lukatch

מה שלא תעשה אל תתקרב ל-EB0. אני לא יודע מה התקציב שלך. אבל בעיני אופציה נחמדה היא פנדר מיוזיקמסטר מסוף שנות ה-70. מחיר טיפוסי כיום באיביי בסביבות 3,000 ש"ח - הווינטאג' פנדר היחידה שעדיין בהישג יד. אני ממליץ להתמקד ב-78-79' ולא בישנות יותר. במוקדמות יותר הטיונרים מעאפנים, וב-78' הם עברו להשתמש פשוט בצווארים של מוסטנג עם טיונרים של מוסטנג (מיני קלובר ליף). וזה הרבה יותר טוב. היו לי די הרבה כאלה לאורך השנים, נשארתי בסוף עם הראשונה - 78' שחורה שנשמעת פנטסטי. זאת היא בצילום. האמת שאני מעדיף אותן על פני המוסטנג שהיו יותר יקרות. למוסטנג יש גשר אחר שהמיתרים נכנסים מהגב של הגיטרה, ופיקאפ מפוצל, וכאמור עד 77' גם טיונרים יותר טובים בהשוואה למיוזיקמסטר, ובזה בערך נגמרים ההבדלים. לאוזן שלי דווקא הסינגל-קויל של המיוזיקמסטר נשמע יותר טוב. הנה - פעם היו לי שלושה מיוזיקמסטרים 78' ומוסטנג 66'.

יש הבדל בצווארים. קונקורד I זה מדיום-סקייל ("32) וקונקורד II זה לונג סקייל ("34).

אצלי הוא אחת השריטות הכי עמוקות. בגיל 13 שמעתי אותו בפעם הראשונה, וקיבלתי הלם. מאז שמעתי כל מה שאפשר לשמוע וקראתי, אני חושב, כל ביוגרפיה רצינית שנכתבה עליו.

ג'ימי הנדריקס, יום לפני מותו, עם ג'וני ווינטר. וג'ז בס הפוך. המי הנמוך כמובן למטה. לא הייתה לו שום בעיה לנגן ככה. גם המרטין האקוסטית שלו הייתה עם מיתרים מסודרים לימני (לא הפוכים).

קראתי את הספר הזה במטוס בדרך לראיון עם מקרטני (ובחזרה).

יאללה בוא נראה ממי הוא יקבל קודם כי גם אני שלחתי

מה עוד יש להגיד. אחרי די הרבה זמן שלקחתי ג'ז בס לחזרות (ה-77' השחורה), לקחתי אתמול לחזרה את הריקנבקר 73' הלבנה (וכמובן את הראש GK שהולך איתי לכל מקום), והיא נשמעה מפלצת. אי אפשר לתאר בכלל כמה טוב הבס הזה נשמע כשנותנים לו מגבר טוב ובוקסה רצינית (2x15). היא עושה דברים ששום בס אחר לא עושה. זהו, סתם רציתי לעדכן שאני די מאושר.

וואללה צודק.

אז שוב הזכרתם לי כמה אני מאושפז על סקופילד. בעולם הוגן יותר האיש היה מגה-סטאר. הנה סוואלו בקטע של הומור עצמי: https://www.youtube.com/watch?v=alSUKjh33lw ובתגובה מאוחרת לפוסט מלפני חמש שנים: מי שמדרג את כרישצ'ן מקברייד ואת מרקוס מילר שלושה מקומות מתחת לסוואלו, שיראה רופא. דעתי הפרטית לגמרי.

בתור כתבת חדשות מדובר בפח. עוני ויזואלי, לוקיישן בודד, כמה שוטים, שני סטילס, ומריחה מהירה. שעה וחצי עבודה ברוטו. תת-רמה.

סוף סוף

אני מאוד אוהב DR. גם לו ריידרס (טנשן קצת גבוה יותר) וגם היי-בימז. ד'אדריו תמיד נשמעו לי סתמיים. ל-DR יש אופי, אם יש איזשהו היגיון במה שכתבתי הרגע.

יותר מ-400 אלף

.Django72, the web translator is no good and fails miserably in dealing with guitar terms. Just post in English

כמעט רבע מיליון

שיתפתי בפייס שלי בתפוצת פאבליק

ברור, אם אחד מהם מזויף.

S 739034 כנראה שאותו עובד הדביק את הלוגו אצלך ואצל מרקוס... על ה-77 שלי הוא בגובה הנכון והמקובל.

הריאישו באסים נהדרים. מהטובים שאני מכיר. השקיעו שם, היפאנים, והתוצאה היא ג'ז בס סבנטיז מהתקופה הטובה, במצב פאסיבי (בלי הפראמפ). פשוט מרגש כמה שהן טובות.

עוד דרך לזהות את "מס' 1" האמיתית (לעומת ריאישיו שלה) - שני חורים לתאמב-רסט ז"ל בחלק העליון של הפיקגארד. אחד מהם בלי בורג. בריאישיו אין שם חור נוסף.

הבס הישן יותר מככב, וה-77' המפורסמת שלו (או ריאישיו, אי אפשר לדעת) מחכה מאחור על הסטנד כגיבוי.

והבס עם הלוגו פוסט-76 שזז למעלה - מס' 1 שלו, זאת שלפיה עשו את הריאישיו - גריין אחר לגמרי:

הנה היא בצילום אחר. גריין מאוד קל לזיהוי. ולוגו ישן.

אוקיי, אין שם פוטושופ. כל תיאוריות הקונספירציה שלי התנפצו אל קרקע המציאות. זה ג'ז בס אחר. לא אותו פאטרן של גריין על העץ של הגוף. בקיצור, כנראה ג'ז בס מלפני 76' שעברה את טיפול מרקוס מילר - האלקטרוניקה הייחודית, גשר באדאס 2.

הבס בזווית למצלמה, והעדשה רחבה, ואני חושב שהפרופורציות נכונות, כי ההדסטוק קרוב למצלמה הרבה יותר מהראש של מרקוס. לדעתי רק את הלוגו הם שיפצו כי הוא היה מטושטש מדי (ואי אפשר אחרת) - אז לקחו מהדסטוק אחר. למעשה, אני חושב שחוץ מהשגיאה האינפורמטיבית, מבחינה גראפית הם עשו עבודה טובה. אני די בטוח שפנדר הביעו את תודתם מראש במכתב שנפתח במילה היפה ביותר למכתבי תודה - "לפקודת". בכל מקרה, ראיון עם מרקוס מילר זה משהו שבהחלט הייתי רוצה לקרוא. אני חולה עליו, ומהמעט מדי שיצא לי לקשקש איתו, הוא גם בן אדם מקסים חוץ מהיותו בעל כישרון ענק.