lukatch

טוב, זה לגמרי נשמע כמו הגרטש 6070. עם הג'ז בס הוא נשמע אחרת.

חשבתי שארנון פלטי ניגן בכל התקליט הזה, לא?

אבל הסיפור של סנדרסון על זה מצוין. שאלת אותם אם מה שכתוב בסיפור על ההופעות (לא ההקלטה) קרה באמת?

רגע... הקלידן הוא גארי האזבנד, המתופף! (וממש הוא, לא איזה קלידן עם שם זהה). ראיתי אותו לפני 33 שנים, ב-1987, בפילדלפיה עם אלן הולדסוורת. כמתופף, כמובן. ג'ימי ג'ונסון היה הבסיסט. אלה היו הימים האחרונים שעוד יכולת לראות את הולדסוורת עם גיטרה אמיתית, לפני שהסינת-אקס השתלט עליו לגמרי. האזבנד היה המתופף באלבום המופת I.O.U של הולדסוורת. ושנה אחר כך ראיתי אותו בישראל בתור המתופף של Level 42.

בקייס תמיד טוב. ואם נפל אינליי מהפרטבורד זה לא בגלל החמסין אלא בגלל פגם בייצור. ידביקו יפה, ואם זה לא ייראה מושלם כמו חדש, היא עדיין באחריות ותבקש גיטרה חדשה.

לאאאא אבא תרחםםםםםם קראתי את המקור, יש שם הסבר למה ה-Sidewinder של גיבסון (הידוע בכינוי mudbucker) נשמע כל כך נורא.

קרה גם קרה, ומול העיניים שלי קרה.

בלי קשר למזג אוויר אבל משתף פריט ידע שלא נדון עכשיו מאיפה אני יודע אותו ואיזה מתקן גיטרות בעל שם שקשור לתולדות הציונות היה מעורב פה - כשקודחים בצד של הפרטבורד להתקין נקודות סימון - side dots (נגיד בהופנר, ששם אין כאלה משום מה), אם קודחים עמוק מדי זה מפיל את נקודות הפרלואיד שעל הצוואר. ואם גיליתם את זה מאוחר מדי ואתם לא מוצאים את העיגול, אז לבוני כינורות יש כאלה, כי יש עיגול בדיוק כזה בצד של הפרוש בקשת של כינור.

צריך לעשות נושא חדש, "הגיטריסט שלי החליט שהוא מנגן בס יתר טוב ממני". נגיד דייוויד גילמור שניגן את הפרטלס האיקוני ב-Hey You (הוא באמת בסיסט יותר טוב מרוג'ר ווטרס, ויש לי הרבה מאוד הערכה לווטרס), או בירלי לגרן, שלא מספיק שבגיל 14 ניגן ככה, בדקה ועשרים לתוך הקטע הוא החליט שהוא עושה סולו קונטרבס, ואז ממשיך לסולו גיטרה.

20 יום

פתחתי דיספיוט, קיבלתי את הכסף.

טוב שהזכרת לי להגיד לבן הגדול שלי לקנות יומידיפייר לקונטרבס, הוא לקח אותו אליו לדירה שלו, ובינתיים שישאיר אותו בקייס.

המיוזיקמן נקראת Big Al. ניסית פעם לס פול/SG עם 3 פיקאפים? זה נראה קילר אבל חוץ מזה לא מאוד מוצלח. זה לא כמו סטראט, יש רק שלושה מצבים בסוויץ', גשר, נק+אמצע, נק. הפיקאפ האמצעי מלופף הפוך, ובמצב אמצע של הסוויץ' (נק+מידל) יש צליל מאוד דקיק של out of phase. וגם איכשהו הרצף המתכתי הזה מתחת למיתרים לא נורא נוח לפריטה.

תיאורטית כן, אבל תמצא לי בסיסט פרטלס שירגיש שהזזתי לו את הסאדלס בגשר.

אוי הבס הזה נשמע רע

וואו. תקצר היריעה, כמו שאומרים. יש שם כמה יצירות אמנות לצד כמה הזיות קשות. על אחת מהן אפילו ניגנתי (איבנז אשולה). ומס' 78 היא שלנו!

זה קצת יותר טריקי מאשר עם פרטים. בגדול תסתכל מכיוון ההדסטוק, אבל את הדיוק תעשה תוך כדי נגינה. תבדוק כל צליל לאורך כל מיתר, ואם האקשן נמוך ואיך שום צליל ש"נחנק", הצוואר ישר.

הטייפוואונדס 050 - 105 הם בעצם מיתרי 040 - 095 מצופים בעוד שיכבה של פלסטיק, אין מה לספור את הפלסטיק לחישוב העובי כי הוא לא פרמטר בטנשן של המיתר. אתה בתחושה שהטנשן יותר נמוך, אבל למעשה מה שהרגשת הוא של-040 יש פחות טנשן מ-045... בעניין האינטונציה - כמו שבקונטרבס, צ'לו או כינור אתה לא מכוון אינטונציה בגשר, גם בפרטלס אין טעם. בשביל זה יש לך אצבעות.

אין את העיגול הזה מתחת לפיקגארד. לא התעמקתי בהבדל בין דור ראשון לשני. על הארגז שלה היה כתוב Gen1 אז אני מניח שזה מה שהיא.

אלה דברים אחרים. אם את נוטה לסאונד של מיוזיקמן לכי על הסטרלינג, אם את בכיוון של ג'אז בס נסי את הסייר. אני יודע שלפני שקניתי לו את הבס העיקרי שלו (מיוזיקמן סטינגריי 1991) בדקנו במרום SUB וסטרלינג ולא התרשמנו במיוחד, אז החלטתי להשקיע באמריקאית בת כמעט 30.

פנדר פרסיז'ן בצבע שנקרא רשמית Walnut אבל הוא כמובן לא וולנאט אלא צבע חום שקוף על גוף ash. זה היה אחד הצבעים הפחות מצליחים של פנדר, ידוע יותר בשמות mocha וגם poopy brown. במשך שנים בטבלאות התימחור של סוחרי וינטאג', איפה שיש למשל תוספת מחיר עבור קאסטום קאלר מסוימים, יש רק שני צבעים שגוררים הפחתת מחיר ביחס לצבע סטנדרטי (לרוב סאנברסט): אנטיגואה ומוקה. אלה שני צבעים שבמשך שנים היה קשה מאוד למכור. היא בין 1976 ל-1980 לפי הפונט על ההדסטוק. הגימור במצב על הפנים לפי התמונה, התאמב-רסט הועבר מעל הפיקגארד - דבר שמחייב קדיחת עוד שני חורים בגוף, ומישהו כמובן הוסיף מתישהו פיקאפ J אחורי ונוב ווליום נוסף. ואלוהים יודע מי סידר לו את האינטונציה בגשר בזמן הצילום אבל אני מקווה שמאז הוא או מישהו אחר כבר סידר את זה.

איתי היה להם כנראה מאוד קל, שיחת טלפון כדי לוודא שיש אותה במלאי בצבע לבן (ולא היה, אז הלכתי על מהגוני), שתי דקות באתר להשלים רכישה, בערב הגיע השליח, זהו. בעניין המשקל, לא שקלתי אותה אבל היא מרגישה לגמרי בטווח הנורמה של אזור ה-9 פאונד, המשקל הטיפוסי לפנדר (לא הזוועות של סוף שנות ה-70 כמובן), ריקנבאקר וכו'.

קניתי לבן הצעיר שלי. ראיתי שיש מבצע בוויילד גיטארז, 1,259 ש"ח כולל משלוח עד הבית. (יש מבצע על הדגם הזה - 1,399 ש"ח, פלוס מבצע של עוד 10% פחות). הזמנתי באתר אתמול בצהריים, תוך כדי הליכה במסדרון של הדסה עין כרם (עבודה), ובערב כבר הגיע השליח עם הבס. זה הכלי - התמונה מהאתר, הבס שקיבלנו נראה זהה לחלוטין. הצבע מאוד "גיבסוני", וזה לא הדבר הגיבסוני היחיד - הופתעתי לגלות שהגוף הוא ממהגוני, העץ הקלאסי של גיבסון. זה הדגם הזול של סייר, ובאסים זולים עשויים בדרך כלל מאגאתיס, באסווד, או במקרה העוד יותר גרוע, דיקט. אבל הסייר בנויה מהעץ שממנו מנסרים לס-פולים. הבס יצא מהקופסה עם סט-אפ מדויק. הצוואר ישר כמו קרן לייזר, הגימור מושלם. הצליל מצוין. הכלי נוח, הבאלאנס טוב. השריגים צרים מאוד (medium-small), אני אוהב את זה. בפאסיב נשמעת מצוין, באקטיב - הפרה-אמפ ורסטילי מאוד ומאפשר כל טון-שייפינג שרוצים. מיתר B לא סובל מפלופיות למרות שהסקייל הוא "34. אני מניח שהגשר, שמאפשר גם strings through body בנוסף ל-top-load, אחראי לזה. וכל זה בשביל 1,259 ש"ח עם שליח עד הבית. אז הנה, פרסומת בחינם ומכל הלב.