lukatch

אז זהו, שיש לי כבר אחד אקסטרה... ההוא שהצעתי לך. כשהבן שלי יחזיר את הג'ז בס הביתה (היא בבי"ס שלו באופן קבוע), הרוטו יחזרו אליה. כמו פעם

דובה, יש לי סט רוטוסאונד טייפוואונדס כמו שאתה מחפש, במצב כמו חדש - הם היו לא הרבה זמן על ג'ז בס אז הם חתוכים כבר לאורך הנכון אם אתה מתכוון להלביש אותם על פנדר. אני מוכן לתת לך אותם עכשיו אם אתה בלחץ, ובמקביל תזמין סט כזה אונליין ותביא לי כשיגיע.

יש מצב שהיא התגלגלה בסביבות שנת 1975 לקונסרבטוריון אנזאגי שהיה באחוזה, ליד קונדיטוריה קריפס? כי אני זוכר SB1C כזאת בצבע תכלת שהייתה זרוקה שם. ימאהה הוציאו את הדגם הזה בנובמבר 1968 (במחיר 19,000 ין) והוא שרד קצת יותר משנתיים, והופסק ב-1971. שורט סקייל ("30), פרט אפס (zero fret), ומשקל קל של 3.5 ק"ג. אופציות הצבע היו נועזות מאוד יחסית לתקופה - קנרי ילו (צהוב כמעט זרחני), רד פרסימון (דומה לדקוטה רד של פנדר), ו"אקו נייט בלו" שהיא הבס של פלטי. [img width=600 height=380]http://www.guitars.greenbuddha.de/yamaha/sb_1c.jpg

שעה נסיעה מבאר שבע נמצאת עיר בשם תל אביב, ויש בה כמה אנשים שיודעים לעשות סט-אפ היטב. שעה נסיעה, אגב, זה הזמן שלוקח להגיע, למשל, מהסינרמה להילטון בחמש אחר הצהריים בסתם יום רגיל (לא כולל חיפוש חניה, אניין שיכול לקחת עוד חצי שעה). שעה נסיעה, לא שווה לך? וכשיעשו לבס שלך סט-אפ, תעמוד ליד ותסתכל טוב טוב מה הוא עושה. ובפעם הבאה תעשה לבד, כי זה באמת לא ניתוח מוח. ואני אומר לך את זה בתור אחד שעשה יותר ניתוחי מוח מאשר סט-אפים.

Thomastik Infeld Jazz Flats JF344

לא.

קיבוץ מעברות... מכיר את עידן אלון? תמסור לו ד"ש ממני.

על הריק 73 הלבנה יש תומסטיק אינפלד ג'ז ראונדס, שהם ניקל. הם פחות אגרסיביים מסטיינלס סטיל, אבל הריקנבקר עצמה מספקת די הרבה אגרסיביות, ואף אחד לא מתלונן שחסר.

יש סיבה שאתה רוצה ניקל? יש לי סט DR High Beams 040 על ה-4003 שאדו, והיא נשמעת אגרסיבית. הם גם מחזיקים את הברייט שלהם הרבה זמן. הסיבה שאני לא שם רוטוסאונד לעולם היא שהם מתחילים למות אחרי שעה נגינה, פחות או יותר. אחרי יומיים כבר אין על מי לדבר. אבל בשעה הראשונה שלהם הם נשמעים נהדר.

תתחיל משני מברגי פיליפס טובים - אחד גדול (לברגי צוואר) ואחד קטן (לברגי פיקגארד), מברגים קטנים (בשביל כיוון גשר), סט מפתחות אלן, מלחם טוב ובדיל, וספריי מגעים. סביר שכבר יש לך דברים כמו פלאייר, מפתח שוודי קטן, חומרי ניקוי לגיטרה. את הרוב תמצא בחנות כלי עבודה השכונתית. עם הזמן יצטברו אצלך עוד כמה כלים וחלקים, כמו מפתחות לטראס רוד של גיבסון, ריקנבקר וכו', וחלקי חילוף כמו פוטנציומטרים, ג'ק, סוויצ'ים, חוטים, ברגים, אומים וכו'. עם זה תוכל לבצע סט-אפ וגם את רוב התיקונים השכיחים.

ריח מטאל עוד קיימים? החלפת שם את ניר צינמון?

זה באקיטי קומאלו מנגן בס. גם פול סיימון בחור מוכשר, אבל בדברים אחרים. הנה פה הוא מדגים:

עכשיו אני שם לב שטעיתי - הצטרפתי להמלצה על TI ולא שמתי לב שהסט בתמונה הוא של ראונדס. התכוונתי להמליץ על Thomastik Infeld JAZZ FLATS. לג'ז בס ספשל פרטלס יש פינגרבורד רוזווד, לא אבוני, ומאוד לא כדאי לשים עליו ראונדס.

כן, בדיוק אלה.

אם הבעיה היא פגם בייצור, אז גם אם תחליף מיתרים כל עשר דקות לא תצמצם את ההסתברות. "להתייחס בעדינות לבס ולמיתרים"? ממש לא מומלץ. המיתרים עובדים אצלך, לא להיפך. אם הסגנון שלך אגרסיבי, אל תשנה אותו בשביל לחסוך במיתרים! תחזיק סט גיבוי בקייס. אתה יכול ללכת לחנות כלי נגינה (או להרצל) ולבקש שישמרו לך סט או שניים שהם מורידים מבאסים כשהם מחליפים מיתרים. תנקה אותם בסיר מים רותחים עם קצת נוזל כלים ותייבש היטב (מה שנקרא, לבשל מיתרים), וזהו, יש לך סט גיבוי למקרה שנקרע מיתר באמצע הופעה.

זה קורה, ובדרך כלל משלוש סיבות: (1) פגם בייצור, (2) פגם בגשר, (3) עייפות החומר אחרי כמה שנים. לרוב זה אחת משתי הסיבות הראשונות. דונלד "דאק" דאן החזיק סט לה-בלה על הפרסיז'ן שלו 13 שנים של נגינה מאוד אינטנסיבית. אם זה קורה, תחליף את כל הסט. אחרת יהיה הבדל משמעותי בין המיתר החדש לבין השאר.

אולי, לא יודע איך זה בבס שלך. כשתקבל תדע.

רוטוסאונד טרובייס 88. אבל תזמין אקסטרה-לונג סקייל כי בבס נפח יש עוד אורך מיתר בין הגשר לטיילפיס, ואתה לא רוצה את ליפוף חוט המשי הצהוב (במקרה של רוטוסאונד הוא צהוב) לפני הנאט. אני יודע כי יש לי סט כזה על בס נפח (גרטש 6070) והיא צריכה את האקסטרה-לונג סקייל. ואפילו לא נורא יקר: http://www.juststrings.com/rts-rs88el.html?cmp=nextopia&kw=rts-rs88el

מעבר לפרמטרים האקוסטיים (למשל מיתרים עבים ומתוחים חזק יישמעו יותר חזקים, אבל זה יקרה גם בלי חיבור למגבר), אין הבדל בין ניקל לנירוסטה (סטיינלס סטיל) מבחינת הפיקאפ. לעומת זה, מיתרי ברונזה (של אקוסטית) לא יגרמו לפיקאפ להגיב בכלל כי הם לא מחוללים שינוי בשדה המגנטי שלו, ולכן אפשר להשתמש בהם רק בכלי עם פיקאפ פייזו.

DR Low Riders

ראל צודק, בס נפח שורט סקייל 30 אינץ' צריך מיתרים לונג סקייל. אחרת חוט הקטיפה הצבעוני יגיע מעבר לנאט עד הסריג הראשון.

למיטב הבנתי, הוא רוצה צוואר ישר כמו קרן לייזר עם מיתרים דקים, אקשן נמוך מאוד, ואאוטפוט גבוה מהפראמפ.

קונטרבס טוב משתפר עם השנים. קונטרבס טוב בן מאה שניגנו עליו כל יום במאה שנות חייו נשמע יותר טוב מאותו קונטרבס כשהיה חדש בשנת 1912. הקונטרבס שלך, בהנחה שהוא כלי איכותי, יישמע יותר טוב בעוד מאה-מאתיים שנה. כנראה זה המבנה של הכלי או העצים שמהם הוא בנוי. גיטרה קלאסית, לעומת זאת, שבנויה אחרת, נשמעת הכי טוב דווקא כשהיא חדשה. קלאסיות - גם הטובות ביותר - הולכות ונסתמות תוך 15-20 שנה.

יובל, ברור לי שאין פה אמפיריקה, אבל ההבדל היה כל כך עצום, זה לא משהו שצריך לגשש את המובהקות שלו. הייתי בהלם מההבדל כי ציפיתי לניואנס בסדר גודל של ההבדל בין סטראט 56' לסטראט חדשה, נגיד, והנחתי שכנר ברמה כזאת יכול לגרום לכל כינור להישמע טוב. והסטרדיווריוס היה כל-כך שונה, ממש הופתעתי.

מאוד מעניין, ומאוד מנוגד לחוויה האישית שלי. לפני כמה שנים בא לארץ כנר וירטואוז בשם דיוויד גארט לנגן עם הקאמרית הישראלית. היה לו סטרדיווריוס בשווי חמישה וחצי מיליון דולר - אחד המפורסמים. עמדתי שני מטר ממנו כשהוא ניגן על הסטרדיווריוס, ואחר כך ניגש אליו הכנר הראשי של התזמורת עם הכינור שלו, כלי מעולה מן הסתם, וגארט לקח את הכינור השני וניגן גם עליו. ההבדל היה עצום, בלתי נתפס. לא ניואנס ולא הבדל דק. אחרי ששמעתי את הסטרדיווריוס - בהפרש של דקה, ממרחק של שני מטר ובידיים של אותו כנר - הכינור השני נשמע כאילו מישהו שפך דלי מים חמים על הסטרדיווריוס וכיסה אותו בשמיכה. את החוייה סיכמתי לעצמי כך, שאני מבין עכשיו כל סנט מהחמישה וחצי מיליון דולר שהסטרדיווריוס ההוא היה מבוטח בהם. אבל אני לא יכול להתווכח עם המחקר הזה שיובל הביא, מפני שאני מאמין במתודולוגיה ניסויית יותר מאשר בהתרשמות אינדיווידואלית. אני חושב שאלה חדשות נפלאות בשביל כולנו, אם אנחנו מגיעים למצב שבו בוני כינורות טובים בני זמננו מסוגלים כבר להשתוות לסטרדיווריוס בן 300 שנה תמורת סכומים זניחים (יחסית) של 100 אלף דולר, נאמר. זאת קפיצת הדרך שרבים חיכו לה.