידיאולוגי נוסך צבא/מדינה פה זה פורום בסיסטים לא פורום בסיסטים שבעבר היו לוחמים בשילוב עם בסיסטים שהיו "ג'ובניקים" בשילוב עם בסיסטים שמאסו בשירות שלהם בשילוב בסיסטים שבכלל לא התגייסו וכו' וכו' וכו'  ,אפשר לחזור לנושא המקורי של הדיון ואני פורש מהבמה לטובת בסיסטים שהיו בלהקות צבאיות ויכולים לתרום לדיון (ע"ע מתי גלעדי)...אין צורך לבלבל את המבולבלים.

אז בבקשה בואו נחזור לדיון המקורי, לנושאי אידיאולוגיה כאלו או אחרים לא חסרים פורומים

[baas]

טוב כעקרון אמרתי כל מה שהיה לי להגיד בנושא.....

אבל אני לא ממש רואה סיבה למה לדבר רק על נושאי בס, אם כבר גלשנו.

אבל מה זה משנה באמת.

[AmitW]

אבל אני לא ממש רואה סיבה למה לדבר רק על נושאי בס, אם כבר גלשנו.

אבל מה זה משנה באמת.

בגלל שזאת לא המטרה שלשמה נפתח הדיון, הדיון נפתח לצורך דיון על להקה צבאית, איך מגיעים לשם ומה צריך לדעת ולא כדי לדבר על ההשקפות של כל אחד בנוגע לצבא. אני לא רואה שום בעיה לפתוח נושא חדש לצורך דיון בנושא האידיולוגיות של כל אחד אבל הדיון  הספציפי הזה לא מיועד לכך.

[huckbuc]

שלום, קוראים לי יובל, ואני הייתי הבסיסט של להקת פיקוד צפון, 1990-93.  מן הסתם הרבה דברים השתנו בעשרים השנה שחלפו מאז שנבחנתי, אבל הנה בכל זאת מה שאני זוכר.

כדי להיכנס בכלל לתהליך המיון, היה צריך לשים לב לפרסומים של צה"ל בעיתונות שביקשו ממועמדים פוטנציאליים לפנות למדור המתאים בחיל החינוך ולהציע את עצמם לתפקיד.  שמתי לב, הצעתי את עצמי, ובתחילת כיתה י"ב קיבלתי זימון לבחינה הראשונה.  גם היא וגם הבאות אחריה נערכו בבית הצנחן ברמת-גן, שהיה אז הבסיס של כמעט כל הלהקות הצבאיות (למעט אלה של חיל האוויר, המשטרה הצבאית והרבנות).  לבחינה הראשונה התבקשתי בזימון להכין "קטע אחד מהיר וקטע אחד איטי", אז הכנתי את Donna Lee ואת All the things you are, בעיבוד שלי (שהיום נראה לי אידיוטי) של סולו עם אקורדים על הבס.  בכל בחינה נכחו שלושה או ארבעה בוחנים, ואני זוכר מביניהם את חיים רומנו, קובי כהן (הלו קובי!) ואולי גם את עוזי אסנר.  אני זוכר שכשאמרתי בתחילת הבחינה הראשונה שאנגן את Donna Lee הבוחנים רטנו שכמעט כל הנבחנים בחרו לנגן את הקטע הזה, אבל כנראה שניגנתי בסדר, ועברתי.

בבחינה השניה, שהיתה חודש-חודשיים אחרי הראשונה, בדקו בין השאר את השמיעה המוזיקלית שלי, והתבקשתי לנגן על המקום ובלי הכנה ליווי לשיר ישראלי מוכר כלשהו, ואכן כך עשיתי עם "לו יהי".  נדמה לי שבדקו אז גם קריאת אקורדים (לא תווים) בכמה סגנונות, ואולי גם ביקשו שאנגן שוב את שני הקטעים מהבחינה הראשונה.  אני מעריך שהבחינה הראשונה ארכה כעשר דקות, והשניה אולי עשרים.

השלב השלישי והאחרון נקרא "סדנאות", והוא כבר נערך יחד עם נבחנים לשאר הכלים - מתופפים, גיטריסטים וקלידנים.  הרעיון בשלב הזה הוא שהמנהל המוזיקלי המיועד של כל להקה צבאית ספציפית (זה שלי היה אורי קריב) מתרשם בעצמו מהנגנים ומהאופן שבו הם משתלבים זה עם זה בכל מיני קומבינציות, ובוחר את מה שמתאים לו.  אז ניגנו במשך שעה או שעתיים בכל מיני הרכבים ובכל מיני סגנונות, וכמה ימים אחרי הבחינה התבשרתי בטלפון שהתקבלתי ללהקה.

בכל מה שנוגע לחלק המוזיקלי-מקצועי של תהליך המיון, נראה לי שכדאי לשמוע את קובי כהן, שראיתי שמשתתף כאן בפורום, ושכאמור היה בין הבוחנים שלי; הוא בוודאי ידע הרבה יותר טוב ממני מה מחפשים אצל נבחן.

הפרופיל שלי היה נמוך, אבל שירתו לצדי בלהקות גם חבר'ה עם פרופיל קרבי.  חלקם נדרשו לעבור טירונות קרבית לפני ההצטרפות ללהקה (אחד הזמרים בלהקה שלי עשה טירונות תותחנים מלאה) מתוך מחשבה שישרתו במילואים בתפקיד קרבי (אף אחד לא שירת), אבל חלקם לא. עד היום לא ברורה לי החוקיות.

לא ידוע לי על אף מקרה של קבלה בגלל פרוטקציה בקרב הנגנים, אבל לא אתפלא אם היו מקרים כאלה אצל הזמרים, אם כי לא בלהקה שלי.

זו ההודעה הראשונה שלי בפורום הנחמד הזה, והיא כבר יצאה הרבה יותר ארוכה ממה שהתכוונתי.  אם יהיה ביקוש, אוכל לספר בהמשך על השירות עצמו ועל איך אני רואה את התרומה המקצועית והאישית שלו.

[tomersg]

אם יהיה ביקוש, אוכל לספר בהמשך על השירות עצמו ועל איך אני רואה את התרומה המקצועית והאישית שלו.

שלום יובל וברוך הבא.

ימשיך כבודו.

[huckbuc]

שלום יובל וברוך הבא.

ימשיך כבודו.

תודה על קבלת הפנים.  כבודי באמת ימשיך  .  אני מעריך ששירות בלהקה הוא השירות הצבאי שמאפשר הכי הרבה התפתחות מקצועית-מוזיקלית, מכמה סיבות.

ראשית, יש את הנגינה ה"רשמית" עצמה. גם אם החומר של הלהקות הוא בדרך כלל לא ממש מאתגר, צריך בכל זאת לבצע אותו כמו שצריך, ולהופיע אתו עשרות ומאות פעמים בפני קהל מגוון ובתנאים בלתי צפויים, וזה תורם למקצוענות.

שנית, יש את הנגינה ה"בלתי-רשמית". בבאלנסים, ברגעים המתים בחזרות, לפני שיוצאים להופעות, או כשסתם יש זמן לשרוף, היינו הרבה פעמים מנגנים מה שבא לנו, ואני למדתי הרבה מהג'אמים האלה.  להקת כוורת, למשל (לא שאני משווה את עצמי למישהו מהם, כמובן), בעצם התחילה בתור הקשקושים של הנגנים בלהקת הנח"ל מחוץ לנגינה הרשמית.

שלישית, יש את עניין החשיפה והקשרים - לא במובן של פרוטקציה, אלא במובן של נטוורקינג.  ללהקות מגיעים הרבה מוזיקאים מוכשרים, ביניהם כאלה שעתידים להפוך לזמרים ונגנים מצליחים, וזה בפירוש יכול לעזור להכיר אותם אישית.  מעבר (מעל?) לחברי הלהקות, יש גם את המפיק המוזיקלי ומוזיקאים אחרים שעובדים עם הלהקות בתקופה שמרימים הפקה, ושלא מזיק להכיר אותם.  לנו למשל יצא לעבוד עם אלון אולארצ'יק, רמי קליינשטיין ורמי לוין, בנוסף למפיקים המוזיקלים הראשיים.  היו בוודאי עוד הרבה מוזיקאים בכירים שראו אותנו בהופעות, ואני מניח שאילו הייתי תותח מרשים במיוחד (ולצערי לא הייתי), היו ביניהם כאלה שלא היו מתביישים ליצור אתי קשר.

רביעית, יש את עניין הפנאי.  לפחות בתקופה שלי, השירות בלהקה היה קליל כמעט עד כדי גיחוך, דבר שאיפשר למי שרצה להתאמן וללמוד.  ההופעות היו כמעט תמיד בשעות הערב, כך שגם אם הנסיעה היתה ארוכה במיוחד והיינו צריכים להתייצב בבסיס (ברמת גן) ולצאת לדרך כבר בצהריים, כל הבוקר היה פנוי.  לעתים נדירות יחסית היו נסיעות של יותר מיום אחד, אבל הרבה יותר מהן היו ימים חופשיים לגמרי - אני מעריך שבממוצע על פני כל השירות, הייתי בצבא רק 3-4 ימים בשבוע.  לא היו אצלנו תורניות, מטבחים או עבודות רס"ר, וכל השירות שלי נשארתי רק שבת אחת (!), בשביל שמירה.

חמישית, להקה צבאית היא סביבה רוויית מוזיקה. כולם סביבך מדברים על מוזיקה, משמיעים לך מוזיקה, מנגנים מולך מוזיקה, הולכים לפעמים ביחד להופעות, וכו'.  כל זה חשף אותי לחומרים, לרעיונות ולידע שאחרת אולי לא הייתי נחשף אליהם.

עד כאן ההיבטים המקצועיים-מוזיקליים.  מעבר להם, השירות עצמו היה סבבה, אולי אפילו יותר מדי - קל, לא מסוכן, באיזור המרכז (כן, גם להקת פיקוד צפון), עם שיגרה מגוונת, בחורים ובחורות ביחד, וכאמור עם הרבה פנאי.  חיסרון לא צפוי של השירות הוא בהיבט האורתופדי - בתקופתי חברי הלהקות היו פועלי הבמה של עצמם, והיינו מעמיסים ופורקים באופן קבוע ציוד כבד (מישהו פה זכה להכיר את הבלו-בוקסים, יימח שמם?) מהאוטובוסים המצ'וקמקים שלנו.  לקראת סוף השירות, כשכולנו כבר היינו פז"מניקים, הרבה מאתנו הסתובבו עם חגורות גב אורתופדיות, ואני סיימתי את השירות עם פריצת דיסק בגב. (דרך אגב, אני גם לא נעשיתי מוזיקאי מקצועי, וכיום אני מנגן לעתים מאד רחוקות.)

כפי שחברים אחרים פה אמרו, שירות קרבי עשוי לתרום לאישיות של הבנאדם בדרכים שהן לא פחות חשובות מהתרומה המקצועית של שירות בלהקה.  אני מניח שאותו הדבר נכון גם לתפקידים ג'ובניקיים מסויימים שדורשים להפעיל באינטנסיביות את השכל (יחידות מסויימות במודיעין ובחיל האוויר, למשל).  כל אחד יכול לנסות לעשות לעצמו את החשבון.  אני גם בטוח שמוזיקאי מספיק מוכשר ועם מספיק מוטיביציה יגיע בסופו של דבר כמה רחוק שירצה, גם אם רץ שלוש או ארבע שנים על הג'בלאות.

[yonatans]

תודה רבה על התגובות וההסבר, מאוד עזרת לי!

שלחתי לך הודעה בפרטי, אני אשמח אם תגיב לה.

[lukatch]

אם לא איכפת לך שאני מעיר משהו אוף-טופיק, אבל בתור אחד שכתיבה עיתונאית היא המקצוע שלו ב-20 שנה האחרונות, יש לך כישרון כתיבה לא מבוטל, שהוא לא דבר מאוד נפוץ היום.

[RT]

חיסרון לא צפוי של השירות הוא בהיבט האורתופדי - בתקופתי חברי הלהקות היו פועלי הבמה של עצמם, והיינו מעמיסים ופורקים באופן קבוע ציוד כבד...

היום, כידוע, התגברו על הבעיה הזו בצבא. צה"ל מחזיק חטיבת סבלים ייעודית.

החיילים רובם ככולם יוצאי כפרים נידחים פיליפיניים, שם עברו הסבה מקצועית טרם עלייתם ארצה.

הסבה זו כללה בין השאר שיעורים ביהדות, מבחנים מעמיקים על זהותו המינית של דוד המלך ואף מהלכים הרמוניים מתוך "שלומית בונה סוכה".

המספרים האישיים שלהם בצבא מתחילים עם PH, שלא ישכחו מאין באו.