אחרי 46 שנים

[lukatch]

בשנת 1977, כשהייתי בן 15, ההורים שלי קנו לי בס Prima חיקוי ג'ז בס. כלי יפאני, שהיה הבס השלישי שלי (אחרי הופנר 500/1 וקלירה), הוא נקנה בחנות בשם קובלסקי בחיפה ב-2,400 לירות. די מהר קילפתי מההדסטוק את המדבקה Prima ועשיתי זיוף של לוגו פנדר שהעתקתי מפרסומת במלודי מייקר. בסביבות 1981 מכרתי אותה וקניתי Peavey T40 כי כולם אז קנו Peavey T40. 

 

אתמול אני מסתכל במרקטפלייס ופתאום הבס הזה צץ שם למכירה. לא היה לי ספק שזה הבס הישן שלי. יש תמונות, ואני מזהה את הזיוף החובבני שלי גם אחרי 46 שנים. היא שמורה מאוד יפה. 

 

אז היום קניתי אותה... שוב 

 

הנה: 1977 ו-2023. 

 

[RT]

נראה שמישהו שמר עליה כל התקופה בארון נעול. אפילו המאפרות לא זזו. איזה יופי.

[huckbuc]

גדול, אילן!  סיפור נהדר.  תתחדש (או תתיישן, לא ברור...).

 

אני מבין נכון והגיטרה נשארה בארץ כל השנים האלה?  אתה יודע עוד פרטים על מה שעבר עליה מאז שמכרת אותה?

[lukatch]

המאפרות לא מקוריות, האחורית קצרה מדי. אבל כן, שמרו עליה בצורה יוצאת דופן. היום פתחתי את הקונטרול פאנל, נראה שזה עוד ההלחמות המקוריות. אין לי מושג מה עבר עליה ב-40 ומשהו השנים האחרונות ואצל מי הייתה, אני לא זוכר למי מכרתי אבל היא כנראה עברה כמה ידיים. אצל הבחור שמכר לי אותה היא הייתה ב-10 השנים האחרונות. 

[RT]

[lukatch]

יפה!

ההבדל הוא שזאת גוף דיקט, כמו כמעט כולן וזה כולל גם את אלה ששווקו באנגליה תחת המותג Avon, ולזאת שלי יש גוף ash.

[RT]

גם זו מ ash. רואים בבירור בצד האחורי. אצלם מקרוב בשבוע הבא.

[lukatch]

תסתכל בתוך החציבות לפיקאפים. אני מוכן להתערב שהיא דיקט, עם veneer יפה למעלה ומאחור. 

 

הסימן המובהק, כמעט תמיד: כשהפס השחור של הסאנברסט מתרחב באזורי ה-belly cut וה-arm contour, כדי שלא לחשוף את השכבות של הדיקט. 

 

 

[RT]

הנושא ייבדק לעומקו.