lukatch

שיתפתי בפייס שלי בתפוצת פאבליק

ברור, אם אחד מהם מזויף.

S 739034 כנראה שאותו עובד הדביק את הלוגו אצלך ואצל מרקוס... על ה-77 שלי הוא בגובה הנכון והמקובל.

הריאישו באסים נהדרים. מהטובים שאני מכיר. השקיעו שם, היפאנים, והתוצאה היא ג'ז בס סבנטיז מהתקופה הטובה, במצב פאסיבי (בלי הפראמפ). פשוט מרגש כמה שהן טובות.

עוד דרך לזהות את "מס' 1" האמיתית (לעומת ריאישיו שלה) - שני חורים לתאמב-רסט ז"ל בחלק העליון של הפיקגארד. אחד מהם בלי בורג. בריאישיו אין שם חור נוסף.

הבס הישן יותר מככב, וה-77' המפורסמת שלו (או ריאישיו, אי אפשר לדעת) מחכה מאחור על הסטנד כגיבוי.

והבס עם הלוגו פוסט-76 שזז למעלה - מס' 1 שלו, זאת שלפיה עשו את הריאישיו - גריין אחר לגמרי:

הנה היא בצילום אחר. גריין מאוד קל לזיהוי. ולוגו ישן.

אוקיי, אין שם פוטושופ. כל תיאוריות הקונספירציה שלי התנפצו אל קרקע המציאות. זה ג'ז בס אחר. לא אותו פאטרן של גריין על העץ של הגוף. בקיצור, כנראה ג'ז בס מלפני 76' שעברה את טיפול מרקוס מילר - האלקטרוניקה הייחודית, גשר באדאס 2.

הבס בזווית למצלמה, והעדשה רחבה, ואני חושב שהפרופורציות נכונות, כי ההדסטוק קרוב למצלמה הרבה יותר מהראש של מרקוס. לדעתי רק את הלוגו הם שיפצו כי הוא היה מטושטש מדי (ואי אפשר אחרת) - אז לקחו מהדסטוק אחר. למעשה, אני חושב שחוץ מהשגיאה האינפורמטיבית, מבחינה גראפית הם עשו עבודה טובה. אני די בטוח שפנדר הביעו את תודתם מראש במכתב שנפתח במילה היפה ביותר למכתבי תודה - "לפקודת". בכל מקרה, ראיון עם מרקוס מילר זה משהו שבהחלט הייתי רוצה לקרוא. אני חולה עליו, ומהמעט מדי שיצא לי לקשקש איתו, הוא גם בן אדם מקסים חוץ מהיותו בעל כישרון ענק.

תסתכל על הצילום. הצלם עשה פוקוס על הפנים של מרקוס מילר, ולכן ההדסטוק היה לגמרי אאוט-אוף-פוקוס. אני מניח שלמישהו היה אינטרס שהלוגו של פנדר ייראה בבירור. אז לקחו את החלק הזה מצילום שמצאו, נגיד, בגוגל אימג'ס, ושתלו יפה על ההדסטוק המטושטש. זאת לא הפעם הראשונה שעושים דבר כזה, וגם לא האחרונה. אין פה רמאות - ברור לכולם שעל ההדסטוק המקורי אכן כתוב פנדר. רק שהגרפיקאי לא היה מומחה לדקויות הפונטים לאורך השנים.

יש שם פוטושופ. בלוגו על ההדסטוק של ה-77' המפורסמת של מרקוס, המילים "ג'ז בס" כתובות בפונט פוסט-76', סנס-סריפי (קצת יותר קטן ופחות מקושט), והמדבקה קצת גבוהה מדי, טעות של מי שהדביק אותה ב-77' (השפיץ התחתון של ה-F צריך להיות בערך 2 מ"מ מהשפיץ התחתון של ההדסטוק, ומי שהדביק אותו על הבס הספציפי של מרקוס, המדבקה החליקה לו למעלה בסנטימטר שלם) וככה בדיוק פנדר עשו גם על הריאישיו - ממש הלכו עד הסוף עם הדיוק בפרטים, כולל הפגמים... ואילו בצילום על השער רואים הדסטוק של פרה-76', אותיות סריף גדולות, והוא מודבק במקום המקובל. לצערי לא יצא לי לבדוק מקרוב את ה-77 המקורית שלו, כי כשהוא בא לארץ, על הבמה היו רק ריאישיו.

עוד שני עניינים - אחד, היכולת שלו לנגן ליין בס כזה ולשיר נון-שלאנט בו-זמנית, די מרשימה. ודבר שני, כנראה בגלל שהוא התחיל עם מיומנות של קונטרבס, הוא לא מעיף עין לכיוון הצוואר של הבס אפילו פעם אחת.

לא שמתי לב וגם הרמונית טרצה זה בסדר, לא? את השיר לא אהבתי מעולם (אני זוכר אותו מ-72', הוא "צעד במצעדים" גם אצלנו), אבל הסאונד פה, אתה יכול לקרוא לו אנמי עד שהפרות יחזרו מהמרעה, אני מת על זה. והנה משהו שאתה לא שמת לב אליו: כיסוי הכרום לגשר הוא של פרסיז'ן פוסט-57' ולא של טלה-בס (-; לכיסוי של הטלקסטר בס / SCPB דווקא היה יתרון כי הוא היה פתוח מאחור, ויכולת להרכיב אותו ישר (כשהמיוט יושב על המיתרים) או הפוך (בלי מיוט), ולשנות לפי הרצון. אגב, הכלי הראשון שלו היה קונטרבס.

ניגן יפה, הבחור. שימו אוזניות ותשמעו איך צריכה להישמע טלקסטר בס מהדור הראשון - למעשה ריאישיו של הפרסיז'ן הראשונות עם הסינגל-קויל (SCPB). לסיכום, בשלוש אותיות: G-A-S

guy_ron, on 13 פבר 2015 - 16:54, said: וואללה יש שם משהו... לא שמתי לב עד היום. אתם יודעים שזה גילמור על הפרטלס, לא ווטרס. יודע לנגן בס, הבחור.

ה"חופשי ומאושר" הזה של אילנית הוא באמת זוועה אומללה במיוחד מבחינת הבס.

היא בת 74, זה גיל שבו אתה כבר נפרד מחבר או שניים או שלושה.

גם אני התחלתי לנגן קונטרבס בגיל 47, לפני חמש וחצי שנים. למזלי, מורה לקונטרבס (קלאסי) גרה בצד השני של רחבת החניה ליד הבית שלי, ומורה לקונטרבס ג'ז גר בבניין לידה. מרגע שגיליתי את זה, ההחלטה הייתה קלה. העובדה שהיה לי אז ותק של 34 שנים על גיטרה בס, הייתה חיסרון מסוים. בגלל שיד שמאל שלי הייתה "בת 34", ויד ימין שלי (זאת שלמדה רק בגיל 47 לנגן עם קשת) "רק נולדה", מבחינת הקונטרבס. ההבדל בין שתי הידיים הציב קשיים שהיה צריך להתגבר עליהם. בגלל זה, העובדה שיש לך רק שנתיים ניסיון על גיטרה בס תהפוך ליתרון, כשתלך ללמוד קונטרבס. אתה גם תהיה פחות תקוע על איצבועים. כי בקונטרבס האיצבוע הוא שונה מגיטרה בס.

^ רק תזיז את הנקודה שמאלה. זה 0.100, 0.045, וכו'.

חשוב: תעשה את זה רק אם אתה מרגיש מספיק ביטחון במה שאתה עושה. אם לא, לך למישהו מנוסה.

הידוק רבע סיבוב לטראס-רוד (עם כיוון השעון) כשהמיתרים מכוונים, לא להרפות מיתרים. לחכות יממה ולראות איך זה מרגיש - האקשן, עקמומיות הצוואר, זמזומים (אני מניח שכרגע היא תזמזם/תיחנק בגבוהים אם תוריד אקשן בגשר). אם צריך, עוד רבע סיבוב כנ"ל. עוד 24 שעות, ואם צריך, עוד רבע סיבוב. ככה עד שהוא מתיישר ואין זמזומים או היחנקויות.

תשימו לב שה-LaBella הם סטיינלס סטיל, לעומת התומסטיק שהם ניקל.

במילים פשוטות: לה-בלה רוצים את השוק של תומסטיק ג'ז פלאטס. ופתאום גם הם הולכים על גייג'ים שלא מעוגלים ל-5 הקרוב... מה שעד עכשיו היה ייחודי לתומסטיק. הטנשן הוא אפילו פחות מתומסטיק ג'ז פלאטס.

אחרי שנת ייצור 1985, אתה יכול לשים איזה מיתרים שאתה אוהב. אין מיתרים ש"מתאימים בסאונד" לריקנבקר. מה שבא לך.