לוח ניקוד

זה התחיל בפוסט הזה, בו התעניינתי בבס custom shop של פנדר. רציתי פרסיז'ן בסגנון וינטאג', לפי מפרט מסויים שעלה לי בראש. בעקבות המלצות שעלו פה על https://restauracja-gitar.pl/ (בתרגום חופשי Guitar Restaurant) - מדובר על בחור מפולין (שמו Mateusz נדמה לי שבהגיה אומרים 'מתיו') שמנהל סדנה לשיפוץ גיטרות וגם חנות. חקרתי קצת, והחלטתי להזמין אצלו. יש לו במלאי פנדרים משופצות, ואם רוצים custom - זה נמכר כמותג הבית שנקרא BUZZ (להבנתי מדובר על פנדר יפן שעוברת פירוק, צביעה, הרכבה, ודיטיילינג). יצרתי איתו קשר דרך המייל, והסברתי לו מה אני רוצה. תוך התכתבות קצרה סיכמנו על על המפרט הזה: פרסיז'ן גוף אלדר, צוואר מייפל פיקאפ פנדר vintage 62 חומרה vintage (כולל מאפרות וthumb rest) relic קל כולל מיתרים חדשים (על מחירים אני מעדיף לדבר באופן פרטי, אבל אפשר להסתכל באתר שלו ולקבל סדר גודל) למעט הקשר הראשוני שהתנהל במייל, היתר בוצע באמצעות מסנג'ר של פייסבוק. התקשורת היתה נעימה, ולשמחתי הוא אדם מאוד ישר והקפיד לעדכן בתדירות גבוהה לאורך כל התהליך. למשל: היה לנו סשן שלם על הגעה לגוון הצבע שרציתי - הוא התחיל מגוון מסויים בהתאם לתמונה ששלחתי לו, והביא אותו ממש לגוון שאהבתי לפי הפידבק ששלחתי לו. כנ"ל לגבי הוספת ה"רליק" וכו'. התרשמתי ממנו מאוד לטובה, ניכר שהוא איש מקצוע רציני עם ידיים טובות, גאה במקצוע שלו ומתייחס ללקוחותיו ברצינות ובכבוד. הנה כמה צילומי מסך מהצ'אט (בהסכמתו): הוא שלח דרך דואר שליחים רגיל, הגיע אליי בערך תוך שבוע (אלמלא פאשלה של דואר ישראל זה היה מגיע בפחות זמן). האריזה הייתה בסדר גמור והוא צירף גם כמה גודיז. אני בסיסט לא מקצועי בעליל ורחוק מלהיות מומחה, אבל התוצאה מאוד משביעת רצון בעיניי. קודם כל - הגיטרה נראית פשוט פגז. שנית, יש לה סאונד פרסיז'ני מאוד. היא יחסית קלילה (בהשוואה לג'אז בס שהייתה לי, ול-וורויק שבבעלותי). האקשן שלה נמוך, איכות הבנייה מרגישה טובה מאוד - הכל מרגיש יציב בידיים. עד כמה שאני מצליח להבין, זאת ממש גיטרה נהדרת, ואני ממש מרוצה, ברמה שקשה לי להוריד ממנה את העיניים (והידיים) ואשתי מתחילה לקנא . אם יש מישהו מהפורום בירושלים (או שמזדמן לירושלים) ובא לו לנסות אותה - אשמח מאוד לארח וגם לקבל חוו"ד. הנה התוצאה הסופית: וזה מה שעלה לי בראש כשחשבתי על בניית הבס הזאת :

לא חשבתי שזה כבר יקרה אבל אני אשכרה שוקל עכשיו טיול לירושלים...

רציתי לפתוח דיון כדי לספר לכם על אודי קזימירסקי, המורה שלי שנפטר היום. אודי היה אחד האנשים הכי מיוחדים שיצא לי לפגוש, הוא היה מורה ובן אדם מדהים. תמיד ציפיתי לשיעורים שלו והוא תמיד עזר לי כשלא הבנתי משהו ואמר לי לא לוותר,הוא תמיד עזר לי להרים את מצב הרוח שלי והוא היה בן אדם שמאוד נוח בחברתו. הוא אהב מוזיקה מאוד והמוזיקה היוותה חלק עצום בחייו,הוא תמיד אמר כמה הוא אהב להתעסק בזה,לנגן,ללמד ולהקשיב. הוא תמיד תרם מהניסיון האישי שלו והיה אהוב מאוד על תלמידיו. האתר שלו:http://www.udi-kazmirski.com/?lang=heb הביוגרפיה שלו:http://www.udi-kazmirski.com/bio.php?lang=heb אודי הותיר אחריו אישה, שני בנים ושתי בנות. יהי זכרו ברוך.

נכנסתי לפורום הזה אחרי הרבה זמן שלא הייתי בו ואני מגלה שמי שלמדתי אצלו באמת לנגן על בס ולאהוב ג'אז נפטר. כמה צר לי לשמוע.... ברצוני לשתף את ההיכרות היחסית קצרה אך מבחינתי בלתי נשכחת איתו. הייתי בן 17 ,אחרי שנה נגינה על גיטרה חסכתי מספיק (ועזרה כבדה של ההורים) וקניתי בס. הייתי אצל כמה מורים בקריות אבל לא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהם. הטלפון של אודי הגיע אלי אני לא זוכר מאיפה אפילו.. נדמה לי מוכר בחנות כלי נגינה כלשהיא. התקשרתי וקבענו שיעור אצלו בבית בחיפה. בגלל שלא היה לי באמת כסף בזמנו (לא שעכשיו יש לי) ביקשתי ממנו שנעשה את השיעורים פעם בשבועיים והוא הסכים בלי שום בעיה (הייתה לו תפיסה שונה של זמן מאשר לכולנו ככה סיפרו לי). אני עצמי מקרית ים והייתי נוסע אליו בשני אוטובוסים, עם הבס. ככה הייתי נוסע אליו פעם בשבועיים במשך כמה חודשים טובים וחיכיתי וציפיתי לכל שיעור. התאמנתי על כל מה שהוא היה נותן לי ומעבר אם הייתי מספיק. כל שיעור איתו היה פשוט כיפי וקסום. הוא תמיד אירח אותי בחום כאילו הוא מכיר אותי שנים. לפעמים שיתף אותי בכל מיני סיפורים אישיים על הזמנים בהם הוא היה נער בקריות. באמת אחד האנשים הכי נחמדים שיצא לי להכיר וזה כשהייתי מבחינתו חצי זר. הוא לימד אותי שמוסיקה זו מוסיקה לא משנה אם אני מנגן על בס או על משהו אחר. הוא נתן לי תפיסה משמעותית לגבי מוסיקה ונגינה שתלווה אותי כל החיים כנראה. הוא פתח את עיניי לעולם הג'אז. לפניו פשוט תהרגו אותי, לא הבנתי את הקטע.הקשבתי לפינק פלויד וקינג קרימזון וחשבתי שאני על פיסגת העולם. מאז השיעורים איתו אני לא הפסקתי להקשיב לג'אז. הוא הכיר לי את ג'קו פסטוריוס כשיום אחד הוא מניח לפני את התווים ל"portrait of tracy". לפני זה לא היה לי מושג קלוש שבס יכולה להישמע ככה. בסוף עצרתי את השיעורים איתו בגלל שהגעתי לנקודה שאני צריך ללמוד בעצמי דברים ורציתי לחזור אליו כשאני אדע תווים וסולומות ואקורדים כמו שצריך כדי שאני אוכל באמת ללמוד ממנו משהו שלא אוכל ללמוד בספרים. ואז הגיעו לימודים אחרים, שעדיין ממשיכים, ואני עדיין אומר לעצמי שאני אחזור לזה כשאתפנה. כבר 5 שנים אני לא מוחק את הטלפון שלו בתקווה שאוכל להתקשר אליו שוב. לפעמים במהלך החיים אתה פוגש אנשים ומורים שמשאירים עלייך חותם לכל החיים. אודי היה מורה כזה בשבילי. תודה, דניאל

כמה מילים על אודי בנוסף על היותו אשיית בס חשובה בנוף המקומי, (אני תמיד קראתי לו ״ריי בראון החיפאי״), אודי גם בנה כלים מדהימים. ידי הזהב שלו חרגו מעבר לנגינה המצויינת שלו. בזמנו אפילו התחלנו לדבר על שיבנה עבורי קונטרבס חשמלי קאסטום- מייד, פרוייקט שלא מומש, וחבל. אין הרבה מילים, העצב גדול מאוד. אודי היה נגן ג׳אז מיומן ביותר שהכיר את המטרייה היטב ובנוסף היתה לו בהחלט טביעת אצבע אישית מרשימה, וקול משלו על הקונטרבס, וכמובן שגידל דור שלם של תלמידים ברמה גבוהה. בצער אנחנו נפרדים ממנו, באסיסט מצויין ואישיות נעימה להפליא. R.I. P

אתה לא צריך להלקות את עצמך כי אתה חושב שלקחת אותו כמובן מאליו, הכמה משפטים האלה על אודי לפני המשפט האחרון בהודעה שלך מראים לי איך אתה חושב באמת ואיך הרגשת כלפיו. אתה צריך בסופו של יום לנסות לזכור את הזמנים הטובים שהיו לך איתו ואיך הוא היה, לפי דעתי זו הדרך הכי טובה להתמודד עם מצב שכזה.

אודי היה מורה שלי. איזה איש משוגע! ואוהב! הוא אהב את כולם. זה קרן ממנו. אני רק חושב איך לקחתי אותו כמובן מאליו...

כחיפאי, בסיסט וג'אזיסט מאוד כאב לי לשמוע על אודי אתמול, ראיתי אותו מנגן כלכך הרבה וגם אם אותי אישית הוא לא לימד למדתי ממנו לא מעט והקשר בין נגני ג'אז בעיר הזאת (גם אם הם יצאו ממנה כמוני) הוא קשר חזק ובלתי מוסבר, תנחומיי למשפחה ואני מקווה שכל אותם החיפאים שהיו עוברים בקפה נטו בימי שני ומסתכלים באי בהירות על הנעשה בפנים ומתיישבים חצי מתוך סקרנות וחצי מתוך מניעים לא ברורים יזכרו את אודי ואת מה שהוא עשה שם ובעוד אינספור הופעות.