tomersg פורסם אוגוסט 16, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 16, 2010 <עריכת המערכת: הנושא הטכני פוצל משרשרת מכירה של גליאן RB800 מלוח המודעות> "סאונד שרק מגבר עם שנאי טורודיאלי ענקי יכול לתת." הייתי שמח לשמוע הרחבה בנושא. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
EladE פורסם אוגוסט 17, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 17, 2010 "סאונד שרק מגבר עם שנאי טורודיאלי ענקי יכול לתת." הייתי שמח לשמוע הרחבה בנושא. חוץ מזה ששנאי טורוידאלי יותר יעיל ויותר יקר לייצור משנאים אחרים כמו שנאי E-I (שאפשר למצוא עדיין במגברי מנורות משל), יש משהו, לדעתי הסובייקטיבית, בצליל של מגברי בס עם שנאים כאלו שחסר לי במגברי מיקרו המודרניים שיש בהם שנאי דיגיטלי (גם בדגמים שבהם דרגת ההגברה והפראמפ הם אנאלוגיים כמו רוב הדגמים של מארקבס למשל). אני מרגיש שזה נכון גם לגבי מגברי אודיו אבל שוב - דעתי הסובייקטיבית ויש עוד הרבה משתנים שמשפיעים על תפיסת הסאונד מעבר לזה. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kdeal פורסם אוגוסט 17, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 17, 2010 שאלתי את קובי כהן (טכנאי שהוא קודם כל בסיסט) בנושא. הוא אמר לי שלשנאי אין השפעה על הסאונד, אלא לספק כולו. למשל - היכולת של המגבר לספק בוסט רגעי של זרם גבוה (לתוך הבוקסה) - מה שאנחנו קוראים לו "פאנצ'יות" היא נגזרת של היכולות של ספק הכח. ויש יתרונות לספקים הישנים והגדולים שעובדים ב 50 הרץ, על פני הספקים החדשים והקטנים שעובדים בתדר גבוה (ובעצם קלים יותר וקיימים בכל המרקבייסים והגנצבנצים וכו'). אני אשאיר את הבמה לקובי, שיכנס ויסביר בעצמו כי הוא מבין בזה הרבה יותר ממני שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kobico פורסם אוגוסט 17, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 17, 2010 היי חברים, נושא ספק הכח במגבר זה עניין מורכב ומעניין. צריך רק לא לטעות ולערבב בין שני המושגים הבאים: השנאי, וספק הכח. השנאי הוא רק חלק אחד מתוך מעגל חשמלי שנמצא במגבר הנקרא - ספק הכח. תפקידו של מעגל ספק הכח הוא אספקת מתחי עבודה מיושרים למעגלי השונים במעגלי המגבר וכן סגירת מעגלי הזרם שעובר בסופו של דבר דרך הרמקול עקב פעולת המגבר. אין ספק שלספק הכח יש תפקיד נכבד ומהותי במגבר וביצועי המגבר ישתנו לכאן ולכאן יחסית לטיבו או תיכנונו ההנדסי של ספק הכח, ומכאן גם ההשפעה הישירה על איכות הצליל שיפיק המגבר. כאשר נדרש המהנדס המתכנן את מעגל הספק כח למגבר כלשהו, נלקחים בחשבון כמה וכמה שיקולים. מחיר הרכיבים ובמיוחד השנאי, היכולת להזרים זרם גבוה בפרק זמן קצר, פיזור הספק, משקל, רמת יישור זרם פועם, היכולת להעביר תדרי קצה ככל האפשר ללא תופעות מעבר,גודל פיזי, מחיר כללי, יציבות, הקרנת שדה מגנטי לסביבה הקרובה, עמידות לקצרים וזרמי שיא, רמות חום, יעילות, ועוד ועוד. לא תמיד הספק האידיאלי ינעם לאוזננו כשמדובר בצליל. ולא תמיד השילוב בין ספק ומעגל המגבר יהיה לשביעות רצוננו. למשל לא בטוח שמגבר GK 800RB עם ספק כח בסיגנון MARKBASS יהיה שילוב מנצח - והפוך. אך דבר אחד חשוב לדעת, ככל שיהיה ביכולתנו לעבוד עם רמקול יותר איכותי ויותר גדול, איכות ספק הכח במגבר תבוא אז לידי ביטוי ביחס ישר. קשה לשמוע איזה שהוא הבדל בין מגבר כזה למגבר אחר מאותו סוג אך עם ספקי כח שונים כאשר נעבוד עם איזה רמקול "מסכן". למשל, אני אישית אוהב הרבה יותר את ה GK 800RB המודל הישן יותר, עם שנאי הברזל המסורתי, לעומת זה עם שנאי הטורואיד המותקן באותו מגבר 800RB שמיוצר בשנים האחרונות. הסיבה למעבר לשנאי טורואיד היא עלות היצור של טורואיד בשנים האחרונות נעשה זול יותר משנאי ברזל היות שבשנאי ברזל יש יותר התערבות של כח אדם ביצורו אשר משפיע ישירות על המחיר הכללי. אמנם שנאי טורואיד מצריכות מכונות ליפוף מיוחדות אך היצור יותר אוטומטי כמעט ללא הרכבות שגוזלות זמן יקר של טכנאי יצורבמפעל. לסיכום, צליל המגבר מבחינת הנגן, זה בסך הכל עניין של טעם - האוזן והלב קובעים... שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
lukatch פורסם אוגוסט 17, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 17, 2010 תודה על ההסבר המקיף. תענוג ללמוד מאנשים כמוך. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
guy_ron פורסם אוגוסט 17, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 17, 2010 אני אישית אוהב הרבה יותר את ה GK 800RB המודל הישן יותר, עם שנאי הברזל המסורתי, לעומת זה עם שנאי הטורואיד המותקן באותו מגבר 800RB שמיוצר בשנים האחרונות. הסיבה למעבר לשנאי טורואיד היא עלות היצור של טורואיד בשנים האחרונות נעשה זול יותר משנאי ברזל היות שבשנאי ברזל יש יותר התערבות של כח אדם ביצורו אשר משפיע ישירות על המחיר הכללי. אמנם שנאי טורואיד מצריכות מכונות ליפוף מיוחדות אך היצור יותר אוטומטי כמעט ללא הרכבות שגוזלות זמן יקר של טכנאי יצורבמפעל. לסיכום, צליל המגבר מבחינת הנגן, זה בסך הכל עניין של טעם - האוזן והלב קובעים... תודה ! אגב, אני מוכר את הדגם הישן... שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
noam sasson פורסם אוגוסט 18, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 18, 2010 ואני לא אמכור את ה800 הישן שלי בחיים! שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kdeal פורסם אוגוסט 18, 2010 שיתוף פורסם אוגוסט 18, 2010 תודה קובי שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kobico פורסם אוקטובר 24, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 24, 2010 בזמן האחרון נשאלתי די הרבה בענין: "ספק כח דיגיטאלי". ( כמו כזה ש ב MARKBASS למשל ) חברים יקרים, אין חיה כזאת ! הספק כח שבמרקבס לדוגמא הוא בהחלט לא דיגיטאלי. מהיום קראו לספק זה בשמו הנכון: " ספק ממותג ". ומזה ספק ממותג ואיך הוא עובד? מיד אסביר. רוב המגברים בעולם מיוצרים עם ספקי כח קונבנציונלים העובדים בתדר של 50HZ . ספק זה מורכב משלושה חלקים עקריים: א. שנאי עם ליבת ברזל או שנאי טורואיד ב. גשר דיודות ליישור ג. סינון מתח פועם. שנאי שעובד בסביבת 50HZ ׁ(תדר רשת החשמל בארץ) בנוי משני חלקים עקריים: סליל הכניסה וסלילי היציאה. מתח רשת החשמל מהקיר מחובר ישירות לסליל הראשון (סליל הכניסה), כאשר זורם זרם דרך הסליל, נוצר שטף מגנטי משתנה בתדר של 50HZ אשר עובר דרך הברזל ומשרה את אותו שטף מגנטי משתנה לסלילי המוצא. יחס הליפופים בין הסליל הראשוני לסליל המשני קובע את גובה המתח ביציאת השנאי. לדוגמא: אם סליל הכניסה בעל 1000 ליפופים יקבל 230 וולט מהרשת, וסליל היציאה הוא בעל 100 ליפופים, יתפתחו 23 וולט בקצוות סליל היציאה. את מתח היציאה שהוא זרם חילופין אנו מישרים בעזרת מישר דיודות אשר גורם למתח המיושר להיות חיובי בלבד אך פועם בתדר של 100HZ. מה זה פועם? כאשר המתח מתחיל מנקודת 0 ועולה למתח השיא למשל 23 וולט ואחר כך יורד עוד פעם ל 0 וולט וחוזר חלילה בקצב של 100 הרץ בשניה - זה מתח פועם. מכיון שאף מגבר לא יכול לעבוד עם מתח פועם אלא רק עם מתח ישר - כלומר מתח שנישאר חיובי, למשל 23 וולט ולא יורד אף פעם, אזי, יש צורך לסנן את המתח הפועם ולישרו על ידי קבלים גדולים בעלי קיבול גבוהה. לאחר הסינון נקבל מתח ישר אשר איתו נוכל להפעיל את מעגלי המגבר השונים. הבעיה ששנאי שעובד בתדר של 50hz ובכדי שיווצר שטף מגנטי יעיל, חייב להיות בעל ברזל מינימלי שהוא גדול וכבד ולכן, תמיד ספקי כח של מגברים עם ספקים קונבנציונליים - כבדים מאוד ורוב המשקל של המגבר בעצם בגלל הספק כח. ספק כח ממותג זה סיפור אחר. מתח הרשת 230 וולט חילופין - נכנס ישירות לגשר דיודות, מיושר, ומסונן בעזרת קבל גדול למתח של 320VDC . מתח זה מוזן לטרנסיסטור מיתוג שהוא הרכיב שעובד הכי קשה במעגל. טרנסיסטור זה משמש במעגל כמפסק. לטרנסיסטור המיתוג שלוש רגליים: רגל כניסה, רגל יציאה, ורגל פיקוד. הטרנסיסטור משמש כמו ברז מים אשר מעביר את כל הזרם דרכו כאשר רגל הפיקוד מקבלת פולס חיובי, ומפסיק את הזרם לחלוטין כאשר החלק השלילי של הפולס מגיע לאותה רגל. וזוהיא בעצם פעולת המיתוג לכן ספק זה נקרא ספח כח ממותג. ומכאן שמו. הטרנסיסטור, או מעביר דרכו הכל או מפסיק לחלוטין, אין אמצע ! אמרנו 320v נכנסים לטרנסיסטור ו - 320v יוצאים ממנו. היציאה מחוברת לשנאי. שנאי קטן אשר תפקידו להוריד ביציאתו את המתח מכמה מאות וולטים בסליל הראשון לכמה עשרות וולטים בסליל המשני. השנאי הזה קטן וקל ומעביר דרכו את כל הספק המגבר כמו למשל ב MARKBASS כ 800W. איך השנאי הקטן הזה מעביר דרכו הספק גבוהה של 800W ? זה העניין. מתח החילופין שהשנאי מקבל בכניסתו לא משתנה בתדר של 50hz כמו בשנאים הרגילים אלא בתדר של 100khz . ככל שהתדר עולה גודל השנאי יורד. כשגודל השנאי יורד - משקל המגבר נמוך משמעותית. שנאי שאמור להעביר הספק של 800W ועובד בקצב של 50HZ ישקול 5Kg . שנאי מיתוג שאמור להעביר דרכו 800W ועובד בקצב של 100Khz ישקול רק 200gr. הבנו מהיכן מגיע 50hz לשנאי הרגיל, אך מהיכן מגיע מתח בתדר של 100Khz ? זהו, בכל ספק ממותג יש מעגל חשמלי קטנטן שניקרא: מתנד. תפקידו ליצר פולסים בגל מרובע בתדר קבוע של 100Khz לערך. יציאת המתנד מחוברת למעגל קטן אחר שניקרא מעגל הקונטרול. למעגל קונטרול זה שתי כניסות - ויציאה אחת. הכניסה הראשונה: ניזונה מפולסים קבועים בתדר של 100Khz אשר הגיעו ישר מהמתנד. הכניסה השניה: ניזונה מפידבק אשר מגיע מהיציאה הסופית של ספק הכח ( מתח העבודה של המגבר). היציאה: נקבל פולסים בתדר קבוע של 100Khz אבל שהחלק החיובי של הפולס קטן וגדל ביחס למתח היציאה של הספק. יציאה זאת של מעגל הקונטרול מחוברת ישירות לרגל השלישית של טרנסיסטור המיתוג. אמרנו שכאשר החלק החיובי של הפולס מגיע לרגל השלישית של הטרנסיסטור - יפתח הטרנסיסטור ויעביר דרכו את כל הזרם. כאשר החלק השלילי של הפולס יגיע לטרנסיסטור - יסגר הטרנסיסטור ולא יעביר זרם בכלל. השאלה כמה זמן ישאר הטרנסיסטור " פתוח " וכמה " סגור ". זאת קובע מעגל הקונטרול שתפקידו להצר או להרחיב את הרמה החיובית של הפולס וכמו כן להרחיב ולהצר את החלק השלילי של הפולס - יחסית למתח שמתקבל ביציאת הספק. בדרך כלל הטרנסיסטור מוליך הולכה מלאה בחלק קטן של גל התדר ורוב הזמן הנותר הוא נישאר סגור. ככל שהפולס מתרחב בחלקו החיובי, ישאר הטרנסיסטור פתוח ויזרים זרם מקסימלי דרך השנאי הקטן שדיברתי עליו. הפולסים שעוברים בסליל הראשוני בשנאי הקטן יושרו לסליל המישני וירדו לפולסים מוקטנים לפי יחס הליפופים של בשנאי. אם בכניסת השנאי נקבל פולסים ברמה של כמה מאות וולטים, נקבל ביציאות הסליל המישני פולסים של כמה עשרות וולטים כמובן שלפי דרישת היצרן. הפולסים ביציאת השנאי מיושרים ומסוננים למתח ישר לחלוטין. מתח זה ישמש להזנת מעגלי ההגברה של המגבר. הדבר האחרון שנשאר להכרת המעגל הוא חוג הפידבק. ולמה הכוונה? מהיציאה הכללית של ספק הכח נלקחת דגימה של מתח לתוך הכניסה השניה של מעגל הקונטרול. זוכרים? למעשה יצרנו כאן היזון חוזר (פידבק) בין יציאת ספק הכח לכניסתו. למה צריך פידבק? הפידבק גורם למעגל הקונטרול להרחיב או להצר את הפולס לפי מתח דגימת יציאת הספק. במילים אחרות לפתוח את זמן הולכת הטרנסיסטור ואו סגירתו יחסית למתח היציאה הסופי של יציאת ספק הכח. פידבק זה, יגרום לתיקון תמידי של מתח היציאה וייצובו כך שתמיד ישאר קבוע ללא שינויים. אך אם לא היה פידבק, אז כל פריטה על מיתר היתה גורמת לספק כח להוריד את מתחו לפרק זמן הפריטה ולקבלת אפקט קומפרסיה ואיבוד פאנץ'. כמו כן עליות וירידות אקראיות של מתח הרשת היו גורמות למתח ביציאה לעלות ולרדת וזה דבר לא רצוי. כאשר אנו פורטים על מיתר בחוזקה, אנו גורמים למגבר לצרוך יותר זרם בכדי להעבירו לרמקול. כאשר זורם זרם רגעי חזק דרך ספק הכח בעקבות הפריטה, יש חשש שהמתח של הספק ירד ביציאתו ואת זה אנו לא רוצים. בעצם אנו רוצים מתח יציב וקבוע כל הזמן. נחזור לפריטה, ברגע שיש עומס על ספק הכח עקב הפריטה והמתח ביציאה ירצה לרדת, תוזן דגימת מתח דרך חוג הפידבק אל מעגל הקונטרול אשר יחוש את הירידה ויגרום מיד להרחבת החלק החיובי של הפולס לטרנסיסטור. התוצאה: כאשר תתכן ירידת מתח, הטרנסיסטור יפתח ליותר זמן ויתקן את ירידת המתח ביציאה. וההפך. אם המתח ביציאה יעלה מכל סיבה שהיא, יסגר הטרנסיסטור ליותר זמן שיגרום לירידה מכוונת ביציאה. שנויי תיקון המתח הוא כל כך מהיר עד שתמיד יהיה המתח ביציאה יציב וקבוע. נחזור למגברים. לכן מגברים שעובדים עם ספקים ממותגים הם קלים ביותר יחסית לאחרים, המתחים יציבים שגורמים ליותר פאנצ'יות לסאונד, אין אף פעם HUM כי תדר העבודה של הספק כח הוא הרבה מעל תחום השמע, עלות הרכיבים של הספק הממותג היא עשירית מעלות החלקים של ספק רגיל, כך שהיצרן מרוויח יותר כסף כאשר הוא מיצר מגבר עם ספק ממותג. לא לשכח שגם השילוח בדואר יותר זול כי המגבר יותר קל משמעותית, דבר שמשפיע על מחירו הסופי של המגבר בחנות. לא לשכוח שמס הקניה על המכשיר מחושב מעלות המכשיר + ההובלה מחו"ל. אם ההובלה זולה, מחיר המגבר ירד גם בגלל חישוב המכס. לספק הממותג יש הרבה יתרונות. אך גם הרבה חסרונות. אמנה כמה מהן. ספק כח ממותג חייב לעבוד בסביבה קרירה לכן הוא חייב במאוורר. אם ישנה תקלה במאוורר, הלך הספק. אם נחסמת תנועת האוויר לספק, יתחמם האחרון וילך לעולמו. המאוורר מכניס במשך שנים "טונות" של אבק לתוך המגבר יחד עם לחות ושמן ממכונות עשן על במה. כל מה שנכנס למגבר דרך תנועת האוויר של המאוורר, יגרום לבלאי מואץ למגבר. וסופו שיתקלקל. ספק כח ממותג עובד קשה בחייו. קצב עבודה ש 100Khz וזהעניין לא מבוטל למעגל אלקטרוני בעל הספק גבוה. לכן אם רכיב מתעייף וזה קורה לא מעט, ילך הספק לעולמו, והמגבר עימו. ישנן חברות שלא מאפשרות חלקי חילוף לספקי כח ממותגים כי בזמן ייצורו במפעל מכיילים את הספק לעבודה אופטימלית. המפעל לא סומך על אף טכנאי שיעשה עבודתו כמו במפעל מחוסר ידע, ומיכשור, ואולי בצדק מצד שני היצרנים לא מעוניינים ללמד מעבדות איך מיצרים ספק כח ממותג בכדי לא להפיץ ידע, לכן מעדיפים היצרנים במקרה של תקלה בספק לשלוח לארץ מעגל קומפלט מכוייל מהמפעל, רק שלא יבואו המוסיקאים בטענות. למה טענות? אם טכנאי בכל מקום בעולם, לא מיומן וללא מיכשור בדיקה מתאים וחלקי חילוף מקוריים יעשה את עבודת התיקון, לעולם לא יעבוד אותו ספק באופן אופטימלי ואורך חייו יקטן באופן מדהים. יוצא מכך שאם מגבר מתחיל להתקלקל בתדירות גבוהה אזי זו פגיעה משמעותית במוניטין החברה המיצרת. לגבי הטינופת שנאספת במגבר, מוסיקאים שעובדים עם מגברים ללא מאוורר ( למשל GK הישנים) שידעו שהמגבר שלהם נשאר תמיד נקי מבפנים וללא טיפת אבק שגורם לבלאי. מי שעובד עם מגבר עם מאוורר, שידע שהרבה ליכלוך נערם שם בפנים אך לנקות אותו מבפנים צריך לעשות רק טכנאי מיומן כי יש שיטות מקצועיות לניקוי שלא גורמות נזק למכשיר ולרכיביו הזעירים. טעות אחת - והלך המגבר. מומלץ לשלוח לניקוי לפחות פעם בשנה. רק לזכור שמגבר עם ספק ממותג, רגיש מאוד לשטויות שעושים לו. בדרך כלל יש גם כיוונון פנימי שיש לבדוק אותו במכשור מיוחד לאחר הניקוי, כיוונון מדוייק שנחוץ למגבר להארכת חייו. לדעתי, המגברים הממותגים די צעירים בארץ ובעולם ומעניין מאוד מה יהיה בעוד עשר שנים, האם יוכיחו את עצמם כמו אחייהם הקונבנציונליים? הבא נחכה.... מקווה שנהנתם, בכל מקרה למי שיש איזה שהן שאלות, אני כאן לענות. שלכם קובי. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Duba פורסם אוקטובר 25, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 25, 2010 ואו, קובי! אחלה פוסט! תודה! אם כבר בנושא, אני חושב שהתחילו לקרוא לספק כוח ממותג "ספק כוח דיגיטלי" בכלל סוג המגברים בהם הוא נמצא בד"כ - CLASS D. כנראה מישהו חשב שהאות D כוונתה "דיגיטלי" שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
baas פורסם אוקטובר 25, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 25, 2010 וואו...התפוצץ לי המוח על הבוקר מלנסות להבין את כל זה לעומק. אבל מה זה שנאי טורואידי (לעומת, כנראה, שנאי עם ליבת ברזל?) שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kobico פורסם אוקטובר 25, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 25, 2010 שנאי טרואיד הוא כזה הבנוי מסלילים שמלופפים על ליבת סגסוגת פריטית בצורת טבעת כמו ביגלה עגול. ראה בתמונה המצורפת. אגב, לא כל אחד חייב להתעמק החומר לרמת אלקטרונאי. מבטיח שלא תדרש להבחן. מבחינתי תארתי את העניין בצורה הכי פשטנית שיכולתי שכן, אפשר לכתוב על עניין ספקי הכח הממותגים ספר שלם עב כרך. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kdeal פורסם אוקטובר 25, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 25, 2010 לגזור ולשמור. תודה קובי. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
noam sasson פורסם אוקטובר 25, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 25, 2010 +1 שנאי טרואיד הוא כזה הבנוי מסלילים שמלופפים על ליבת סגסוגת פריטית בצורת טבעת כמו ביגלה עגול. ומבחינת שימוש או איכות, מה בעצם ההבדל בין טרואיד לשנאי עם ליבה? שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
kobico פורסם אוקטובר 25, 2010 שיתוף פורסם אוקטובר 25, 2010 האיכות מאוד דומה בשניהם מבחינת הצליל. אך יש בכל זאת איזשהו הבדל בניהם, אבל זה עניין של טעם של המאזין. הטורואיד רגיש יותר למכות כי כולו עשוי מסליל די חשוף וללא הגנה כמו בשנאי הברזל. עוד בעיה יש לטורואיד, כאשר מחברים אותו לחשמל הוא מגיב כמעט כמו קצר והזרם בשבריר שניה הראשון גבוה מאוד ועלול להקפיץ בבית את הפיוזים ( הפקקים ) במידה והנתיכים ( הפיוזים ) באמפר נמוך או תגובה מהירה מדי.( למבינים בחשמל בלבד ! ) לאחר אותו שבריר שניה הזרם מתיצב והופף לנורמלי. טורואיד שניזוק או מתקצר מקומו בפח ויש לקנות במקומו אחד חדש - לעומת שנאי ברזל שאפשר לתקנו ללא כל בעיות וגם לשמר את איכות הסאונד שהיה למגבר טרום הקילקול. שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Mike YR פורסם מאי 9, 2015 שיתוף פורסם מאי 9, 2015 פוסט נהדר האם יש מקום לחבר לפני מגבר מייצב מתח יש לי AVR ששימש אותי בעקרון למחשב וכיום הוא ללא שימוש שיתוף קישור לתגובה שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Recommended Posts
ארכיון
הנושא הזה הועבר לארכיון והינו סגור לתגובות.