noambt

חוזר למכירה

קונטרבס 3/4 יוהנס רובנר 1967 במצב מעולה. נקנה בגרמניה נבדק על ידי שלמה מויאל, תקין וללא בעיות או סדקים. כרגע עם מיתרי בלקנטו חדשים (לא מה שבתמונה). נמצא בירושלים מוזמנים לבוא לנגן. מגיע עם כיסוי רך. עריכה: נמכר בשעה טובה.

נקנה בחו׳ל יד שניה ב400 אירו לצורך העברה של קונטרבס 3/4 לארץ. הבס הגיע בשלום, מוכן לעבור הלאה למשימה הבאה. נרתיק מרופד, קלקר ובד, עם גלגלים, תוצרת אוסטרליה, לא סיני וקצת יותר איכותי. נמצא בירושלים. מחיר: 1300 שח

כן.. אין גרוב.

אני תוהה מה יכולה להיות המקבילה הישראלית של טייק כזה על ההמנון.. השחקנים גם עומדים בדום מתוח וגם מרגישים את הגרוב של המוזיקה, מגניב לגמרי.

מה זה פרלואיד?

איש מקסים, גר לידי.. לקחתי אצלו שיעור פעם מתוך סקרנות. plays the blues, הרבה feel ונגינה פשוטה ואפקטיבית. חבל שלא הרחיב עוד על ה bottom נראה לי שזה משהו שיש הרבה מה ללמוד ממנו, לא מה מנגנים אלא איך הוא תופס את התפקיד של הבסיסט בלהקה.

מה שבטוח זה שכשבנו אותם ב 61 ו62 אף אחד לא ניגן ככה. פגז.

נדמה לי שזה הפוך: הלוחות האקוסטים על הקירות הם לפיזור ובליעה של סאונג בתוך החלל (אקוסטיקה, הדהודים וכד'). לבידוד חיצוני (מניעת זליגה של סאונד מהחדר החוצה) צריך לייצר הפרדה (קיר כפול) ואטימה מוחלטת לאויר (שמוליך סאונד) על כל הפתחים - דלתות וחלונות. פיזור של ספוגים בולעים ישפר את הבידוד - פחות סאונד ינזול החוצה, אבל הוא לא מחליף אותו. יצאו לי הרבה סוגרים (ממש).

ממש יפה. באמת למעלה זו נקודת התורפה כי כל המתח נמצא שם, אבל נראה שזה יחזיק. אהבתי את המודל

מעולה.

איזה איש חמוד.

דקה 3:00, פשוט התחלתי מכינור..

בהמשך לדיון שהיה כאן על הטיונרים של פטרסון peterson stroboclip הזמנתי לי אחד מאיביי. עובד נפלא, טיונר מדהים, אבל לא זה הסיפור. לפני כמה שבועות החלפתי לו בטריה, והמכסה האחורי לא נסגר טוב. בכל זאת ארזתי ויצאתי לגיג בקצה השני של הארץ, כצפוי כשחזרתי גיליתי שהמכסה נפל על רצפת הבמה אי שם ,אבד. מכסה קטן לבטריה של מכשיר די יקר ואיכותי, מבאס. נכנסתי לאתר שלהם ושלחתי בקשה: אבד לי המכסה, אולי יש לכם? למחרת קיבלתי תשובה, בטח נשלח לך מיד. היום זה נחת אצלי בתיבת הדואר במעטפה עם פצפצים. אני לא יודע למה, אבל דברים כאלה מרגשים אותי. לא לקחו תשלום, אני מפרגן בגדול.

המסקנה כאן היא שאפשר לעשות הכל רק עם eq? הפדל הוא אנלוגי, כלומר לא מבוסס על דגימות אלא על עיבוד סאונד, איך זה עובד?

תודה. ראיתי את האתר הזה, רק לא הבנתי אם הוא שולח לארץ או לא כי בשביל לברר את זה הם רוצים שאשלח להם מייל, קצת מופרז. אולי בכל זאת אגיע אליו בסוף כי הוא באמת יפה מאוד. אבל תכלס, כמה קשה זה לייצר את זה בארץ באיזו נגריה? מישהו קנה כזה פה?

מחייה את הדיון, לא מצליח למצוא אתר שאפשר להזמין דרכו את הקופסה המהממת. אין מישהו שבונה כזה בארץ? מוכרים יד שניה אולי?

אולי זה הרגע לפתור את הסוגיה של הבסיסט השני אצל מיילס, או הגיטריסט עם הארבע מיתרים, פיקולו בס? (מתחיל סולו ב 4:30 בערך)

ההבדל המרכזי בין מיוזיק מן לפנדר בבס הוא שהמיוזיק מן הן אקטיביות, כלומר מגיעות עם פריאמפ מובנה בגיטרה שפועל על בטריה. חוץ מזה בדרך כלל אלה גיטרות מצויינות, היו כאן בפורום כמה ביקורות טובות על דגמי הפתיחה שלהם sub שמיוצרות במזרח ואפשר למצוא אותם ביד שניה בין 1000-1500 ש"ח, שווה לנסות. ניגנתי קצת על אחת כזאת, הבניה והסאונד מצויינים, בטח ביחס למחיר. גם האיבנז, אגב הן אקטיביות ברוב המקרים. הדגם היקר יותר stingray נחשב למעולה במיוחד ומבוקש, הסאונד זה כבר עניין של טעם. בעיקר פאנק של שנות השבעים (the brothers johnson למשל) אבל גם פלי מהרד הוט בתקופות מסויימות ניגן רק על כאלה.

זה נכון, לפחות ככה גם אני זוכר. (כוורת שרו על זה בשנות השבעים: "מכשיר שבונים אותו ביפאן ומביאים באניה, מספר מה לפני שעה קרה כאן".. העולם שמח) אבל בשונה ממייד אין צ'יינה שעדיין לא גילו שם איכויות נסתרות, די מהר אי שם בשנות השמונים נדמה לי התחילו להבין שהיפנים עושים עבודה ממש טובה. היום הכלים היפנים של פנדר נחשבים טובים לא פחות מהאמריקאים. בכל מה שקשור באיכות בנייה הם כנראה עולים עליהם. מה שנשאר לאמריקה זה יתרון המקור - הכלים האלה נולדו שם והמוזיקה האמריקאית עדיין חיה אותם. את זה אי אפשר להגיד על יפן, ולכן זה עדיין חיקוי של תרבות אחרת. ככל שכלי הנגינה נושא מטען תרבותי, לכלי אמריקאי יש יתרון. מעבר לזה, איכות היא קריטריון אוביקטיבי והיפנים עושים עבודה מעולה. נראה לי שמה שעוצר זה באמת עניין של סחר בינלאומי. ליפן יש שוק מקומי גדול ויש להם את כל מזרח אסיה שזה המון אנשים אז בטח לא דחוף להם לחפש שווקים פצפונים במזרח התיכון. לאירופאים יש כלים שלהם, באירופה יש המון וורוויק, פראמוס, ויז'ייה, סנדברג, ועוד ועוד, שלא נמכרים כל כך בארה"ב ולכן גם לא כל כך פה. אנחנו אוהבים באופן מסורתי כל דבר מאמריקה, בטח כל מה שקשור במוזיקה. אנחנו קונים ג'אז בס כי היא נשמעת כמו המוזיקה שאנחנו מכירים ואוהבים, שמגיעה מארה"ב. מעטים הנגנים שמחפשים באמת משהו שמתאים להם והוא איכותי. גם אלה יחזיקו בסופו של דבר פרסיז'ן או ג'אז כי זה מה שהאוזן של המוזיקאים סביבם מחפשת כשהם חושבים על בס. חפרתי. עדיין, הייתי רוצה חנות בארץ שאפשר לקנות ממנה פנדרים יפניות חדשות לרענן קצת גם את שוק היד השניה..

למה בעצם אף אחד לא מביא לארץ פנדר יפן ביבוא מסודר? אני מריח קונספירציה..

נמכרה, אפשר לסגור.

עדיין כאן.

רלוונטי, שלחתי לך הודעה.