SL

לכו על זה, בכיף פעם עוד הייתי יכול לעזור לבדוק חשבונות של מוכרים או לזרז קייסים בפייפאל, היום ניאלץ לסמוך על שירות הלקוחות (הלא מדהים) שלהם

זה יותר מורכב מזה. בדרך כלל המוכרים מתחילים בפעילות לגיטימית או חצי לגיטימית כמו דרופ שיפינג, בשביל לצבור פידבק. הפידבק עוזר להם להסיר חלק מהמגבלות על הוצאת כספים שפייפאל שמה למוכרים חדשים. בשלב מסוים הם מתחילים למכור פריטים שאין ברשותם במחירי בדיחה כדי לקבל כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן, ומעדכנים איזשהו מספר טרקינג שלעולם לא יגיע ליעדו (ואם במקרה יגיע, אפשר לצפות שיהיה שם קצת חול או חצץ). עד שתגיש תלונה ועד שפייפאל יפסקו לטובתך, המוכר כבר הספיק להוציא החוצה לא מעט מהכסף שקיבל. (הכותב עבד כאנליסט הונאות בפייפאל מספר שנים)

חברים, אתם סתם נותנים כסף לסקאמרים וחבל, כי אפילו אם תקבלו את הכסף בחזרה מאיביי/פייפאל, אתם מעודדים אותם להמשיך לעשות את זה. אם זה טוב מדי בשביל להיות אמיתי, זה לא אמיתי

כמובן שמשתמש באופציה להאט את המהירות שמובנית ביוטיוב לוקאץ׳, אתה בטוח? אולי אנחנו לא מדברים בדיוק על אותו קטע, אני התכוונתי למה שרואים ב3:43. הבנד שהוא עושה נראה על G# אבל לי הוא נשמע על F#

שאלתי את השאלה הזו גם בקבוצה בפייסבוק אבל זה לא ממש עבד, אז שואל שוב כאן. אני מנסה להוציא את הקטע הזה של דייבי, אבל באיזור 3:40, כשהוא עולה גבוה על הפרטבורד, נראה לי שיש אי התאמה בין מה שמנוגן למה שהוידאו מראה, האם אכן כך? נראה לי שהכיוון סטנדרטי, מישהו כתב שמדובר בD סטנדרט אבל זה לא נראה לי נכון. אשמח לעצה מהמומחים אני לא כל כך חזק בלהוציא קטעים משמיעה (עדיין?) ואגב, אשמח שזה לא יהפוך לדיון דייבי בעד ונגד, ואם זה חייב אז רק אחרי שהשאלה תקבל מענה. Pretty please?

אני חושב שבשביל מיקס פשוט בין שני ערוצים אפשר להסתפק בפדאל סטייל Boss LS2. הוא יעשה לך גם את הפיצול וגם את האיחוד בין הסיגנלים וייתן לך לשלוט בעוצמה של שניהם

אפילו כשזה הדבר הכי חדש ומלהיב שם, הבסיסט לא מקבל שום זמן מסך כשהלהקה מנגנת

כן, לא כיוונתי את ההודעה אליך

יש כמעט אינסוף גיטרות בטווח שבין טובות מאוד למצוינות. בלי לדעת מה הסגנון שלך והתקציב שלך קשה לענות על זה. אתה מוזמן לקרוא את הסקירה שכתבתי על הגיטרות שלי כאן, יש שם קצת פנדר והרבה שהן לא פנדר, אולי זה ייתן לך איזה כיוון.

הבחור ביקש דעה על בס שעולה בערך 1000 יורו ביד שניה, לא נראה לי שהמלצה על בס שעולה 5300 (יד שניה) היא באמת רלוונטית, אבל זה רק אני. בכל מקרה, לא מזמן התעניינתי בדגם אחר של גודין ומכל מה שקראתי הן טובות מאוד, במיוחד ביחס למחיר. קח בחשבון שכמו כל דבר שהוא לא פנדר, אין לזה הרבה שוק בישראל, ואם תרצה למכור זה יהיה קשה.

לדעתי מרווח המיתרים נמדד בגשר, ובכלל הוא נקבע לפי הגשר (והנאט). הצוואר רק נותן איזו מגבלה של מה המרווח המקסימלי שאפשרי.

אבל אולי זה רלוונטי יותר בכלים אקוסטיים?

אז השירים שהוא הזכיר שעברו מיקס סופי אבדו לנצח? עצוב. הייתי תורם כמה שקלים להצלת ההארד דיסק

יצא מגניב! ממש מיוחד. הפלסטיק המודפס קשיח מספיק? ומה המשקל של הגוף (או של כל הגיטרה)?

נראה לי שold clash fan זה הפרופיל שהכי מתאים לי. רק עם להקה אחרת כמובן

הזמנת פנדר או את מותג הבית שלו?

אם בכל זאת רצית להקשיב להופעה, הקטע הזה נגמר אחרי דקה וחצי בערך ואז יש שירים נוספים

כן, גם לי זה נשמע לא משהו כאן. אולי זה הסאונד בהקלטה הזאת ואולי משהו אחר. אני בדרך כלל מאוד אוהב את הנגינה של יוסי, גם כשהיא סולידית וגם כשהיא סופר וירטואוזית.

אתה מדבר על הקטע הזה? https://www.facebook.com/groups/878932012218386/wp/579500799488806/

@guy_ron כולן נראות ובעיקר נשמעות מצוין, תודה על הסקירה ועל הדמואים

אם זה בתקציב https://www.coda-music.com/fender-custom-shop-62-jazz-bass-lush-closet-classic-burgundy-mist-r94017-18613.html

תודה חברים @huckbuc הכוונה גם לכמה שהוא מתוח אבל בעיקר לסאונד שהוא מוציא. למיתרי B יש נטיה להיות עמומים קצת ביחס לשאר המיתרים

תודה @RT ערכתי קצת. אני לא מנסה למכור אותה דרך הפוסט הזה, פשוט עצם הניסיון למכור הוא חלק מהסיפור. אם זה עדיין לא לעניין אנסה לערוך עוד.

איכשהו עברו להן השנים והספקתי לאסוף לא מעט גיטרות בס, חלקן איתי זמן רב וחלקן זמן קצר. לשמחתי אני מנגן לא מעט, עם שני הרכבים (בשיא גם היו שלושה במקביל) ומשתדל לתת לרוב הגיטרות זמן נגינה סביר, לפחות אלה שנמצאות אצלי בבית. לפי סדר לא לגמרי אקראי, נתחיל: הראשונה, Wal MkII חמישה מיתרים נגנים כמו פול מקרטני, גדי לי, פלי, ג'ף אמנט.... טוב, על מי אני עובד, קניתי אותה בשביל הסאונד של ג'אסטין צ'נסלור (יחד עם העתק כמעט מושלם של הפדל בורד שלו, ועד רמת המיתרים והמפרט). האם אני נשמע בדיוק כמוהו עכשיו? לא, ועם הזמן המטרה הזו הפכה לפחות ופחות חשובה, במיוחד מאז שהג'אמביז כבר לא מנגנים. אבל הוול עושה את עבודתה נאמנה. הצוואר נוח ודק מאוד, הסאונד יוצא דופן, האלקטרוניקה מעולם לא הוציאה רחש שלא במקום, כל החלקים יושבים איתן במקומם. אם במקרה יש בסיסט בקהל הוא יבוא להגיד עליה משהו בסוף ההופעה. די כבדה הוול, והאמת שהייתי שמח שמיתר B יהיה קצת יותר טייט. ציון 9/10 הבאה, Peavey B-Quad, גם כן חמישה מיתרים הייתה הכניסה שלי לעולם צווארי הגרפיט (מגיעה עם צוואר של מודולוס), ובהחלט לא תהיה האחרונה. בשנים האחרונות קיבלה קצת פחות זמן נגינה. לא מאוד נוח לי עם סקייל 35", והקרן התחתונה שלה חופרת את הרגל כשמנגנים איתה בישיבה. בסטאפ האחרון שלקחתי אותה הבחור אמר שאחד הטיונרים שלה עומד למות בקרוב, מה שגורם לי לחשוש לקחת אותה, ושהטיונר ישבוק חיים דווקא כשצריך אותה. בפיאצו שיש לה על הגשר אני לא ממש משתמש (והאלקטרוניקה שלו גם קצת מרעישה) אבל ההאמבקרים נשמעים מצוין וגם כאן הצוואר דק ונוח, וישר כמו סרגל בכל מזג אוויר. אגרסיבית מאוד, לרוב אני מנגן עם ווליום של 60% בערך מהגיטרה עצמה, ובאופן כללי חיה שלא קל לאלף. גם מיתר B שלה יכול להיות קצת יותר טייט. ציון 7.5/10 עוד אחת מעולם הגרפיט, Bogart Blackstone, חמישה מיתרים למי שלא מכיר את בוגארט, מדובר ביצרן גרמני (סטפן הס), שבונה תחת השם SKC ובוגארט מאז שנות ה90 המוקדמות. יצא לי לפגוש את סטפן בתערוכה בברלין לפני שנתיים, בחור נחמד מאוד עם הרבה סיפורים מהתעשיה (סיפר שהבחור של מודולוס איים לתבוע אותו כי הוא כביכול הוציא פטנט על צווארי גרפיט, ואמר שהוא בעצמו הוציא כמה פטנטים בגרמניה על ייצור צווארים אבל מעולם לא נכנס לעניינים משפטיים עם יצרנים אחרים). הגיטרה מאוד (!) נוחה, הרבה יותר מכל השאר. הצוואר מצד אחד מתכתי וקשה ומצד שני הנגינה עליו רכה ונעימה. מיתר B טייט כמו מיתר G, הרבה יותר מכל חמישה מיתרים אחרת שיצא לי לבדוק. הצבע, נו, עניין של טעם. אני התרגלתי ואפילו אוהב, אבל כשאני אומר שהיא מסובבת עיניים זה לאו דווקא בגלל היופי שלה. את המיתרים מכוונים מהגשר, והמפתחות בהדסטוק משמשים רק לנעילה של המיתר במקום. אם זה נשמע לכם כמו פטנט מגניב אז אני יכול להגיד שזה פטנט איום ונורא וכבר הרסתי כמה סטים של מיתרים בגללו, עד שנשברתי והלכתי למישהו שיעשה את העבודה הזו בשבילי. בדגמים חדשים סטפן כבר לא משתמש במערכת הזו ומייצר מפתחות נורמלים, או הדלס. ציון 8.5/10 אחרונה לגרפיט, בינתיים, Clover BassTard, ארבעה מיתרים גם כן יצרן גרמני, וידוע לי שהיה גם שיתוף פעולה בינם לבין בוגארט מתישהו בשנות התשעים (אני חושב שדגמי הSlapper הם תוצאה של שיתוף הפעולה הזה). בכל מקרה שאלתי את סטפן עליה והוא אמר שהצוואר לא הגיע ממנו ושהם ייצרו צווארי גרפיט בעצמם מתישהו. החברה עצמה הספיקה להפסיק את הפעילות ולחזור לפני כמה שנים, עם ייצור חדש שאין לו הרבה במשותף עם הגיטרות הישנות. זו שכאן היא מהישנות. הטוב: כמעט הכל. אין הרבה גיטרות יפות כמוה, ובספק אם יש יפות ממנה. הצוואר כל כך דק שקשה לנגן עם צוואר ג'ז אחריה. מיתר E כבד בצורה נעימה מאוד. קצת מאבד את העוקץ הזה כשאני מנגן בדרופ D לצערי, אבל אולי זה עניין של סטאפ. ציון 9.5/10 נסיים עם שתיים קצת יותר סטנדרטיות: Fender Jazz Bass, יפנית, ארבעה מיתרים, ריפיניש לSFG ע"י בחור פולני שהגעתי אליו מחברים אחרים בפורום דרך הקבוצות בפייסבוק. עוד מקרה בו קניתי בס בעקבות נגן שהיה נראה מגניב עם הבס שלו, הפעם מייקי שוז מ-Queens of the Stone Age. אין הרבה מה להגיד, ג'ז בס הן גיטרות נהדרות. עושה את כל מה שהיא צריכה לעשות מצוין. לא מאבדת חדות גם בדרופ D או עם אפקטים משונים. הריפיניש מוסיף מלא מוג'ו (ורק אל תגידו לי להחליף לפיקגארד לבן). אבל בסוף זו ג'ז, ולכולם יש. ציון 8.5/10 Musicman SUB USA קיבלתי בהחלפה על גיבסון SG (חשמלית, לא בס). נמצאת בבית של ההורים אז קיבלה מעט מאוד זמן נגינה ממני. בעיקרון היא מוצעת למכירה, ואם יש משהו שמעצבן אצל מיוזיקמן זה שימוש היתר שלהם בשמות סאב וסטרלינג לדגמים שונים באיכויות שונות. אני בטוח שאם השם סאב לא היה מעלה אסוציאציות של גיטרות זולות מהמזרח היא כבר הייתה נמכרת, כי זו למעשה סטינגריי ברוב הפרמטרים, שיוצרה באותו מפעל בדיוק לתקופה קצרה, והייצור הופסק כי זה פשוט לא השתלם לחבר'ה בארני בול. באופן אישי אני מעדיף צווארים דקיקים אז קצת קשה לי עם מיוזיקמן וגם עם פרסיז'נים. אין ציון כי לא צברתי עליה מספיק פזמ יש גם איזו וושברן איפשהו שעלתה 600 ש"ח לפני איזה 20 שנה. ויש סקווייר פרסיז'ן שהספקתי להשיל ממנה את הצוואר והאלקטרוניקה לפני שניגנתי עליה תו אחד, אבל זה סיפור לפעם אחרת.

ניגנתי על שתיים שיש בחדר חזרות כאן. אחת סבבה ועושה את העבודה, השנייה היא כנראה הבס הכי גרועה שניגנתי עליה בחיי.