Daco

כוכב נולד לא הייתה חצי ממה שהיא הייתה בלי המוסיקאים והמעבד שם (עמוס בן דוד?)... יש כבוד.

נכנסתי לפורום הזה אחרי הרבה זמן שלא הייתי בו ואני מגלה שמי שלמדתי אצלו באמת לנגן על בס ולאהוב ג'אז נפטר. כמה צר לי לשמוע.... ברצוני לשתף את ההיכרות היחסית קצרה אך מבחינתי בלתי נשכחת איתו. הייתי בן 17 ,אחרי שנה נגינה על גיטרה חסכתי מספיק (ועזרה כבדה של ההורים) וקניתי בס. הייתי אצל כמה מורים בקריות אבל לא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהם. הטלפון של אודי הגיע אלי אני לא זוכר מאיפה אפילו.. נדמה לי מוכר בחנות כלי נגינה כלשהיא. התקשרתי וקבענו שיעור אצלו בבית בחיפה. בגלל שלא היה לי באמת כסף בזמנו (לא שעכשיו יש לי) ביקשתי ממנו שנעשה את השיעורים פעם בשבועיים והוא הסכים בלי שום בעיה (הייתה לו תפיסה שונה של זמן מאשר לכולנו ככה סיפרו לי). אני עצמי מקרית ים והייתי נוסע אליו בשני אוטובוסים, עם הבס. ככה הייתי נוסע אליו פעם בשבועיים במשך כמה חודשים טובים וחיכיתי וציפיתי לכל שיעור. התאמנתי על כל מה שהוא היה נותן לי ומעבר אם הייתי מספיק. כל שיעור איתו היה פשוט כיפי וקסום. הוא תמיד אירח אותי בחום כאילו הוא מכיר אותי שנים. לפעמים שיתף אותי בכל מיני סיפורים אישיים על הזמנים בהם הוא היה נער בקריות. באמת אחד האנשים הכי נחמדים שיצא לי להכיר וזה כשהייתי מבחינתו חצי זר. הוא לימד אותי שמוסיקה זו מוסיקה לא משנה אם אני מנגן על בס או על משהו אחר. הוא נתן לי תפיסה משמעותית לגבי מוסיקה ונגינה שתלווה אותי כל החיים כנראה. הוא פתח את עיניי לעולם הג'אז. לפניו פשוט תהרגו אותי, לא הבנתי את הקטע.הקשבתי לפינק פלויד וקינג קרימזון וחשבתי שאני על פיסגת העולם. מאז השיעורים איתו אני לא הפסקתי להקשיב לג'אז. הוא הכיר לי את ג'קו פסטוריוס כשיום אחד הוא מניח לפני את התווים ל"portrait of tracy". לפני זה לא היה לי מושג קלוש שבס יכולה להישמע ככה. בסוף עצרתי את השיעורים איתו בגלל שהגעתי לנקודה שאני צריך ללמוד בעצמי דברים ורציתי לחזור אליו כשאני אדע תווים וסולומות ואקורדים כמו שצריך כדי שאני אוכל באמת ללמוד ממנו משהו שלא אוכל ללמוד בספרים. ואז הגיעו לימודים אחרים, שעדיין ממשיכים, ואני עדיין אומר לעצמי שאני אחזור לזה כשאתפנה. כבר 5 שנים אני לא מוחק את הטלפון שלו בתקווה שאוכל להתקשר אליו שוב. לפעמים במהלך החיים אתה פוגש אנשים ומורים שמשאירים עלייך חותם לכל החיים. אודי היה מורה כזה בשבילי. תודה, דניאל