Jump to content
שים לב! מטעמי אבטחה ההתחברות לפורום אפשרית כעת רק על ידי כתובת האימייל ולא שם התצוגה שלך. ×
iBass Logo

קריאה ראשונה (פרימה ויסטה)


huckbuc

Recommended Posts

מצאתי פעם להורדה את ספר המתודה לקונטרבס של בוטסיני (Bottesini - Method for Double Bass) שנכתב במאה ה-19, ולדעתי כבר אין עליו זכויות יוצרים, אם כי צריך לוודא. יש שם אטיודים מצוינים לפיתוח קריאה, בכל הסולמות. הבן הקטן שלי משכלל עכשיו את הפרימה-ויסטה שלו על בס, וזה מה שנתתי לו להתאמן, בנוסף כמובן לספר הצהוב של רוני הולן שהוא הכרחי לקריאת קצב, אבל עולה כסף. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אולי זה ישמע מפגר אבל מה שאני עושה זה מחפש תפקידי בס שאנשים הוציאו באינטרנט (אתר כזה למשל) ומנגן כל קטע מקסימום פעמיים.

ב20 דקות אתה עובר על 5 שירים, ובגלל שאתה לא חוזר על השירים זה תמיד פרימה ויסטה.

אני מפריד בין להתעמק בשיר (איכות - שיפור קריאה כללי) לבין לקרוא פעם פעמיים ולעבור (כמות - פרימה ויסטה)

לרוב התפקידי בס פשוטים ויש איזה קאצ' אחד או שניים.

 

בכלל כשאתה ניגש לצ'ארט חדש ממליץ:

לראות מראש איפה המקומות שמועדים לפורענות

איפה יש דברים שחוזרים על עצמם בדיוק/ ואם יש שינוי קטן מהו

האם יש צורות של דרגות על האקורד שחוזרות על עצמן פחות או יותר

סולמות/טרנפספוזיציות

מנעד של המשפט המוסיקלי (בשביל להכין מראש אצבוע אחר)

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תודה רבה לשניכם על ההפניות והטיפים!

 

פיניתי לעצמי היום שעה, נזכרתי איך עובדים עם LilyPond, וכתבתי תכנית מחשב שיוצרת צ'ארט עם תפקיד בס אקראי (ומאד לא מוזיקלי) באורך שרירותי.  בינתיים הפלט הוא שמיניות בסולם דו מז'ור, אבל אוכל לשכלל את התכנית בהמשך.  קבלו עמוד אחד של צ'ארט כזה.  מוריס - יש מצב לאפשר להעלות לפורום קבצי pdf?

primavista.png

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 1 שעה, huckbuc כתב:

מוריס - יש מצב לאפשר להעלות לפורום קבצי pdf?

 

 

לצערי לא אבל אתה יכול לשים בדרופבוקס שלך ולשתף כאן את הקישור

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני לא בטוח ששמיניות אקראיות לא מוסיקליות עוזרות במשהו, חוץ מאשר לייאש את הנגן.

 

תירגול פרימה ויסטה הוא לא דבר קל ולדעתי הוא חייב להיות מוסיקלי. הספר של בוטסיני שכתבתי עליו קודם עושה מאמץ להפתיע את התלמיד, לצאת מהסולם בכל מיני דרכים, לאתגר אותו, אבל תוך כדי שמירה על מוסיקליות. בגלל זה הוא עדיף בעיני בהרבה על פני סימנדל הידוע.

 

חוץ מזה, הרי גם בעתיד כשכבר תקרא טוב, תמיד כל מה שתקרא יהיה בעל היגיון מוסיקלי פנימי. מה הטעם להתכונן למשהו שלא יקרה? ההיגיון הפנימי עוזר מאוד בקריאת תווים. לדוגמה, אתה רואה ריצה כרומטית, מסתכל מהר אם יש סימני היתק מחוץ לסולם, רואה מאיפה זה מתחיל ואיפה ומתי זה נגמר, ומנגן - אתה הרי לא קורא שם כל תו ותו.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לי יש את הספר של סימנדל. אני מודה שלא ישבתי עליו לעומק אבל הוא עובד בצורה שיטתית וטובה והוא די עזר לי (כל עוד התמדתי והתאמנתי).

 

@huckbuc אני לא משתמש בו. אם אתה רוצה אותו אני יכול לשלוח לך אותו בדואר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מוריס - תודה רבה!  אם אתה באמת לא מתכנן להשתמש בספר אי פעם, אשמח לקבל אותו.  אבל אין צורך שתטרח ותשלח בדואר, אפשר לחכות עד הפגישה הבאה שלנו.

 

אילן - אני לא בטוח שאני מסכים עם כל מה שכתבת.  הרי מוזיקאים חורשים באימונים על סולמות שהם לעולם לא יבצעו כלשונם בהופעה, וגם שחיינים וכדורסלנים, למשל, מרימים משקולות באימונים, אבל אף פעם לא בתחרות אמיתית.  בשני המקרים, למיטב הבנתי, הרציונל הוא שאימונים מסוימים משפרים באופן ממוקד יכולת ספציפית אחת, שהיא חלק מרפרטואר שלם של יכולות שנדרשות על הבמה או במגרש. 

 

לא קראתי אף מחקר מדעי על פרימה ויסטה, אבל אני מנחש שהיא מורכבת משני תתי-כישורים כמעט בלתי תלויים: היכולת לפענח תיווי של קצב, כלומר היכולת להפיק כל צליל בזמן הנכון, והיכולת לפענח תיווי של גובה צליל, כלומר היכולת להניח את האצבעות במקום הנכון.  אני לא אתפלא אם שני תתי-הכישורים האלה מפעילים איזורים שונים במוח (אם אף אחד עדיין לא בדק את העניין הזה ב-fMRI, זה נראה לי ניסוי מעניין).  במקרה שלי, היכולת השנייה מפגרת די הרבה אחרי הראשונה, ולכן חיברתי את התרגילים האלה.  התאמנתי איתם במצטבר פחות משעה ואני כבר מרגיש שיפור לא מבוטל.  הייתי מחליף אותם בשמחה בקורפוס של תרגילים דומים שיהיו גם מוזיקליים, אבל פשוט לא מצאתי כאלה זמינים.  אני מסכים שהשמיניות המונוטוניות האלה יכולות לייאש ולייבש בקלות תלמיד מהשורה (אפילו יותר מאשר סולמות ומשקולות), אבל לי הן איכשהו באו נכון.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יובל, אני די מסכים עם אילן. אין ספק שקריאת תווים אקראיים תחדד אזורים מסויימים במוח - אבל - לא ממש בטוח שאלו האזורים העיקריים שמוזיקאי צריך. אם כבר משקיעים ומתאמנים כדאי מאד שזה יהיה על תוכן מוזיקלי, איכותי ככל הניתן. ההשוואה לאימוני ספורטאים לא ממש רלוונטית. בוא נדבר על שפה. כשאדם לומד לקרוא בשפה חדשה הוא מתאמן על מילים אמיתיות, לא קבצי אותיות ראנדומלים חסרי משמעות. אני מלמד הרבה מאד שנים ואימצתי את הגישה של ג'ף ברלין לגבי התמקדות באימון על חומר מוזיקלי, בניגוד לתרגילי טכניקה על תווים אקראיים. סולמות וארפג'ים, למרות שלא ינוגנו בהופעה כלשונם, מהווים את הבסיס המוזיקלי/איררכי/דיאטוני עליו בנויה המוזיקה. זה מאד רלוונטי להתאמן עליהם - למרות שברור שלא אנגן אותם באופן הזה בזמן אמת. התוכן המוזיקלי יהיה זמין עבורי ואשתמש בו בהתאם לכישרוני, ניסיוני והטעם המוזיקלי שלי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני כשעה, huckbuc כתב:

שחיינים וכדורסלנים, למשל, מרימים משקולות באימונים, אבל אף פעם לא בתחרות אמיתית

 

זה לא דומה. אם היה מדובר על תרגילי חיזוק לאצבעות, הייתי מבין. קח למשל את מה שנקרא left-hand pizzicato בקונטרבס, מעין טרום-חימום שנועד להזרים דם לקצות האצבעות, הוא לא מוזיקלי וזה בסדר. אבל קריאת תווים - תנסה לחשוב על משהו מקביל בקריאה. האם חלךיע   וןםיגכעפ שפן40כח\ פ0כו9 פי ם9יו 'ן/'- ועי ]08ו 'קי  היה עוזר למישהו ללמוד קריאה מהירה? לא - כי אין פה היגיון פנימי, ובשפה יש. אותו דבר במוסיקה. 

 

לפני כשעה, huckbuc כתב:

הייתי מחליף אותם בשמחה בקורפוס של תרגילים דומים שיהיו גם מוזיקליים, אבל פשוט לא מצאתי כאלה זמינים

 

ושוב - בוטסיני! הנה שני עמודים אקראיים. תגיד לי אם זה עוזר יותר או פחות ממחולל שמיניות אקראיות. 

 

photo5856984010805326179.thumb.jpg.bd1b30971e1d161b0850e33d325bd080.jpgphoto5856984010805326180.thumb.jpg.53bc68b8d4439dfa06844fd1fedd8624.jpg

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 14 שעות, lukatch כתב:

האם חלךיע   וןםיגכעפ שפן40כח\ פ0כו9 פי ם9יו 'ן/'- ועי ]08ו 'קי  היה עוזר למישהו ללמוד קריאה מהירה? לא - כי אין פה היגיון פנימי, ובשפה יש. אותו דבר במוסיקה. 

 

לדעתי זאת לא אנלוגיה טובה.  את הג'יבריש שכתבת אי אפשר לקרוא ולהגות, אבל את השמיניות האקראיות בהחלט אפשר לקרוא ולנגן.  הנה אנלוגיית קריאה / כתיבה יותר מוצלחת, לטעמי: לפני שנתיים נסעתי עם המשפחה לשנת שבתון באמריקה.  הבן האמצעי שלי עמד אז לעלות לכיתה ג', ולא היה לו מושג באנגלית.  כמה שבועות לפני הנסיעה לימדתי אותו את אותיות הא"ב האנגלי, ושיחקנו בזה שהוא קרא וכתב משפטים בעברית באותיות האלה - סטייל ETMOL HAYA KAR.  כמובן שהמשחק הזה לא לימד אותו אנגלית, אבל הוא כן הסיר לו לחלוטין מכשול אחד מאד ספציפי בדרך לרכישת השפה והשתלבות בבית ספר - הכרת הא"ב.  וזה עבד מעולה.  רונן כתב למעלה: "כשאדם לומד לקרוא בשפה חדשה הוא מתאמן על מילים אמיתיות, לא קבצי אותיות ראנדומלים חסרי משמעות."  אז הנה - בהחלט אפשר ללמוד היבט מצומצם ומסוים של שפה חדשה בלי להשתמש ב"מילים אמיתיות" בשפה הזו.  תרגילי השמיניות הנ"ל הם גם לא לגמרי "רנדומליים וחסרי משמעות" - הם דיאטוניים, עם התפלגות סבירה של מרווחים (במנגינות אמיתיות יש הרבה יותר סקונדות מספטימות, למשל) ומכילים ארבעה רבעים בתיבה.

 

לפני 14 שעות, lukatch כתב:

ושוב - בוטסיני! הנה שני עמודים אקראיים. תגיד לי אם זה עוזר יותר או פחות ממחולל שמיניות אקראיות. 

 

אין מה להגיד, יותר כיף לנגן את העמודים האלה.  אבל מה יעשה מי שניגן כבר את כולם, ורוצה לתרגל עוד?  בתוכנה הקטנה שכתבתי אפשר להפיק בלחיצת כפתור כמה עמודים חדשים שרוצים.  אפשר גם לקבוע את הטווח של הצלילים שיופיעו, למקרה שרוצים להתמקד בפוזיציה מסוימת, את הסולם, ואת ההסתברות של כל אחד מהמרווחים, ככה שאפשר לכוונן את רמת הקושי.  בהמשך אני מתכנן להוסיף תווים מחוץ לסולם (במינון שאפשר לקבוע) וגם גיוון בקצב.  אתגר יותר רציני יהיה לבנות "מחולל אטיודים" אמיתי - כלומר כזה שיוצר מנגינות שנשמעות מוזיקליות.  בטח מישהו עשה את זה כבר.  אגב, אם מישהו רוצה את הקוד של התכנית שכתבתי (בשפת R) הוא מוזמן לכתוב לי בפרטי.

 

לפני 14 שעות, RT כתב:

אין ספק שקריאת תווים אקראיים תחדד אזורים מסויימים במוח - אבל - לא ממש בטוח שאלו האזורים העיקריים שמוזיקאי צריך. אם כבר משקיעים ומתאמנים כדאי מאד שזה יהיה על תוכן מוזיקלי, איכותי ככל הניתן.

 

לא אמרתי שזה "אזור עיקרי".  אני מנגן בס יותר מ-30 שנה, תקופות מסוימות בעברי באופן אינטנסיבי למדי, ורק לעיתים נדירות הצטרכתי לקרוא תווים, וכמעט אף פעם לא נדרשתי לפרימה ויסטה.  אני גם בקושי מתאמן.  סתם נכנס בי ג'וק של פרימה ויסטה בימים האחרונים, ואני מתעסק בקריאה ובתוכנית המחשב הזו בשביל הספורט.  בטח עוד כמה שבועות זה יעבור לי 😉

 

 

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 2 שעות, huckbuc כתב:

אין מה להגיד, יותר כיף לנגן את העמודים האלה.  אבל מה יעשה מי שניגן כבר את כולם, ורוצה לתרגל עוד? 

 

את חלק 2 של בוטסיני, כמובן. ואחר כך את סימנדל.

 

הספר שוולניץ נותן לתלמידים שלו הוא של ארנולד אוואנס, והוא מצוין, בשילוב עם הספר הצהוב של רוני הולן. אבל זה לא בחינם. מצאתי באמזון גם ב-$6 יד שנייה, אבל המשלוח מייקר את זה כמעט פי 4. 

 

image.png.6d777ca01c527b5c348c3b4fddf86529.png

 

לפני 2 שעות, huckbuc כתב:

כמעט אף פעם לא נדרשתי לפרימה ויסטה

 

דווקא בשנים האחרונות אני נדרש לזה במסגרת תזמורת. רובם שם בוגרי תזמ"צ וקוראים כמו נאצים, וכשאני עומד בסטנדרט אני מאושר. כשאני לא מצליח, זה די לא נעים לידם. אז יש לי מוטיבציה להשתפר. בגיל 57 זה הרבה פחות פשוט ממה שזה היה פעם, אבל יש שיפור. שלוש שנים קלאסי לפני 10 שנים גירדו לי הרבה חלודה מימי הקונסרבטוריון. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

היי יובל,

 

אני מצטרף לקול הפופולרי פה שמדבר על עבודה על חומר מוזיקלי אבל יש לי טענה קצת אחרת.

קריאת תוים טובה היא מיתוס, כלומר, גם מה שאילן מדבר עליו של בוגרי התזמורות האלה (ואני מהם) היא רק למראית העין, האמת היא, שהם מורגלים מאוד סגנונית.

הנה חלקיק מיצירה שמתווה באופן מאוד קלאסי יחסית של אחד המלחינים הכי פופולרים היום, ג'ורג' פרידריך האס:

georgfriedrichhaas_octet.thumb.jpg.c664fb90863dca95817fba1055c77df4.jpg

ברור שיהיו אנשים שיגידו "זה סתם חרטוטים של מוזיקה מודרנית שלא באמת אומרת כלום" אבל תתן את זה לנגנים, הבטוח וירטואוזים, בוגרי אותן התזמורות, והם כנראה ינגנו משהו שלחלוטין נשמע כמו חרטוט (אלה אם הם בילו זמן באנסמבל מיוחד שמנגן מוזיקה כזאת, או התעניינו בה בזמנם החופשי). מצד שני תן את זה לנגן של אנסמבל מוזיקה חדשה, כנראה שלא יהיו לו בעיות לקרוא את הדבר הזה בשום צורה, אבל רוב הסיכויים שאם תתן לו תפקיד סקסופון ביג בנד, גם אם הוא ינוגן "נכון" הוא לא ישמע כלכך נכון.

 

הנקודה היא שמוזיקה היא לא אבסולוטית והיא לא יכולת אחת, וכמו הרבה דברים אחרים, היא משתמשת בשפה משותפת כדי להגיד הרבה דברים שונים. לקרוא שמיניות רציפות אולי יעזור לך לאמן את העין בהיכן התוים נמצאים, אבל כנראה שאותו הדבר יקרה אם תקרא פרק אחד של סוויטה לצ'לו של באך בלי כלי ופשוט תגיד את שמות התוים, הרבה יותר מהר.

 

התשובה המבאסת היא שקריאה מושלמת היא לא ברת הישג, גם אם תקרא מושלם ביבופ, עדין כנראה תתקשה כשמישהו ישים לך בייסליין של ג'יימרסון מול העיניים ואם תקרא באך עדין יהיה לך קשה לנגן סטרוינסקי. בסגנונות שונים היה Vocabulary שונה, שצריך להתרגל אליו ואי אפשר לדלג על המשוכה הזאת, ללמוד לקרוא כל צירוף של 2 אותיות לא יעזור לך לגשר על הפער בין שייקספיר לקורט וונגוט. וזה מתבטא מאוד בקריאת תוים בגלל שסוגים מסוימים של פרייזינג ושל שפה הפכו מאוד מקובלים וסוגים אחרים לא.

 

אני לא הייתי דואג לגבי סוף לחומר מוזיקלי לקרוא. לך ל IMSLP ותתחיל לחפש קנטטות של באך או סוויטות לצ'לו, בקנטטות תנגן רק את הבייסליין (או קונטינואו) ואם בא לך, תנגן גם עם המוזיקה (תחפש ביצועים של ריכטר, בד"כ הוא מנגן בסולם המקורי). חלק ענק מקריאה היא היכולת לצפות מה הולך לבוא ולא להיות דרוך כלכך בתוים עצמם אלה להיות מסוגל לנגן אותם באופן הגיוני ואפילו יפה אם אתה ממש מתקדם. קריאה היא לא האתגר של לראות את התו על הדף ולמצוא אותו על הכלי אלא זיהוי של פראזה ובריל טיים לקבל החלטה אסטרטגית איך לנגן אותה, וזה גם קשור בהרבה לעובדה שבכלי שלנו תוים נמצאים ביותר ממקום אחד, וזה כבר מגדיל את כמות ההחלטות שאנחנו צריכים לעשות בנוגע לכל תו.

 

מקווה שזה מוסיף איכשהוא לדיון. 

 

עריכה אחרונה על ידי GalShaya
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 55 דקות, GalShaya כתב:

קריאה היא לא האתגר של לראות את התו על הדף ולמצוא אותו על הכלי אלא זיהוי של פראזה ובריל טיים לקבל החלטה אסטרטגית איך לנגן אותה, וזה גם קשור בהרבה לעובדה שבכלי שלנו תוים נמצאים ביותר ממקום אחד, וזה כבר מגדיל את כמות ההחלטות שאנחנו צריכים לעשות בנוגע לכל תו.

 

ניסחת הרבה יותר טוב ממני את מה שחשבתי. 

 

ככה נשמעת היצירה שהעלית את התווים שלה, ולדעתי השם הנכון שלה צריך להיות "נו, שאלוהים יעזור לכולכם"

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לכל אלו שרוצים ללמוד לקרוא פרימה ויסטה, אתם מוזמנים לחפש "Bach inventions 4 voices" ולהתחיל להתאמן על כל הקולות. גם מוזיקלי, גם מאתגר, הרבה MIDI FILES שיש ברשת שאפשר להוריד ולשחק עם העוצמה של הקולות, והכי מגניב, בחינם ואין שום ישות ביקום שמותר לה לבוא בטענות על כל צורה בה אתם משתמשים במוזיקה כולל באך עצמו.

עכשיו כל מה שנשאר זה להתאמן,

בהצלחה 😉

 

 

 

עריכה אחרונה על ידי Hamami
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

גל וחממי, עכשיו באים?  לא יכולתם לכתוב על ההתחלה את מה שכתבתם, ולחסוך לי זמן?  נו שוין, לפחות יצא לנו דיון מעניין 😉

 

מצאתי ב-IMSLP סריקה של הוצאה מאד ישנה של ספר של בוטסיני - Grande Methode Complete de Contre-Basse.  אבל אילן, זה לא הבוטסיני שהתכוונת אליו, נכון?  לא מצאתי שם את שני העמודים שהעלית כמה תגובות מעלינו.  כן מצאתי אחד מהם, יחד עם עוד אטיודים של בוטסיני, באתר של מיכאל קלינגהופר.  ביליתי איתם אתמול בלילה חצי שעה מהנה, ואין מה להגיד - זה יותר כיף ומלמד מאשר לנגן את השמיניות הרנדומליות שלי.  מצד שני, גם אם אני אשיג את שני הבוטסינים המלאים, אני רואה איך אני גומר מהר יחסית כל שלב, ורוצה (או בניסוח יותר מדויק - צריך) לתרגל עוד לפני שאני עובר לשלב הבא.

 

נזכרתי שבתקופת התיכון קניתי תווים של הסוויטות לצ'לו של באך, אבל התבאסתי מהבלגן עם המפתחות (מוות למפתח דו!).  עכשיו אני רואה שיד שמאל של האינוונציות של באך זה באמת מקור מצוין לתרגול קריאה במפתח פה.  יאללה לעבודה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 23 שעות, GalShaya כתב:

היי יובל,

 

אני מצטרף לקול הפופולרי פה שמדבר על עבודה על חומר מוזיקלי אבל יש לי טענה קצת אחרת.

קריאת תוים טובה היא מיתוס, כלומר, גם מה שאילן מדבר עליו של בוגרי התזמורות האלה (ואני מהם) היא רק למראית העין, האמת היא, שהם מורגלים מאוד סגנונית.

הנה חלקיק מיצירה שמתווה באופן מאוד קלאסי יחסית של אחד המלחינים הכי פופולרים היום, ג'ורג' פרידריך האס:

georgfriedrichhaas_octet.thumb.jpg.c664fb90863dca95817fba1055c77df4.jpg

ברור שיהיו אנשים שיגידו "זה סתם חרטוטים של מוזיקה מודרנית שלא באמת אומרת כלום" אבל תתן את זה לנגנים, הבטוח וירטואוזים, בוגרי אותן התזמורות, והם כנראה ינגנו משהו שלחלוטין נשמע כמו חרטוט (אלה אם הם בילו זמן באנסמבל מיוחד שמנגן מוזיקה כזאת, או התעניינו בה בזמנם החופשי). מצד שני תן את זה לנגן של אנסמבל מוזיקה חדשה, כנראה שלא יהיו לו בעיות לקרוא את הדבר הזה בשום צורה, אבל רוב הסיכויים שאם תתן לו תפקיד סקסופון ביג בנד, גם אם הוא ינוגן "נכון" הוא לא ישמע כלכך נכון.

 

הנקודה היא שמוזיקה היא לא אבסולוטית והיא לא יכולת אחת, וכמו הרבה דברים אחרים, היא משתמשת בשפה משותפת כדי להגיד הרבה דברים שונים. לקרוא שמיניות רציפות אולי יעזור לך לאמן את העין בהיכן התוים נמצאים, אבל כנראה שאותו הדבר יקרה אם תקרא פרק אחד של סוויטה לצ'לו של באך בלי כלי ופשוט תגיד את שמות התוים, הרבה יותר מהר.

 

התשובה המבאסת היא שקריאה מושלמת היא לא ברת הישג, גם אם תקרא מושלם ביבופ, עדין כנראה תתקשה כשמישהו ישים לך בייסליין של ג'יימרסון מול העיניים ואם תקרא באך עדין יהיה לך קשה לנגן סטרוינסקי. בסגנונות שונים היה Vocabulary שונה, שצריך להתרגל אליו ואי אפשר לדלג על המשוכה הזאת, ללמוד לקרוא כל צירוף של 2 אותיות לא יעזור לך לגשר על הפער בין שייקספיר לקורט וונגוט. וזה מתבטא מאוד בקריאת תוים בגלל שסוגים מסוימים של פרייזינג ושל שפה הפכו מאוד מקובלים וסוגים אחרים לא.

 

אני לא הייתי דואג לגבי סוף לחומר מוזיקלי לקרוא. לך ל IMSLP ותתחיל לחפש קנטטות של באך או סוויטות לצ'לו, בקנטטות תנגן רק את הבייסליין (או קונטינואו) ואם בא לך, תנגן גם עם המוזיקה (תחפש ביצועים של ריכטר, בד"כ הוא מנגן בסולם המקורי). חלק ענק מקריאה היא היכולת לצפות מה הולך לבוא ולא להיות דרוך כלכך בתוים עצמם אלה להיות מסוגל לנגן אותם באופן הגיוני ואפילו יפה אם אתה ממש מתקדם. קריאה היא לא האתגר של לראות את התו על הדף ולמצוא אותו על הכלי אלא זיהוי של פראזה ובריל טיים לקבל החלטה אסטרטגית איך לנגן אותה, וזה גם קשור בהרבה לעובדה שבכלי שלנו תוים נמצאים ביותר ממקום אחד, וזה כבר מגדיל את כמות ההחלטות שאנחנו צריכים לעשות בנוגע לכל תו.

 

מקווה שזה מוסיף איכשהוא לדיון. 

 

 

 

 

ההודעה הזו צריכה להיות נעוצה בראש הפורום 💪

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

צור חשבון חדש או התחבר לחשבון קיים בכדי להגיב

עליך להירשם בכדי לכתוב תגובה

צור חשבון

פתח חשבון בפורום. זה קל ומהיר!

הירשם לפורום

התחבר

משתמש רשום? התחבר כאן.

התחבר כעת
×
×
  • Create New...