פרנסה ממוסיקה

[IR]

היי

בימים האחרונים אני תוהה על העניין הזה, מה יהיה כשמפסיקים ללמוד, יוצאים לעולם.... ו.... מה?

מעניין אותי לשמוע מהמוסיקאים המקצועיים בפורום:

כמה מתפרנסים רק ממוסיקה? האם יש לכם הכנסות מהצד ממקצוע אחר? האם אתם רק מופיעים / נגני הקלטות או גם מלמדים / מעבדים / כותבים.. ?

אשמח לכל תגובה וניסיון חיים שלכם

[BassBen]

מצטרף לשאלה! (למרות שבתוך עצמי יש לי חצי תשובה)

[Nitzan]

איפה אתה לומד?

קודם כל, יש פה מס' אנשים שיכול להיות שנמצאים בשלב אחר משלי (כי אני ממש לא מתיימר להגיד שאני עובד פול-טיים במוזיקה, אבל מכוון לשם בהחלט), אבל אשמח לתת את נקודת המבט שלי על זה, כי זאת שאלה טובה, שלפחות אני שואל את עצמי מדי פעם.

לדעתי, ללימודים אין קשר לעניין בכלל, חוץ מעניין אחד שהוא הכי חשוב לנושא המדובר - וזה להכיר אנשים שמנגנים, ושיכולים לנגן איתך במסגרות מחוץ לביה"ס. חוץ מזה, בבית ספר כל מה שאתה מקבל הוא כלים לעבודה, אבל אתה לא משיג את העבודה/עבודות עצמן.

הנושא של לפגוש אנשים בבית הספר בארץ הוא קצת לקוי, לפחות מהחוויה שלי. שנה שעברה למדתי בבית ספר רימון, ואין לי כוונה להגיד מילה רעה על ביה"ס בכלל, כי העניין קשור אך ורק לתלמידים - נראה כי לרוב רובם אין עניין בלהוציא את האף מהבית, להפסיק רגע את שעורי הבית וללכת לחפש עבודה. הנקודה היא שיש איזושהי תחושה שם שאנשים יושבים על הדשא בהפסקות, מנגנים, עושים חיים, יסיימו שלוש שנים בביה"ס - וישר יחטפו אותם לעבודה.

NOT!

אני חושב ההפך - כל עוד אתה לומד, וגודל, ובתהליך זה או אחר - חפש לך עבודה בתחום, ותעשה מזה פרויקט של החיים שלך. כי אלה החיים שלך... לא?

דבר שני:

אנחנו חיים היום במציאות קצת אחרת, וזה הפך לגיטימי שלמוזיקאים ישנה עבודת יום בנוסף להכנסה שלהם ממוזיקה. את המשפט הזה לא אני אמרתי, אלא מישהו גדול ממני וממך בתחום. בת"א יש כל כך הרבה אמנים, וכל כך הרבה הופעות כל יום, אבל רובם לא עושים מזה ממש כסף. אני אומר את זה מנסיון. חלק מהאמנים שאני עובד איתם לא מקבלים כסף על ההופעות אבל מוציאים מכיסם לשלם לי ולשאר הנגנים.

אני נמצא חצי מהשבוע בעבודה המשרדית שלי(4 פעמים בשבוע), באותם ימים אני מנצל את שארית של אותו יום שבו אני במשרד לאולפן, ובימים שאני לא במשרד אני באולפן/הופעה (אני מופיע בממוצע פעם בשבוע וחצי, משהו כזה), הקלטה או חזרה.

אני מנגן ב-5-6 פרויקטים כרגע, גם כי אני אוהב לנגן הרבה סטייליים, ובנוסף זה משאיר אותי בשטח. אם אני על במה פעם בשבוע בת"א או מחוצה לה זה לא רע. לפחות להתחלה. בכולם אני מנגן בס, ואחד מהם אני גם מפיק, מעבד וכותב את המוזיקה.

אתה יכול להבין מזה שימי חופש אין לי, כמעט אף פעם, וגם לא ממש זמן לנשום.

אבל זאת המציאות!

You gotta love it!

בנוסף, יש את העניין של - למה לקחת אותך ולא מישהו אחר לעבודה? מישהו מוכר?

בשביל זה אתה צריך בעצם ליצור לעצמך עבודה.

זה מתחיל מלהכיר אנשים ולנגן איתם, והם מכירים אנשים אחרים שהם ימליצו עליך בשבילם.

וזה ממשיך (או מתחיל?) מלמצוא את מה שמבדיל אותך מהאחרים. אני מצאתי את עצמי מנגן המון מוזיקה אלקטרונית, בנוסף לכל השאר, כי הגעתי למצב שאני יכול לייצר המון סאונדים אלקטרונים איכותיים עם הבס שלי (ותוספות כמובן), וזה יוצר משהו אחר, שבדרך כלל לא קורה. היום זה כבר נפוץ. שוב, פחות בארץ. מעבר לזה אנשים מסוימים פשוט יאהבו את איך שאתה מנגן ואחרים אולי פחות...

מקווה שעזרתי. שאלה קשה בהחלט. אשמח לשמוע מה האחרים אומרים.

בהצלחה!

ניצן.

[tomersg]

יפה אמר ניצן.

אוסיף כמה תובנות משלי שהתגבשו ועדיין מתגבשות במשך שנים לא מועטות בתחום.

זה בעיקר מורכב מדברים שחוויתי בעצמי, שקראתי בחוברות וספרים וברשת או שראיתי וששמעתי מנגנים אחרים.

ישנן כמה אפשרויות להביא פרנסה כלשהי ממוזיקה.

אפשר למשל ללמד.

יש הרבה הרבה חבר'ה שמלמדים ויכולים לראות פרנסה מסויימת בזה, כמובן תלוי בהיקף העבודה ומספר התלמידים ומקום הלימוד.

אפשר לעבוד במקום מסודר כמו בית ספר, קונסרבטוריון, אקדמיה וכו' או פרטי. רצוי בסיס מוצק בחומר תיאורטי וסבלנות מרובה. זה לא תחום שמתאים לכל אחד.

עיסוק במכירות - להיות מוכר או איש שירות בחנות או יבואן. גם זה לגיטימי ויכול לשאת פרנסה טובה.

קלידן שהכרתי הפך להיות נציג תמיכה ושירות וגם הדגמה של מקלדות של ימהאה בישראל. נראה לי ג'וב חלומות לקלידנים.

בחו"ל גם נפוצה ההכנסה של נגנים מסדנאות של יצרניות כלי נגינה והגברה. פה לא ממש נתקלתי בזה.

מציאת נישה יחודית, למשל עיסוק בבניה ותיקון או שיפוץ של כלי נגינה. רצוי ידי זהב.

עיסוק בנגינה עצמה - להקות, הופעות, הקלטות וכו'.

זה כבר מצטרף לדיון אחר שרץ פה במקביל.

אנחנו חיים במדינה קטנה עם כמה מיליוני אזרחים. כנראה חצי מהם מוזיקאים. 

כולם רוצים משבצת כלשהי בפסיפס ולזכות לחשיפה כלשהי וכמובן פרנסה.

זה קשה מאוד להתבלט ולפרוץ.

כמאמר השיר "כל אחד רוצה להיות זמר, אם לא זמר אז נגן, בסיסט גיטריסט או משהו."..

וכולם בטוחים שהם מוכשרים. עוד לא פגשתי אומן שאמר "שמע אני לא משהו, תכלס.." 

אז חייבים לנסות להתבלט איכשהו. ממש כדאי להיות טובים. ללמוד לנגן טוב, לבד או עם מורים, לרכוש ידע, להתאמן המון. להכיר סטיילים. לקרוא צ'ארטים ולפתח שמיעה טובה. להיות בכושר נגינה טוב. ציוד מקצועי תקין ואמין. כשהטלפון מצלצל - אתה נגן מקצוען מוכן לפעולה.

להיות במקום הנכון בזמן הנכון - ושיהיה לך מה להציע.

להיות בחוץ. to be around.  להיות זמין, ללכת לג'מים, להכיר אנשים, להתמנגל עם מוזיקאים אחרים במסיבות, הופעות ופאבים. זה לא מתאים לכל אחד, אבל זה בהחלט עוזר.

לנסות לתפוס איזה גיג צמרת. עם אמן מוכר מליגה ארצית או לאומית ומעלה. ככה יראו את הפרצוף שלך באולפן ליגת האלופות ובבארבי וב- 24 וביוטיוב-פייסבוק וככה השם יתפשט ויבער בשדה הקוצים.

לפעמים אתה רואה נגנים כאלה שמגיג אחד פתאום מנגנים באיזה 10 גיגים במקביל עם אמני צמרת והופכים להיות השם החם של התעשיה. כל שנה יש כמה מצטרפים חדשים למועדון.

אבל יש גם עולם שלם חבוי מהעין הציבורית, כמו ענייני חתונות וארועים וקאברים ומה שמכונה "בעגה המקצועית" - "חלטורות".

לפעמים גם בזה רץ כסף טוב.

רשתיות זה דבר חשוב - גם אלקטרונית - יוטיוב, פייסבוק שמייסבוק, פורומים, מייספייס ז"ל,  כל מה שיש. שיחפשו את השם שלך ברשת וימצאו. ויגיעו גם ממקומות אחרים.

בעידן הנוכחי זה עובד באמצעות הצפה. שיראו את השם בכל מקום. כמה שיותר יותר טוב. רק ככה זה נכנס לראש של אנשים.

וכמובן רישתיות אנושית. כדאי מאוד להיות נחמד מאוד.  להיות בגוד וויב עם אנשים, להיות מצחיק וחייכן וכיפי, להתחבר לאנשים, לדבר, לרכוש חברים מהתחום. שהיה במקום כמו רימון מאוד עוזרת לזה. גם ג'אמים וכו' ראה ערך התמנגלות.

שיצטרכו נגן - יהיה להם את הטלפון שלך.

לוק טוב ויחודי - נשמע לפעמים שולי וריקני אבל אין ספק שעוזר. לאנשים יש עיניים. ומראה עיניים זה חשוב.

[glow=red,2,300]מזל בהחלט עוזר. [/glow] 

עירבוב טוב של כל הדברים ואתה תוך שנה מנגן עם סחרוף. טלפון אחד למוטה.

וכמובן - אם אתה חושב שאתה שווה כסף - תבקש כסף.

i am an artist,this does not mean i will work for free - זה המוטו.

[Nitzan]

אני מגבה לגמרי את מה שתומר אמר, במיוחד לגבי הסטיילים - תעשה שעורי בית טוב טוב.

[REBASS]

בתור תלמיד בחטיבה ( כן כן, אני מהצעירים פה בפורום) ולקראת ההכנה לתיכון , אני עומד בנקודה קשה (צריך את העזרה שלכם):

אני וחברים רוצים ללכת לתיכונים כמו מטרו ווסט ברעננה או אלון ברמת השרון ולא למגמת מוזיקה בעיר שלנו כי היא לא משו..( ממה שהבנתי)

ללכת למגמות האלו זו השקעה עצומה בשבילנו , גם כי זה בסביבות 40-שעה נסיעה כל בוקר מבית מגורינו ( הוד השרון) לרעננה או רמת השרון..( נסיעה הלוך חזור), וזה 15 שעות מגמה בשבוע עם כל העומס של הבגרויות

אנחנו עדיין מתלהבים מהרעיון של ללכת לתיכון חדש וזה , אבל אבא שלי בא ודיבר איתי דוגרי ואמר לי, שאם אני רוצה להיות מוזיקאי כשאני יסיים צבא , אקדמיות וכו', אז לא תיהיה לי בעיה לחזור לנגינה , ובגלל זה עדיף לי ללכת למגמות שבהמשך שלהם יש פרנסה מובטחת ( מה שלא בטוח נכון כן?) כמו פיזיקה, ביוטכנולוגיה, מחשבים ושאר המקצועות הריאלים..

למרות הדעה של ההורים שלי , אני חושב שצריך להנות בתיכון, ואני רוצה ללכת למגמת מוזיקה, אבל קשה לי להבין איך אנשים כ"כ בקלות כמו של חלק מהאנשים פה בפורום, מצליחים ללכת עם החלום שלהם במוזיקה בידיעה שלא בטוח שהם יסתדרו ( בפרנסה)..

[foofig]

תברר כמה אנשים פה בפורום עובדים בהיי טק בנוסף לעיסוק במוזיקה 

בנימה רצינית - אם זה חלום שבוער בעצמותיך אז לך על זה.

אבל! בתור אחד שנסע כל יום בתיכון לתיכון בת"א במקום לתיכון קרוב לבית אני יכול להגיד לך שזאת היתה טעות מבחינתי.. שעה- שעה וחצי נוספת פנויה ביום יכולה להפוך לשיעור/אימון/נגינה בהרכב...

את כל זה אני אומר מנקודת המבט שלי בלבד, אני לא תלוי במוזיקה לפרנסה ועושה ומנגן מה שבא לי ומתי שבא לי (זה כמובן בא ביחס ישר לרמת נגינה, אין ספק בזה) ומאוד נהנה מזה.

[TzvikMister]

שמע, אני בתור ילד בן 17 זוכר את עצמי תופס אוטובוסים לבד או עם החבר'ה לגן יבנה, רחובות, ואפילו תל אביב כדי לעשות חזרות בגלל שגם אז כ"כ אהבתי את המוזיקה ורציתי לעסוק בה (כמובן שזה שונה בתור בנאדם בן 23 עם יותר חובות וצרכים להתפרנס וכו', אבל עדיין), כך שאני לא רואה נסיעה לתיכון ללמוד במגמת מוזיקה יותר מתקדמת ונחשבת כמשהו שונה ממה שאני עשיתי. אני אפילו חושב שלימודים במגמת מוזיקה יותר נחשבת תעזור לך להתקבל ללהקה צבאית וזה יפתח לך יותר דלתות כשתכיר יותר אנשים שמכירים אנשים, וזה דבר שכמו שציינו מעליי - תמיד חשוב.

זה טבעי שההורים ירצו שתלמד פיזיקה, מחשבים וכו', אבל אם אתה מרגיש שאתה באמת באמת מורעל על ההרפתקה הזו - לך עליה.

אגב, עד היום אני תופס אוטובוסים מאשדוד עם כל הציוד עליי וכו' לפחות פעמיים בשבוע. אם אתה אוהב את זה, אתה תתמיד ותלך עם זה לכל מקום.

[Nitzan]

המגמה בה תלמד בתיכון ממש לא תקבע או תהווה אבן דרך בעתיד הקרייריסטי שלך.

אתה יכול ללמוד גאוגרפיה ולעסוק במוזיקה בסופו של דבר ואתה יכול ללמוד מתמטיקה ולהיות חקלאי בסופו של דבר.

בדרך יש עוד לימודים גבוהים וכו', זה ממש לא מתחיל ולא נגמר בלימודי תיכון.

מה שאתה צריך מהתיכון זו תעודת בגרות, ונראה שאתה עושה את זה ככה או ככה....

בהצלחה.

[IR]

תודה ניצן ותומר על התגובות המושקעות! 

ניצן - אני לומד ברימון (עכשיו הבנתי מי אתה FEELABOUT, למדנו אצל יוראי שנה שעברה)

אני מסכים איתך מאוד על מה שאמרת על עניין השאננות של התלמידים, אבל הבעייה פה היא שהלחץ בלימודים גדול ויש מלאאא עבודה, תוסיף לזה DAY JOB שאתה חייב כדי להתפרנס, ולא נשאר לך זמן ללכת לחפש גיגים ועבודה נוספת. אני תמיד מוצא את עצמי בעודף עבודה במעט מדי זמן. הלימודים זאת תקופה שאני לפחות משקיע בלהתאמן ולהשתפר (למרות שזה לא נגמר באמת בסוף הלימודים) ואין ממש זמן לשום דבר אחר.

גם ממה שאתה מספר, לא נשמע שיש לך זמן להתאמן בין כל מה שאתה עושה.. אני צודק?

[IR]

אנחנו חיים במדינה קטנה עם כמה מיליוני אזרחים. כנראה חצי מהם מוזיקאים. 

וחצי מהחצי הם בסיסטים 

[IR]

בתור תלמיד בחטיבה ( כן כן, אני מהצעירים פה בפורום) ולקראת ההכנה לתיכון , אני עומד בנקודה קשה (צריך את העזרה שלכם):

אני וחברים רוצים ללכת לתיכונים כמו מטרו ווסט ברעננה או אלון ברמת השרון ולא למגמת מוזיקה בעיר שלנו כי היא לא משו..( ממה שהבנתי)

ללכת למגמות האלו זו השקעה עצומה בשבילנו , גם כי זה בסביבות 40-שעה נסיעה כל בוקר מבית מגורינו ( הוד השרון) לרעננה או רמת השרון..( נסיעה הלוך חזור), וזה 15 שעות מגמה בשבוע עם כל העומס של הבגרויות

אנחנו עדיין מתלהבים מהרעיון של ללכת לתיכון חדש וזה , אבל אבא שלי בא ודיבר איתי דוגרי ואמר לי, שאם אני רוצה להיות מוזיקאי כשאני יסיים צבא , אקדמיות וכו', אז לא תיהיה לי בעיה לחזור לנגינה , ובגלל זה עדיף לי ללכת למגמות שבהמשך שלהם יש פרנסה מובטחת ( מה שלא בטוח נכון כן?) כמו פיזיקה, ביוטכנולוגיה, מחשבים ושאר המקצועות הריאלים..

למרות הדעה של ההורים שלי , אני חושב שצריך להנות בתיכון, ואני רוצה ללכת למגמת מוזיקה, אבל קשה לי להבין איך אנשים כ"כ בקלות כמו של חלק מהאנשים פה בפורום, מצליחים ללכת עם החלום שלהם במוזיקה בידיעה שלא בטוח שהם יסתדרו ( בפרנסה)..

אני לא מסכים עם ההורים שלך כ"כ..

כל עוד יש לך ציוניום טובים בבגרויות תוכל להתקבל ללמוד כל דבר באוניברסיטה, וזה מה שקובע באמת. לדעתי, אם אתה מסוג המוסיקאים שהם כבר תותחים מגיל צעיר ו/או יודעים כבר שזה מה שהם הולכים לעשות, לדעתי אתה חייב להמשיך ללמוד מוסיקה. בגילאים צעירים יותר הרבה יותר קל ללמוד וההתקדמות מהירה יותר, וכמו שאומר רפי קדישזון: "מוסיקה זה כמו לחתור נגד הזרם בנהר. אם אתה לא חותר אתה אתה נסחף אחורה".

אני לא פוסל ללמוד גם5 יחידות מחשבים או פיזיקה או משהו ריאלי כזה, שאולי אח"כ (אם תחליט על לימודים גבוהים מסוג כזה) יהיה לך יותר קל והראש לך לא יתנוון מבחינה מתמטית

בהצלחה

[foofig]

צריך לזכור שלא כל מי שרוצה ללמוד מוזיקה או להתפרנס ממוזיקה באמת מספיק מוכשר כדי לעשות את זה...

במתמטיקה או מחשבים זה קל כי יש מבחן ואם אתה נכשל אתה יודע, פה זה קצת יותר מעורפל...

כמו שאמר פה אחד החבר'ה, עוד לא נתקלתי במוזיקאי שיגיד שהוא מנגן לא משהו או לא מוכשר בזה, אבל סטטיסטית זה לא הגיוני..

לדעתי כן חשוב להקשיב לסביבה הקרובה ולדיעותיה, זה לא אומר שצריך לקבל בהכנעה מה שההורים אומרים, אבל צריך להקשיב.

[YuvalBass]

בתור תלמיד בחטיבה ( כן כן, אני מהצעירים פה בפורום) ולקראת ההכנה לתיכון , אני עומד בנקודה קשה (צריך את העזרה שלכם):

אני וחברים רוצים ללכת לתיכונים כמו מטרו ווסט ברעננה או אלון ברמת השרון ולא למגמת מוזיקה בעיר שלנו כי היא לא משו..( ממה שהבנתי)

+משקיע הרבה בלימודים ולא נותן למוזיקה להשתלט לגמרי על החיים שלי. (לפעמים בהצלחה ולפעמים לא). איזון מאוד חשוב בסגנון חיים כזה- לפחות בתור תלמיד תיכון.

עצה קטנה ממני בתור רענני שלא לומד ברעננה ושמע מחברים שלו בתיכון- אל תלך למטרו. אם אתה גר בהוד השרון הרבה יותר קרוב רמת השרון לאלון וגם הרבה יותר איכותי.

גם אני קם כל יום בשש כי אני לומד בגבעתיים ועשיתי בדיוק אותה החלטה כמו שלך לפני כיתה ט', כל ההתלבטויות האלה היו על הפרק, ואני יכול לומר שעם כל המאמץ והעבודה הקשה אני נהנה לאללה.

[REBASS]

עצה קטנה ממני בתור רענני שלא לומד ברעננה ושמע מחברים שלו בתיכון- אל תלך למטרו. אם אתה גר בהוד השרון הרבה יותר קרוב רמת השרון לאלון וגם הרבה יותר איכותי.

גם אני קם כל יום בשש כי אני לומד בגבעתיים ועשיתי בדיוק אותה החלטה כמו שלך לפני כיתה ט', כל ההתלבטויות האלה היו על הפרק, ואני יכול לומר שעם כל המאמץ והעבודה הקשה אני נהנה לאללה.

אז אתה אומר ללכת לאלון ולא למטרו ? ( וד"א רעננה יותר קרובה להוד השרון מאשר רמת השרון..)

[GibsonLP]

...

כמו שאמר פה אחד החבר'ה, עוד לא נתקלתי במוזיקאי שיגיד שהוא מנגן לא משהו או לא מוכשר בזה, אבל סטטיסטית זה לא הגיוני..

...

למה? אני אמרתי את זה כמה פעמים.

אני בסיסט בינוני מאוד לצערי, אולי זה מחוסר כשרון ואולי מחוסר זמן אבל זה המצב.

[Nitzan]

עידו, תתפלא, אני עדיין מצליח למצוא קצת זמן לעבוד על הchops ולהתאמן. לא כמו פעם כשהייתי מתאמן כל יום שלוש שעות מינימום אבל לפחות פעמיים בשבוע.

העניין עם עבודת היום, והלימודים, והכל זה מובן. אבל אתה חייב להבין שזה לא תירוץ. זה בדיוק למה כתבתי לך בהתחלה שזה לא קל. אין לי יום חופש, אין לי אפילו חצי. אבל זה מה יש. שמח שזיהית אותי

אין בעיה אתה יכול להגיד לעצמך (ולי) עד מחר שיש מלא דברים בדרך שמפריעים - העניין הוא שזה לא מעניין אף אחד בחוץ... או שאתה מחפש עבודה, או יוצר אותה- כמו שדיברנו קודם, או שאתה נשאר בבית.... ברור שיש מעבר לזה אבל זה הבייסיק.

[YuvalBass]

אז אתה אומר ללכת לאלון ולא למטרו ? ( וד"א רעננה יותר קרובה להוד השרון מאשר רמת השרון..)

אם ההתלבטות היא בין שתי המגמות האלה אז כן.

[DoubleBass]

אני וחברים רוצים ללכת לתיכונים כמו מטרו ווסט ברעננה או אלון ברמת השרון ולא למגמת מוזיקה בעיר שלנו כי היא לא משו..( ממה שהבנתי)

ללכת למגמות האלו זו השקעה עצומה בשבילנו , גם כי זה בסביבות 40-שעה נסיעה כל בוקר מבית מגורינו ( הוד השרון) לרעננה או רמת השרון..( נסיעה הלוך חזור), וזה 15 שעות מגמה בשבוע עם כל העומס של הבגרויות

אני נוסע כל יום מהקיבוץ לירושלים לתיכון של האקדמיה, אם אתה רוצה לעשות ממוסיקה מקצוע אז לך עד הסוף. ועזוב אותך בגרויות זה הכל טריקים של הממסד !!@!%^!$^&

[vaja87]

דבר ראשון, לבחור שאבא שלומבקש ש"יבחר" בין מגמרות "Rציניות" לבין מגמות לא רציניות כמו מוסיקה, למה לא ביחד?

לא הפריע לי בתיכון לעשות רסיטל 5 יחידות מלא ולהוציא מאיה, ובמקביל לעשות בגרות בכלכלה ופיזיקה...

למרות שאחד הדברים שאני יותר מצטער הוא שלא למדתי בתלמה ילין למרות שהייתה לי ההזדמנות...

לגבי להרוויח, הסיכוי להרוויח בארץ במוסיקה הוא קטן, אבל זה תלוי בבן אדם, אם אתה מספיק תותח בנגינה, אם אתה מספיק מתחבר לאנשים אחרים וורסטילי ויודע להתאים את עצמך לסגנונות ולהיות בסיסט מספיק מגוון, וכמובן יש לך את הכישרון של להכיר אנשים ולהתבלט אז למה לא? אמרו פה נכון, אפשר להכנס לתעשיה בתור נגן, אפשר למכור בחנויות כלי נגינה(been there, done it) אפשר ללמד(steel ther steel doin it:))אפשר לעשות חללטורות(כנ"ל  בחתונות וכאלה... יש הרבה אפיקים שבסיסט יכול לפנות אליהם, להתפתח לכיוון של הפקה, או אפילו ביזנס...

אני אישית במקביל לעיסוקי כמוסיקאי מחזיק עוד די ג'וב בשביל השלמת הכנסה, ולומד כלכלה, המטרה שלי בסופו של יום זה למצוא דרך לאחד את כל העניין ולהשתמש בכל כישרוי בשביל לפתח את עצמי הלאה בעולם המוסיקה...אז נראה...בכל מקרה, יש לי דבר אחד להגיד לך: אם אתה מספיק טוב, מספיק מעריך את עצמך, ומספיק יודע לדחוף את עצמך, בסופו של יום אתה תצליח...אם לא, לא יזור לך אללה ואחותו הצולעת אתה תמשיך לעבוד בתור מלצר, הבחירה בידיך

[baas]

אתם מעלים כאן נושא כאוב ומסובך.

מה זה בדיוק פרנסה ממוזיקה? כמה זה נחשב להתפרנס ומה נחשב "ממוזיקה?"

כשהתחלתי ללמוד ברימון הבטחתי לעצמי שלעולם לא אהפוך למורה לבס. למה?

כי זו פשרה - זה לא נחשב להתפרנס "ממוזיקה" בעיניי. בינתיים עמדתי בהבטחה הזו,

רק שהיום אני עובד הייטק אפור ומשועמם.

מצד שני - אני מרוויח יותר מגדולי הנגנים בארץ, ולא בגלל שאין לנו נגנים מוכשרים.

סתם כמה נקודות לחשוב עליהן, ואל תבינו לא נכון, אני לא מביע כאן דעה על כלום, רק מנסה

להדגיש שבתשובה שונה עבור כל אחד מאיתנו.

[IR]

BAAS אני שמח מאוד שכתבת את התגובה הזאת, כי אני די באותו מצב, הכוונה שיש לי אפשרות להיות בהייטק אבל אני יודע שזה גם בולע אותך לשעות ארוכות מאוד וגם מאוד שוחק ואני תוהה כמה זמן נשאר מחוץ לעבודה לעסוק במוסיקה ולהתפתח (בצורה מקצועית, לא חובבנית), על אחת כמה וכמה כשיש/תהיה  לך משפחה..

אשמח לשמוע ממך כמה אתה מספיק להתאמן/להופיע/להקליט וכו' לצד עבודה בהייטק וכל מה שיש לך להגיד בנושא

[GalShaya]

אני חושב שלהיות מורה זאת פשרה רק אם אתה הופך את זה לפשרה, אני מאוד אוהב ורוצה ללמד, ואני בדרך לעשות את זה. אני חושב שיש לי אג'נדה רצינית להעביר ואני לא מתכוון להתפשר עם התלמידים שלי.

[IR]

מסכים איתך לגמרי

אני דווקא אוהב ללמד ויש לי הרבה מה ואיך להעביר לתלמידים

אבל אשמח לשמוע מהייטקיסט איך הוא משלב את המוסיקה בחייו והאם זה אפשרי..

[False-ind]

עובד בהייטק כמו נינג'ה ומצליח לעבוד קשה על מוזיקה. לא קשה כמו שהייתי רוצה, הנקודה החשובה שאין לי ילדים. אז יש זמן...

[iBass]

אני עובד בהייטק, יש לי משפחה ושלושה ילדים.

כשאתה רווק הכל הרבה יותר קל, לא משנה אם עובדים בהייטק או במתפרה בדרום עזה.

אין מחוייבות, אין חשש לעשות טעויות.

כשיש משפחה והתחייבויות הפרספקטיבה משתנה לחלוטין.

אין ספק, הייתי מאוד רוצה להתפרנס ממה שאני הכי אוהב לעשות: לנגן.

אבל החיים לא תמיד מכתיבים לנו את מה שאנחנו רוצים לכתוב.

אני מנגן עם שני הרכבים שונים, יש לי 2 חזרות בשבוע ואני מחכה לחזרות האלה כמו אדם שרעב ללחם. זו הנחמה שלי, ריפוי לנפש. אני משתדל גם לפחות 2 ערבים בשבוע להגיע הביתה מוקדם ולפנות 2-3 שעות לנגינה. זה אפשרי אם רק רוצים.

אני לא חושב שלימוד הוא התפשרות. אם זה היה כך, אז זה אומר שכולנו למדנו אצל פשרנים? ממש לא.

מסכים עם הנקודה של גל: זו פשרה רק אם אתה הופך אותה לפשרה.

אני מלמד פה ושם, וכל שיעור משמש אותי ללמוד דברים חדשים בעצמי או לחזור ולחזק לעצמי דברים ישנים באמצעות זה שאני מלמד מישהו אחר.

מה גם שאין עונג גדול מלראות תלמיד שמסיים שיעור וקיבל תובנות חדשות בנוגע למוסיקה ולכלי שלו.

טוב חפרתי מספיק... חזרה להייטק האפור והמשעמם!

[Duba]

כנ"ל פה,

אני עובד בתחום האינטרנט ועם כל השעות וכל הנסיעות (גר באשקלון ונוסע לתל אביב כל יום) אני עדיין מספיק לעשות חזרות עם 2 הרכבים קבועים ועוד 2-3 הרכבים מזדמנים, ערב אחד לנגן בבמה פתוחה ובכל שאר הערבים שאני פנוי, לשבת בבית ולנגן שעה וחצי לפחות.

אם תרצה מאוד להשקיע במשהו אז אתה גם תמצא את הזמן - אני למשל רואה אולי שלוש שעות בלחץ טלויזיה בשבוע והרגלתי אז הגוף שלי לישון 4 שעות ביום ולהשלים בסופי שבוע (לא הכי ממולץ מבחינה בריאותית אבל משאיר המון זמן)

[baas]

טוב, אז קודם כל, מי שרוצה ואוהב ללמד - מצויין בשבילו!

אפשר להחזיק את הבס ביד ולדבר על מוזיקה כל היום, ולהרוויח מזה כסף.

זה לא שיש לי משהו נגד ללמד, רק שבשבילי זה סוג של פשרה, עבודה שהיא לא באולפן או על הבמה,

אז מהבחינה הזו זה כמו הייטק, רק עם פחות כסף ויותר כאבי ראש של עצמאים.

אני בהחלט לא פוסל שאלמד בעתיד, במיוחד אם אחזור ללמוד מוזיקה (וגם את זה אני לא פוסל).

בענייני הרגלי המוזיקה שלי - כרגע אני מופיע עם הרכב אחד בלבד, ולא כי אין לי זמן, אלא כי לא מצאתי

את השני עדיין.

יוצא לי להתאמן 2-3 פעמים באמצע השבוע (ראשון-חמישי), כל פעם בין שעה לשעה וחצי.

אני לא מושך יותר מזה בגלל העצלנות ולא בגלל שאין לי עוד חצי שעה בערב.

יש שבועות צפופים יותר, יש לי עוד עיסוקים ותחביבים והחיים באמת עמוסים ביחד עם עבודה של 50 שעות

בשבוע (מינימום ולא כולל נסיעות).

מה שאני באמת לא מצליח - זה לקחת מורה. אני לא הולך למורה בגלל שאני לא יכול להתאמן

באופן מסודר ואני לא רואה טעם לקחת מורה ככה. אני מתאמן לבד ומתקדם יפה, למרות שאי אפשר

להשוות את זה להתקדמות עם מורה, שהיא יותר מהירה ויותר איכותית (וקחו בחשבון שלמדתי

ברימון שנתיים, בלי זה אני לא חושב שהייתי יכול להתקדם לבד כמו שצריך).

כל זה לא ממש אידיאלי, וגם אני בלי אישה וילדים, אבל ישן בלילה כמעט כמה שצריך.

אני חושב שהחשבונות האלה לא יכולים לתת פרספקטיבה למישהו אחר, בגלל שכל אחד

עושה עוד המון דברים שצריך להביא בחשבון - אחד עושה ספורט, השני חורש משחקי מחשב וכו'.

[Sumner]

מסכים איתך לגמרי

אני דווקא אוהב ללמד ויש לי הרבה מה ואיך להעביר לתלמידים

אבל אשמח לשמוע מהייטקיסט איך הוא משלב את המוסיקה בחייו והאם זה אפשרי..

אני למדתי הנדסת מכונות. אני לא הייטקיסט. העבודה שלי, בוא נגדיר אותה - ממשלתית. בגלל שאני לא בהייטק אז יש לי יותר זמן לחיות מחוץ לעבודה (אני אולי קצת מתפשר על המשכורת, בניגוד לחברים שלי שכן בהייטק, אבל זה הבלאנס שנוח לי). אני נשוי עם ילד, אז זה עוד משהו שממלא לי את הזמן. אבל עם כל זה יש לי זמן להופיע וגם להתאמן ואפילו להופיע בחו"ל מדי פעם.

זה גם מאד תלוי בבת זוג שלך.

הייטק זה קיצונות, כי חוץ מרופאים מתמחים, הם אנשים שעובדים המון שעות ביום. יש מקצועות רווחיים שאתה תוכל לבחור מבלי שישרפו לך את החיים. סתם לדוגמא, רואה חשבון...(אם זה הקטע שלך)

שורה תחתונה, אני בעד להפתח לכמה כיוונים במקביל, זה עושה את החיים מעניינים.

[False-ind]

באס המלצה לגבי מורה

לך לאריה וולניץֿ אפילו פעם בשבועיים, עושה פלאים האיש.

[baas]

למדתי בעברי אצל וולניץ - ואני יכול לשרוף כאן שני עמודים על איזה מורה\נגן\מוזיקאי\גבר גבר האיש הזה.

אבל הוא במיוחד מקפיד לראות שחרשת את מה שקיבלת לעשות בשיעור הקודם.

והבעיה אצלי היא לא איזה מורה לקחת, אלא מתי...

[iBass]

שואל מסקרנות, כמה וולניץ לוקח לשיעור?

[baas]

לא יודע, למדתי אצלו ברימון.

ובכל מקרה זה לא יאה לפרסם מחירים בפומבי...

מה שכן, אני מבטיח לך-

א)שהוא לא זול

ב)שהוא שווה כל אגורה

[False-ind]

מסכים עם בס אחד לאחד

[iBass]

ובכל מקרה זה לא יאה לפרסם מחירים בפומבי...

למה לא? מה זה סוד צבאי?

שיעור זה "מוצר" נרכש כמו כל מוצר או שירות אחר.

פרסום מחיר לא הופך אותו למורה פחות או יותר טוב.

[BassBen]

בהחלט שטות

[baas]

אתם בטוחים שכל מורה מציע את אותו המחיר לכל אחד?

אני מכיר באופן אישי את וולניץ, אני אוהב אותו מאוד וחושב שגם הוא אוהב אותי, והוא גם הציע לי להמשיך אצלו אחרי רימון.

אולי אני נחשב בשבילו עבודה יותר קלה מאשר ילד בן 16 שרוצה ללמוד סלאפים?

אני באמת לא יודע, אבל יש לנו אשכול מורים, והם לא מפרסמים מחירים בפומבי, נכון?

אז יכול להיות שזו באמת שטות, אבל אני לא בטוח.

[vaja87]

מה שבאתי לרשום בס הקדים אותי בשנייה, שיעור זה מוצר עם מחיר משתנה בגלל הרבה נסיבות, תלמידים וותיקים, פרוטקציות למיניהם ודילים עם מורים, יש גם מורים שרואים שהמצב הכלכלי של ההורים לא מאפשר לפעמים לשלם את המחיר המלא אבל בגלל סיבות מסויימות מסכים להוריד במחיר בלי לספר להם על זה, אז מחיר של מורה זה משהו שעדיף לסגור בטלפון מול המורה ולא בפורומים

[Hamami]

ללמד זו אחת ההנאות הכי גדולות שיש לי בחיים. ואני רואה את עצמי בר מזל על היכולת לעזור למישהו לפסל את עצמו. והכי יפה זה שיצא לי לפגוש תלמידים של תלמידים שלי שמלמדים בעצמם.

להתפרנס ממוזיקה, זה לא פשוט (במיוחד אם אדם לא מוכן להתפשר בתחום). פשוט כדאי להתייחס לזה כמו כל עבודה שמישהו עובד. היתרון שבגלל שאוהבים את זה, אין תחושה של עבודה.

[yarabi]

היי

בימים האחרונים אני תוהה על העניין הזה, מה יהיה כשמפסיקים ללמוד, יוצאים לעולם.... ו.... מה?

מעניין אותי לשמוע מהמוסיקאים המקצועיים בפורום:

כמה מתפרנסים רק ממוסיקה? האם יש לכם הכנסות מהצד ממקצוע אחר? האם אתם רק מופיעים / נגני הקלטות או גם מלמדים / מעבדים / כותבים.. ?

אשמח לכל תגובה וניסיון חיים שלכם

אני מתפרנס רק ממוסיקה ב-8 השנים האחרונות, לפעמים יותר, לפעמים פחות. כמו כולם בעצם. מבחינת הכנסה ברוב המקרים אני לא יודע מה קורה בחודש הבא, אבל אין לי בעיה עם זה - התרגלתי. בדרך כלל בחורף יש פחות עבודה בארץ, אז אני טס לחו"ל לנגן/לעבוד על מוסיקה/ללמוד (כמו עכשיו). הניסיון שלי מהמקצוע הוא מאוד דינמי (כמו גם של הרבה קולגות). תכל'ס כיף חיים. לא לכל אחד.