Jump to content
שים לב! מטעמי אבטחה ההתחברות לפורום אפשרית כעת רק על ידי כתובת האימייל ולא שם התצוגה שלך. ×
iBass Logo

ישן יותר זה באמת טוב יותר?


huckbuc

Recommended Posts

ב"הארץ" התפרסמה היום כתבה מעניינת, על ניסוי שנערך במטרה לראות האם כנרים מקצועיים מסוגלים להבחין בין כינורות סטרדיווארי וגוארנרי (עתיקים, מפורסמים ושווים מיליוני דולרים) לבין כינורות מודרנים מצוינים.  השורה התחתונה: בד"כ לא, וכשמסתמן איזשהו יתרון, הוא לטובת המודרנים.  קראתי גם את המאמר המדעי המקורי (הוא כאן, אבל אני לא בטוח שיש אליו גישה למי שלא נמצא באוניברסיטה עם הרשיון המתאים), שמוסיף מידע, חלקו משמעותי, על הכתבה שמיועדת לקהל הרחב.  יש לי טיפה ביקורת על האופן שהניסוי נערך (בכל זאת, אני סטטיסטיקאי), אבל בסך הכל המתודולוגיה היתה בהחלט טובה, לטעמי.

הנושא הזה מתקשר יפה לניסוי שערך דן אטקינסון ב-TalkBass, ושעלה בפורום שלנו כבר כמה פעמים.  אני חושב שההבדלים בצורה ובהרגשה (ביד) בין גיטרות בס - עוד לפני ששומעים מהן אפילו צליל אחד - הם גדולים יותר מההבדלים המקבילים בקרב כינורות, ולכן יהיה קשה לשחזר את ניסוי הכינורות בגיטרות בס, אלא אם כן משווים בסים ממש מאותה הצורה (כדי למנוע הטיות סטטיסטיות, חשוב שהנגן לא יידע איזה כלי הוא מחזיק).  בכל אופן, אם ייערך מפגש בסיסטים נוסף, ואוכל להגיע אליו, אני מתנדב לארגן מבחן עיוור ברוח הזו, למשל כדי לראות האם אנשים מבדילים בין צליל שמתקבל עם כבל יקר לבין צליל מכבל פושטי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

די - כבר ברור שוינטאג' זו מילה שבעיקרה הומצאה (בהקשר של כלי נגיניה ישנים) כדי להעלות את ערכם

ותו לא.

היו פעם דגמים יותר טובים,פחות טובים (ובעיקר פחות לטעמי) ודגמים בעייתיים - כמו הצווארים החלשים

של הריקנבקרים, נושא שאני ממש לא מומחה בו.

כמעט ואי אפשר להבדיל בין כבל יקר לזול, בין פנדר ג'ז בס לסקווייר מקביל, בין סאונד של כבל וסאונד

של שני כבלים עם אפקט כבוי של בוס באמצע (ואני אומר בוס בכוונה - כי זה לא טרו-בייפס).

אמנם ענייני הוינטאג' הם לא שטות גמורה, אמנם צוואר של פנדר אמריקאי כנראה יותר נוח מסקווייר,

אבל בשורה התחתונה - בדרך כלל חדש=יותר טוב. לא תמיד.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מאוד מעניין, ומאוד מנוגד לחוויה האישית שלי.

לפני כמה שנים בא לארץ כנר וירטואוז בשם דיוויד גארט לנגן עם הקאמרית הישראלית. היה לו סטרדיווריוס בשווי חמישה וחצי מיליון דולר - אחד המפורסמים. עמדתי שני מטר ממנו כשהוא ניגן על הסטרדיווריוס, ואחר כך ניגש אליו הכנר הראשי של התזמורת עם הכינור שלו, כלי מעולה מן הסתם, וגארט לקח את הכינור השני וניגן גם עליו. ההבדל היה עצום, בלתי נתפס. לא ניואנס ולא הבדל דק. אחרי ששמעתי את הסטרדיווריוס - בהפרש של דקה, ממרחק של שני מטר ובידיים של אותו כנר - הכינור השני נשמע כאילו מישהו שפך דלי מים חמים על הסטרדיווריוס וכיסה אותו בשמיכה. את החוייה סיכמתי לעצמי כך, שאני מבין עכשיו כל סנט מהחמישה וחצי מיליון דולר שהסטרדיווריוס ההוא היה מבוטח בהם.

אבל אני לא יכול להתווכח עם המחקר הזה שיובל הביא, מפני שאני מאמין במתודולוגיה ניסויית יותר מאשר בהתרשמות אינדיווידואלית.

אני חושב שאלה חדשות נפלאות בשביל כולנו, אם אנחנו מגיעים למצב שבו בוני כינורות טובים בני זמננו מסוגלים כבר להשתוות לסטרדיווריוס בן 300 שנה תמורת סכומים זניחים (יחסית) של 100 אלף דולר, נאמר. זאת קפיצת הדרך שרבים חיכו לה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יובל, אם כבר הזכרת כבלים, הנה מאמר מעניין על מה באמת חשוב בכבל:

http://www.guitarnuts.com/technical/cords/index.php

(עכשיו צריך לחכות שמר קובי כהן יאשר את תוכן הכתבה :) )

לדעתי, כבל יקר צריך להיות כבל עמיד. אני אישית אוהב כבלים של מונסטר (שהם יותר יקרים מכבל ממוצע) בגלל שאני יודע שאני יכול להעביר אותם דרך שבעה מדורי גהינום ולא יקרה להם כלום

ולגבי האם ישן הוא יותר טוב, אני יכול להגיד שאצלי אישית בועת הוינטאג' התנפצה כשניגנתי פעם ראשונה על ג'אז 76 שהייתה אחת הבסים הגרועות שיצא לי להחזיק בידיים. ברור שיש כלים ישנים טובים מאוד, אבל אסור לקחת את זה בתור כלל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מצחיק שאתה אומר את זה כי לי נהרסו שני כבלים של מונסטר כל אחד תוך מספר חודשים (פחות משנה בממוצע) לעומת כבלים פשוטים יותר שהחזיקו המון זמן, לעומת זאת יש הבדל משמעותי בסיגנל שיוצא מהבס עם הכבל הזה..(רואים בעבודת אולפן שפשוט יוצא סיגנל יותר בריא לעומת כבל פשוט)

בבוא היום יהיו לי כמה מונסטר רק לעבודה באולפן..ברגע שאני מוציא אותם מהבית הם נהרסים..

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בענייני כינורות אני לא מבין כלום - אין מניעה שסטרדיווריוס באמת היה גאון מטורף (או שאולי כינורות בני 300

שנים עברו תהליך שאינו ברור לנו - שעשה אותם ממש ממש טובים).

אבל בענייני הגיטרות בס אין מה להשוות - עוד לא היה לנו מישהו בולט ברמה של סטרדיווריוס, ואין גיטרות

בס בנות 300.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אילן - בסיטואציה שתיארת, גם הכנר וגם המאזינים ידעו מיהו הסטרדיווריוס ומיהו הכינור האחר, והידע הזה עשוי להשפיע גם על האופן שהכנר מנגן וגם על האופן שהמאזין שופט את הצלילים שמתקבלים.  לך בטח לא צריך להסביר את זה, אבל זו נקודה מתודולוגית מהותית: גם כשאנשים משוכנעים לחלוטין שהם לא מושפעים ממשהו, הם הרבה פעמים כן, ולכן עיקרון "הסמיות הכפולה" (double blindness) כל כך חשוב בניסויים קליניים/פסיכולוגיים/מבחני טעימה וכו'.  ע"ע גם "אפקט הפלצבו".

כמובן, בהחלט יכול להיות שהסטרדיווריוס הספציפי של דיוויד גארט עדיף בהרבה על הכלי האחר, ושהדבר היה מתגלה מיד ובאופן מובהק בניסוי מבוקר עם סמיות כפולה.  למעשה, אחת הנקודות הבעייתיות במחקר הנ"ל, לדעתי, היא שנבדקו בסך הכל שלושה כלים עתיקים, ולא ברור עד כמה אפשר להסיק מסקנות כלליות ממדגם כזה קטן (ברור שקשה מאד להשיג מספר רב של כלים עתיקים, אבל עקרונית היה מאד כדאי).

ואני מסכים אתך שאלה חדשות נפלאות.  לפני שנה-שנתיים קראתי מאמר באיזשהו עיתון (לא מדעי) על כך שהמחירים של הכלים העתיקים נהיו כל כך גבוהים, ומספר הכנרים המקצוענים כל כך גדל (בניגוד למספר הכלים העתיקים, שבמקרה הטוב לא משתנה), עד שיותר ויותר מהם בוחרים להשתמש בכלים מודרניים משובחים אבל זולים בסדרי גודל - ולא מצטערים על הבחירה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יובל, ברור לי שאין פה אמפיריקה, אבל ההבדל היה כל כך עצום, זה לא משהו שצריך לגשש את המובהקות שלו. הייתי בהלם מההבדל כי ציפיתי לניואנס בסדר גודל של ההבדל בין סטראט 56' לסטראט חדשה, נגיד, והנחתי שכנר ברמה כזאת יכול לגרום לכל כינור להישמע טוב. והסטרדיווריוס היה כל-כך שונה, ממש הופתעתי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

קניתי לא מזמן קונטרבס חדש במחיר גבוה בהחלט, הכלים החדשים באמת נשמעים מעולה ולפעמים עולים על הישנים אבל לנגן על כלי בן מאה או יותר פשוט כיף. שאני מנגן על הקונטרבס של מיכאל אני לא יכול להוריד את העניים מהכלי כי הוא פשוט יפה. לכלים ישנים יש הבה יותר אפיל זה נכון גם בגיטרות ובכל כלי אחר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

קונטרבס טוב משתפר עם השנים. קונטרבס טוב בן מאה שניגנו עליו כל יום במאה שנות חייו נשמע יותר טוב מאותו קונטרבס כשהיה חדש בשנת 1912. הקונטרבס שלך, בהנחה שהוא כלי איכותי, יישמע יותר טוב בעוד מאה-מאתיים שנה.

כנראה זה המבנה של הכלי או העצים שמהם הוא בנוי. גיטרה קלאסית, לעומת זאת, שבנויה אחרת, נשמעת הכי טוב דווקא כשהיא חדשה. קלאסיות - גם הטובות ביותר - הולכות ונסתמות תוך 15-20 שנה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יובל, אם כבר הזכרת כבלים, הנה מאמר מעניין על מה באמת חשוב בכבל:

http://www.guitarnuts.com/technical/cords/index.php

במאמר הזה כבר נתקלתי (תודות לפורום הזה, אני מאמין), והוא אכן נראה משכנע.  מצד שני, יש אנשים, חלקם כאלה שאני מאד מעריך את דעתם, שמתעקשים שכן ניתן לשמוע הבדל.  הדרך להכריע בין הטענות הסותרות היא פשוט לעשות ניסוי, שבמקרה של הכבלים, הוא מאד פשוט לתכנון ולביצוע. 

במאמר המדעי המקורי על ניסוי הכינורות נכתב שבעבר נערכו הרבה מחקרים מדעיים על מקור הצליל הנפלא (לכאורה) של הכינורות העתיקים מקרמונה - החל מאנליזה כימית של הלכה שבה הם נצבעו, וכלה בהשפעה האקלימית של "עידן הקרח הקטן" (המאות ה-16 עד ה-19, בערך) על העצים שמהם מכינים את הכינורות.  אבל, למרבה ההפתעה, טרם נערך ניסוי מבוקר עם סמיות כפולה שבודק את השורה התחתונה - האם הפיזיולוגיה האנושית (אוזנים + ידיים של הכנר) באמת מעדיפה את הכלים העתיקים.  המאמר די קצר ומאד קריא (יחסית) גם לחסרי הכשרה סטטיסטית/מדעית, אז אם מישהו רוצה עותק, נא לבקש ממני בפרטי (זה חוקי כל עוד לא מעלים את הקובץ לאינטרנט).

...ועוד פחות מזה לגבי אלקטרוניקה

מוכר בחנות של ציוד סטריאו high-end סיפר לי פעם שלוקח לאלקטרוניקה של מגברים, נגני קומפקט דיסק וכו' בערך שנה-שנתיים כדי "להיפתח", ורק אז הם מפיקים מעצמם את המיטב.  זו טענה שנשמעת לי מופרכת לחלוטין, ואני מאד סקרן לראות איך היא עומדת במבחן מדעי מסודר, סטייל מבחן הכינורות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

במאמר הזה כבר נתקלתי (תודות לפורום הזה, אני מאמין), והוא אכן נראה משכנע.  מצד שני, יש אנשים, חלקם כאלה שאני מאד מעריך את דעתם, שמתעקשים שכן ניתן לשמוע הבדל.

פרסמתי את המאמר הזה כמה פעמים פה, יש באותו אתר מאמר מעניין לא פחות על מגברים

למונסטר יש כמה סוגים של כבלים לכלי נגינה. אני ניסיתי 3 מתוכם (אקוסטי, רוק, ובס) ולא שמעתי שום הבדל

ולגבי אלקטרוניקה, הכוונה שלי הייתה למגברי ווינטאג' (בני 20 שנה לפחות) אבל מה שאמרת לגבי הסאונד ש"נפתח", נשמע לי עוד אחת מאותן הקלישאות שמוכרים עם ידע מוגבל אוהבים לספר שוב ושוב (כמו "דיגיטלי יותר טוב מאנאלוגי" או "מגבר של 100 ואט פי2 יותר עוצמתי ממגבר של 50 ואט"). אני משער שהקביעה הזאת נבעה מציודים ישנים מבוססי מנורות שאחרי תקופה המנורות היו "נשחקות" קצת והסאונד היה משתנה טיפה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

דווקא המוכר שהזכרתי הוא לא בדיוק "מוכר עם ידע מוגבל" אלא בעל החנות, עם ניסיון של הרבה שנים בציוד סטריאו high-end מודרני, ואני מאמין לו לגמרי שהוא חושב שהוא שומע הבדל.  האם הוא ישמע הבדל גם בניסוי עיוור?  פה אני כבר לא בטוח, וכאמור, סקרן לבדוק.

תוכל אולי לתת קישור למאמר על המגברים?  תודה מראש.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ייתכן שיש שינוי בסאונד ושוב, ההשערה שלי שזה בדיוק כמו במגבר חדש שהמנורות נשחקו עם השנים והסאונד של המגבר השתנה. יש המון אנשים שאוהבים את הסאונד הזה וחושבים שזה הסאונד "הפתוח" וה"חם" של המגבר, כשבפועל זה הפוך

והנה הקישור למאמר של המגברים:

http://www.guitarnuts.com/amps/myths.php

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

במאמר הזה כבר נתקלתי (תודות לפורום הזה, אני מאמין), והוא אכן נראה משכנע.  מצד שני, יש אנשים, חלקם כאלה שאני מאד מעריך את דעתם, שמתעקשים שכן ניתן לשמוע הבדל.  הדרך להכריע בין הטענות הסותרות היא פשוט לעשות ניסוי, שבמקרה של הכבלים, הוא מאד פשוט לתכנון ולביצוע. 

אני תיכף הולך לקרוא את המאמר הזה, אבל אני חייב להגיד שלאחרונה קניתי כבל מונסטר (הדגם לבס) ויש הבדל מאוד מאוד מובחן וברור בסאונד בהשוואה לכבל KEYSOUND הישן שלי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש הבדל? כן. האם זה נשמע טוב יותר? תלוי, קודם כל צריך להגדיר מה זה "נשמע טוב יותר"...

לטעמי ההבדל בין ציוד ישן לחדש הוא שציוד ישן הוא מעיין time capsule ל"סאונד של פעם". אני מדבר כרגע על אלקטרוניקה בלבד שבה אין את עניין ההתיישנות של העץ בכלי אקוסטי וכו'...

הייתי רוצה להגיד ש"אין כמו חיווט PTP" אבל עובדתית, האמפג שלי שנחשב כמגבר הבס הטוב ביותר שיש - בעל גרסא פרמיטיבית של PCB...

לדעתי שחזור הסאונד בציוד מודרני יהיה נאמן יותר למקור, הבעיה היא שמוניטור אולפני טוב יהיה הכי נאמן למקור שיש ורובנו נשנא את מה שיוצא משם, כולנו רוצים מגבר ורמקול שצובעים קצת את הסאונד שיוצא ואני אישית מעדיף סאונד "מודרני" (קרי - מגבר Solid State ורמקולים מודרניים Dual Concentric של Tannoy) רק לציוד הHT שלי. כשאני מנגן - אני פשוט מאושר מזה שיש לי גם גיטרות מהסיקסטיז שיוצאות דרך מגברים מהסיקסטיז ובאס מהסבנטיז שיוצאת דרך מגבר באס מהסבנטיז.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אומר כאן משהו רדיקלי, אבל מענין לדעתי.

כמו כל תוצר של הנאורות אנחנו מחפשים איזה סאונד נקי ונכון אובייקטיבית. ברם עלינו לזכור שאין לנו נגיעה ישירה עם נתוני החושים, המוח מעבד אותם (לפחות על פי קאנט).  האם יש טעם בכלל בבדיקה אובייקטיבית? ברור שיש למשל מצבים שבהם ברור שלמשל גיטרה איקס מייצרת סאונד מסוים שהוא פחות טוב.  השאלה שאני שואל, האם רדוקציה של הסאונד או כל תוצר חושי שניתן לבדוק, למספרים שהם לכאורה אובייקטיביים, מייצג נאמנה את מה שהאוזן מקבלת והמוח מנתח? בעיקר כי עדיין לא ממש ברור לנו איך "באמת" המוח עובד.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 2 שבועות מאוחר יותר...

סלחו לי, אבל איך הגענו לקאנט?

אמנם זה ברור שלכל אחד יש טעם אישי והכול, וסאונד "טוב" אולי לא ניתן לכימות,

אבל בכל זאת, פודרה נשמעת יותר טוב מסאמיק, אין מה לעשות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 7 שנים מאוחר יותר...
בתאריך 4.1.2012 at 11:41, lukatch כתב:

לפני כמה שנים בא לארץ כנר וירטואוז בשם דיוויד גארט לנגן עם הקאמרית הישראלית. היה לו סטרדיווריוס בשווי חמישה וחצי מיליון דולר - אחד המפורסמים. עמדתי שני מטר ממנו כשהוא ניגן על הסטרדיווריוס, ואחר כך ניגש אליו הכנר הראשי של התזמורת עם הכינור שלו, כלי מעולה מן הסתם, וגארט לקח את הכינור השני וניגן גם עליו. ההבדל היה עצום, בלתי נתפס. לא ניואנס ולא הבדל דק. אחרי ששמעתי את הסטרדיווריוס - בהפרש של דקה, ממרחק של שני מטר ובידיים של אותו כנר - הכינור השני נשמע כאילו מישהו שפך דלי מים חמים על הסטרדיווריוס וכיסה אותו בשמיכה. את החוייה סיכמתי לעצמי כך, שאני מבין עכשיו כל סנט מהחמישה וחצי מיליון דולר שהסטרדיווריוס ההוא היה מבוטח בהם.

 

אבל אני לא יכול להתווכח עם המחקר הזה שיובל הביא, מפני שאני מאמין במתודולוגיה ניסויית יותר מאשר בהתרשמות אינדיווידואלית.

 

היום נתקלתי בוידאו הזה, שבו משווים שני כינורות יחסית פשוטים עם גוארנרי של 10 מיליון דולר:

 

 

אני לא חושב שאני שומע הבדל, בטח לא הבדל משמעותי.  בבדיקה העיוורת (החל מ-8:16) מגלים שגם אחד מהכנרים לא מבדיל בין הכלים, אם כי אחד אחר (התותח) כן הצליח. 

 

כל הווידאו הזה הוא מאד קליל ולא מדעי, אז נא לא לקחת אותו יותר מדי ברצינות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

צריך להגדיר מה זה "טוב". האם זה נשמע יותר טוב? לא בהכרח. יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. כינור שנבנה רע לפני 200 שנה לא יישמע יותר טוב גם עוד אלף שנים.

 

כשאנחנו מדברים על גיטרות ובאסים, הייתה תקופה שבה הם נבנו נהדר על ידי מפעלים כמו פנדר וגיבסון ובונים כמו ד'אנג'ליקו, ד'אקוויסטו, או סטרומברג, והכלים האלה משביחים עם השנים מכל מיני סיבות ("התייבשות" איננה אחת מהן כי אין התייבשות של העץ). כלים יפאניים מאותה תקופה נבנו מזבל והם לא השתפרו כמובן. אחר כך בשנות ה-70 הייתה ירידה דרמטית באיכות של פנדר (תחת CBS) וגיבסון (תחת נורלין), והיות ששתי החברות האלה שלטו בשוק הגיטרות המקצועיות, התחילו לשים לב שהישן הוא יותר טוב. מכאן זה מגיע. רק בשנות ה-80 התחילה חזרה לסטנדרטים גבוהים. המגמה הזאת בשוק הווינטאג' הביאה לעליות מחירים של כלים ישנים גם כשהם היו פחות טובים מהחדשים (ריקנבאקר זאת דוגמה ברורה. משנה לשנה הכלים שלהם יותר ויותר טובים. לישנים יש רק חסרונות). 

 

אבל יש עוד גורם והוא עניין הווינטאג' עצמו. אנשים אוהבים לנגן על כלי עם היסטוריה. בדיוק כמו שיש שוק וינטאג' של רהיטים. הרי הספה מהביטאט יותר נוחה, אבל הספה הוויקטוריאנית מספרת סיפור. חלק מהסיפור הזה קשור לנגנים ספציפיים. לג'ימי פייג' הייתה לס פול 1959 או 60' שהוא קנה ב-1969 מג'ו וולש והיא הפכה לגיבסון מס' 1 שלו. אז הכי קרוב לחוויה של להיות ג'ימי פייג' או לנגן על הגיטרה שלו, יהיה להשיג גיטרה זהה מאותה שנת ייצור (בהצלחה עם זה: לס פול סטנדרט 59' גם בלי ההקשר של לד זפלין וג'ו וולש תעלה בסביבות 600-700 אלף דולר, אם תמצא אחת בכלל). ואנשים אוהבים להרגיש קרובים לגיבורים שלהם. הופנר 500/1 שנת 1963 עולה הרבה יותר משנת 60' או 65', בגלל מקרטני (ובגלל שהופנר היו משנים פיצ'רים כל שנה ובאמת יש הבדל בין השנים), וריקנבאקר 64' עולה יותר מ-1959, שוב, בגלל שזאת השנה של DA23 של מקארטני. 

 

בניגוד לרהיטים, או מכוניות וינטאג', בגיטרות יש לזה משמעות גם לצליל עצמו, כי כשהנגן מאוהב בגיטרה שלו, מסיבות רציונליות או סנטימנטליות - זה לא משנה - הוא מנגן עליה יותר טוב. ובאופן לא תמיד מודע, הוא ייטה לחשוב שהגיטרה שהוא אוהב גם נשמעת יותר טוב. ואז היא באמת תישמע לו יותר טוב. 

 

אני אוהב וינטאג' וברור לי שיש גיטרות חדשות שבנויות יותר טוב ונשמעות מעולה. אבל אני אוהב שלגיטרות שלי יש היסטוריה, כמה שיותר היסטוריה, ולכן בשבילי ישן הוא בהחלט יותר טוב. כי בסוף זה מוזיקה, לא הנדסת חשמל. 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יפה כתבת, אילן.  חלק מהערך של כלים ישנים הוא ההשראה שהם נותנים, וזה משהו שאי אפשר לכמת.

 

בדיוק השבוע חשבתי על זה שלפנדר וגיבסון הלך קלף משוגע עם המוצרים המוקדמים שלהם (הסוליד בודי) לא רק מבחינה טכנולוגית, אלא גם מבחינה עיצובית.  העיצוב המקורי של הסטראטוקסטר והלס פול נראה רענן גם היום, וכידוע ממשיכים לייצר העתקים כמעט מדויקים של הדגמים האלה כבר יותר משישים שנה. 

 

לשם השוואה, קחו טוסטר משנות החמישים:

 

toaster.jpg.fb628e942b187ed7b62f2e56dc880bf9.jpg

למרות שמבחינה טכנולוגית הטוסטר הזה מן הסתם לא מאד שונה מהטוסטר שיש לי במטבח, כל מולקולה בעיצוב שלו צועקת "אני ענתיקה".

 

איזה עוד מוצרים יש, שהעיצוב שלהם הוא timeless?  היחיד שעולה בדעתי זה מכנסי ג'ינס.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

דווקא יש הבדל עצום בין העיצוב של פנדר לזה של גיבסון. פנדר הלך פונקציונליות ואסתטיקת ספייס-אייג' עם הרבה כרום מבריק וצבעים של תעשיית הרכב. גיבסון, לעומת זאת, היו אולטרה-שמרנים ועשו העתק סולידבודי מוקטן של גיטרת ג'אז נפח בת 25 שנה (באותו זמן), כשהחדשנות העיצובית היחידה היא הצבע - זהב, אבל גם פה מהר מאוד הם חזרו לסאנברסט הקלאסי שלהם. רק 8 שנים אחרי פנדר הם העזו לעשות משהו שונה, הפליינג V והאקספלורר, שלא הצליחו והייצור הופסק, ואחר כך הפיירברד/תאנדרברד. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הכל נכון.  ברור שהעיצוב של פנדר שונה משמעותית מזה של גיבסון.  רק רציתי להגיד ששני העיצובים עמדו נהדר במבחן הזמן.

 

להבדיל, העיצוב של המגברים של פנדר וגיבסון משנות החמישים נכשל לגמרי במבחן הזמן:

 

63champ.jpg.f62054ed84986be1ccf9363d7ff8a2f3.jpg

 

DSC01559.jpg.af9c67b0eac12556ee2067c9071c5426.jpg

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

המגברים של פנדר דווקא חזרו ובגדול, ואפילו חברות גדולות אחרות כמו רולנד, מארשל, ועוד מתחקות אחר העיצוב הזה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 2 שעות, iBass כתב:

המגברים של פנדר דווקא חזרו ובגדול

 

בדיוק - חזרו.  כלומר הם בקטע של רטרו (במקרה הבוקר ניגנתי עם גיטריסט שהשתמש במגבר כזה).  יש גם טוסטרים מודרניים בעיצוב רטרו.

 

העיצוב של הסטראטוקסטר נמצא באופנה ברציפות מהרגע שהמציאו אותו ועד היום.  להבדיל, העיצוב של המגברים הישנים של פנדר היה מחוץ לאופנה במשך כמה עשורים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כי המגברים השתנו מאוד והגיטרה (סוליד-בודי) כמעט שלא. 

 

אגב, מרשאל זה כן עיצוב שהוא אל-זמני. יש אינסוף מגברים עם האסתטיקה של מרשאל.

 

כמה עובדות קטנות על מרשאל: 1. ג'ים מרשאל היה מורה לתופים שהתחיל לבנות מגברים באנגליה כי על היבוא מארה"ב היה מכס כבד, והמגבר שלו התחיל כהעתקה של פנדר. 2. הבוקסה העליונה בסטאק, זאת עם השיפוע? יש מיליון תיאוריות על הפרוג'קשן של הצליל, אבל תכלס ג'ים הקשיש עיצב את זה ככה רק בגלל שזה נראה לו לא אסתטי כשמגבר צר עומד על בוקסה רחבה, אז הוא הצר את החלק העליון. שיקול אסתטי בלבד. ואגב שיקולים אסתטיים בלבד - פנדר המציא את הפרטבורד מייפל כי בלונד היה צבע מאוד חדשני אז, הטלקסטר הייתה בהתחלה רק בבלונד, והוא אמר לעצמו, אתם אוהבים בלונד? אני אעשה לכם אפילו את הצוואר בבלונד... לא היה לו שום שיקול של צליל בזה, רק בשביל הצבע הבהיר של המייפל שהוא חשב שיעזור למכור את הגיטרה. ובחזרה למרשאל: 3. הנדריקס בא אליו פעם (הוא היה המורה של המתופף שלו מיטש מיטשל) כשרק הגיע לאנגליה ואמר לו, תן לי מגברים בחינם, אני אעשה אותך מפורסם בכל העולם, זה ישתלם לך. מרשאל צחק וחשב שהבחור קצת שחצן, ולא נתן לו כלום. הדבר הבא שג'ים מרשאל זוכר זה את הנדיקס מהמם את העולם בוודסטוק ועל הבמה קירות של רמקולים עם השם שלו... הנדריקס 'קיים את את ההבטחה, גם אם לא קיבל תמורה. הוא זה שפתח לו את השוק העולמי. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני כמה זמן יצא לי לנגן על ג'ז שנות שבעים ולס פול מאותה תקופה.הג'ז היתה פשוט אסון,המון תוים מתים ונשמעה מתה.הלס פול גם לא משהו.

זה הוריד לי את החשק מוינטג' לתקופה.

 

לפני שבועיים נגנתי על פרסישן של גרקו משנת 80

היא נשמעה פשוט מדהים והיתה נוחה מאוד

הזמנתי כזו מאותה שנה וסדרה נראה איך היא.

 

ברור שיש ויש אבל המוג'ו או שאיך שלא תקראו לזה זה מגניב

חוץ מזה הערך של גיטרה וינטג' עולה עם הזמן

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 6 שעות, Leo Nidis כתב:

לפני כמה זמן יצא לי לנגן על ג'ז שנות שבעים

 

 

מה זה בדיוק "שנות השבעים"? בפנדר יש 72-73 שזה כמעט זהה לפרה-CBS מבחינת איכות, משקל וכו' (חוץ מהגימור עם לכה פוליאסטר לא היו הבדלים מאוד משמעותיים) ויש 1979 שזה אסון, כלים כבדים, סתומים ומתים, גופים לא נוחים עשויים northern ash ששוקל כמו פלדה, ועם בקרת איכות שהלכה לישון. גם גיבסון בשנות ה-70, שנות נורלין, לא היו 59' סנברסט...

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בתאריך 4.5.2019 at 15:39, Leo Nidis כתב:

לפני כמה זמן יצא לי לנגן על ג'ז שנות שבעים ולס פול מאותה תקופה.הג'ז היתה פשוט אסון,המון תוים מתים ונשמעה מתה.הלס פול גם לא משהו.

 

איתך פה. 

אחת הגיטרות הכי רעות שניגנתי עליה בחיים הייתה פנדר ג'אז אמריקאית שנת 76 - כבדה באופן יוצא דופן, צוואר לא נוח בעליל ולא משנה מה אתה עושה היא פשוט לא חותכת במיקס

להגיד שישן זה טוב ככלל זה טפשי. צריך לבדוק כל מקרה לגופו

עריכה אחרונה על ידי Duba
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ברור שכל מקרה לגופו. אבל עדיין יש ירידה כללית באיכות של פנדר בחצי השני של שנות ה-70, עד כדי כלים בלתי נסבלים ב-1979, ואי אפשר להשוות את הכלים האלה לכלים של שנות ה-60. הייתה לי סטראט 79' שהייתה הגיטרה הכי גרועה שניגנתי בחיים. כבדה בטירוף, צליל סתום ודקיק. הייתה מקורית לגמרי, אגב. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 11 שעות, guy_ron כתב:

ה 77 שלי מדהימה !

 

גם לידיד המחלקה מרקוס מילר יש 77' לא רעה, וגם לי - סליחה שאני מכניס את מרקוס ואותי באותו משפט - יש 77' (עם גוף 75', סיפור ארוך, בפעם אחרת) מצוינת. כמובן שיש חריגים כמו אלה, אבל ככלל, מה לעשות, 1977 לא הייתה שנה משהו בפנדרים.

 

1966 לעומת זאת, מניסיוני האישי, היא שנה חריגה לטובה בג'ז בס. יצא לי לנגן על לא מעט 1966 וכולן היו סטרדיווריוס. לעניות דעתי זאת השנה הכי  טובה לג'ז בס - למרות שזה שנה אחרי תקופת CBS ולכאורה אני אמור להתלהב מהן פחות. בפרסיז'ן, גם זה מניסיוני (44 שנים מנגן בס, לא לזלזל בבקשה 😉), 1969 היא שנה שדי בטוח שתיפול בה על בס מדהימה, וגם פה זה כבר בתוך תקופת CBS. הן עדיין בנויות זהה לפרה-CBS, חוץ מהפיניש (פוליאסטר, אבל לא שיכבה עבה מדי) והטי-וי לוגו. גוף קל, פרטבורד רוזווד כהה מאוד (לא יודע למה אבל הם נשמעים הכי טוב), והפיקאפים מ-69' עד 80' הם הגריי-בוטום, שבעיני הם הפיקאפים הכי טובים של פנדר אי פעם - כן, יותר מהפרה-CBS. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 2 שבועות מאוחר יותר...

חברה, עזבו שטויות ישן-חדש. השאלה היא איך מצלצל. אפשר ליפול על 2 בסים מאותה שנה ואותה סדרה, אחת מגניבה והשניה- ככה ככה. הדרך היחידה לדעת אם הבס טובה זה לחבר למגבר, לנגן מה שאוהבים, ולשמוע. בנוסף (אם יש אפשרות) כדאי לבדוק כמה בסים מאותה שנה ואותה סדרה במקביל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

צור חשבון חדש או התחבר לחשבון קיים בכדי להגיב

עליך להירשם בכדי לכתוב תגובה

צור חשבון

פתח חשבון בפורום. זה קל ומהיר!

הירשם לפורום

התחבר

משתמש רשום? התחבר כאן.

התחבר כעת
×
×
  • Create New...