ראיון עם המוסיקאי והבסיסט אריה וולניץ

[iBass Desk]

ביוגרפיה

 

אריה וולניץ נולד בשנת 1966. הוא למד בתיכון תלמה ילין לאמנויות, ושירת בצה"ל כנגן גיטרה בס בלהקת פיקוד דרום ובתזמורת חיל האוויר. לאחר שירותו הצבאי הוא למד מוזיקה במכללת ברקלי בבוסטון ובבית ספר מאנס למוזיקה בניו יורק, והוא בעל תואר שני מהאקדמיה למוזיקה ולמחול על-שם רובין בירושלים. במהלך למעלה משלושים שנה של קריירה מוזיקלית, הוא הופיע והקליט עם שורה ארוכה של אמנים הן מתחום המוזיקה הקלה והן מתחום הג'ז, ביניהם שלמה ארצי, שלום חנוך, גידי גוב, דני סנדרסון, נורית גלרון, דייב ליבמן, אדם נוסבאום, עוז נוי, דני גוטליב ומרק טרנר. אריה וולניץ כיהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת חיל האוויר בשנים 1996-2001, והוא כיום ראש מסלול ביצוע בס בבית הספר למוזיקה רימון.

 

 

באיזה גיל, מאיזו סיבה ועם מי התחלת לנגן בבס?

אני מנגן בס מגיל 13. עד אז ניגנתי בגיטרה קלאסית, פסנתר וכינור (אני מנגן מגיל 5). גיליתי את הבס במקרה: בגיל 12 שרתי בתחרות מוזיקלית לנוער בשם "פסתיכון" בפתח תקווה; כשהנגנים יצאו להפסקה, לקחתי את הבס של הבסיסט (ללא רשותו) והתחלתי לנגן על הפנדר פרסיז'ן שלו. התאהבתי! לאחר כמה ימים שאלתי בס מחבר שלי, שלא ממש השתמש בה, והתחלתי ללמוד תפקידי בס של שירים שאהבתי. אחרי שנה הוריי קנו לי בס Lado חדשה והתחלתי לנגן בס בלהקת הנוער של עיריית פתח תקוה. התקבלתי לתיכון תלמה ילין כגיטריסט קלאסי, אבל גם בבית הספר וגם מחוצה לו הייתי יותר ויותר פעיל כבסיסט. ניגנתי פופ, רוק, מוזיקה שחורה, וכל דבר שהדליק אותי. לא התקבעתי על שום דבר. בלעתי כל דבר של מייקל ג'קסון, סטיווי וונדר, אדמה רוח ואש, הבי ג'יז, רוד סטיוארט ועוד. ואז גיליתי את הג'ז - זה קרה בתלמה ילין, ומשם זה כבר היה כדור שלג.

 

מה היה הציוד (בס + מגבר) הראשון שלך?

בס איומה בשם "פרימה", כנראה משהו סיני, ששאלתי מחבר. המגבר הראשון שלי היה משהו מגוחך של חברת סלמר.  הוא היה 20 ואט, קטן, ועם סאונד איום ונורא. אחרי שהוריי קנו לי בס הם גם רכשו לי מגבר מרשל 60 ואט. זה כבר היה עולם אחר!

 

אצל איזה מורים למדת במהלך השנים, ומי מהם השפיע עליך במיוחד?

אציין שני מורים. יצחק טנצר היה המורה שלי לגיטרה קלאסית; מורה מצוין שסידר לי את הידיים ואת הטכניקה על הגיטרה הקלאסית, שהעברתי אחר כך לבס החשמלי. הוא היה מאד סבלני אליי, למרות שלא תמיד הייתי קל. המורה השני הוא ברוס גרץ, שאיתו למדתי בברקלי. הוא ממש פתח לי את הראש, ולא רק לי. הרבה בסיסטים למדו אצלו, למשל אלן קרון מ-Uzeb, ועוד רבים וטובים.

 

מיהם הבסיסטים שהשפיעו עליך, ואיך?

הבסיסטים שעיצבו אותי היו הבסיסטים המוקדמים שלהם הקשבתי בתור ילד - זה נצרב בזיכרון! חקרתי את ג'קו פסטוריוס, ג'יימס ג'יימרסון, אנתוני ג'קסון, אדי גומז, נילס-הנינג אורסטד פדרסן, ג'ף ברלין, אלפונסו ג'ונסון, סטנלי קלארק ... ואז מרקוס מילר, ג'ון פטיטוצ'י, ויקטור ווטן, הדריאן פרוד, ודריו דיידה. אבל המשפיעים ביותר הם: (1) ורדין וייט מ"אדמה רוח ואש"; האיש לימד אותי מה זה גרוב!  (2) כמובן ג'קו פסטוריוס הגדול מכולם, שלקח את הבס לשמיים! (3) נילס-הנינג אורסטד פדרסן; האיש הוא לא אנושי בכל אספקט אפשרי! (4) אדי גומז, שהוא free spirit, והגישה שלו, במיוחד עם ביל אוונס, מאד דיברה אליי.

,

מיהם המוזיקאים שאינם בסיסטים שהשפיעו עליך במיוחד ומדוע?

מלחינים קלאסיים כמו באך, בטהובן, ראוול, דביסי, וילה לובוס, ועוד רבים. בתחום הג'ז, ענקים כמו לואי ארמסטרונג, ארט טייטום, וס מונטגומרי, אלה פיצג'רלד, צ'רלי פארקר, וגם קווינסי ג'ונס שבא מהג'ז והפך לאייקון כלל עולמי כמעבד, מפיק ואושיית מוזיקה. ביל אוונס הפסנתרן חידד את אזניי לאסתטיקה של הג'ז. מייקל ברקר הסקסופוניסט היה גאון מוזיקלי שהמציא שפה משלו; וירטואוז יחיד במינו. וכמובן צ'יק קוריאה, הרבי הנקוק, קית' ג'ארט ועוד רבים וגדולים. בזמן האחרון, ג'ייקוב קולייר. כל אלה ועוד רבים אחרים השפיעו ומשפיעים עליי כל יום ויום.

 

כל השמות שהזכרתי הם מוזיקאים עם אמירה ייחודית לכל אחד ואחד מהם. אני פשוט ניסיתי "לגנוב" מכל אחד מהם את צורת החשיבה שלו. זאת הייתה החידה הכי מעניינת בעיניי - על מה הם חושבים כשהם יוצרים, מנגנים וכותבים?

 

כבסיסט המזוהה בעיקר עם ג׳ז, מדוע בחרת לנגן על בס חשמלי ולא על קונטרבס?

במקור באתי מפופ, פאנק, רוק וכו', והג'ז הגיע יותר מאוחר, בהיותי בתיכון. בעצם "רקדתי על כל החתונות", ועל הבס החשמלי יכולתי לזגזג בין ג'ז, פיוז'ן, פופ, רוק וכו'.  ובגלל שבאתי מגיטרה קלאסית, המעבר לבס החשמלי היה לי חלק יותר מאשר מעבר לקונטרבס.

 

מהו הציוד הנוכחי שלך?

יש לי כמה גיטרות בס ישנות וכמה מודרניות. המגברים שלי הם Gallien Krueger 800 RB ו- Aguilar 500 Tone Hammer.  אני משתמש ב-pre-amp של Focusrite ISA One.  וכמובן שיש לי פלאגינים שבהם אני משתמש כשאני מקליט בסטודיו שלי.

 

האם אתה עדיין מתאמן? אם כן, איך?

כן, אני מתאמן. אני מנגן יצירות קלאסיות. חוקר את העולם של ההרמוניה ומנסה ליישם את זה באילתור שלי בצורת תרגילים ותבניות. מתאמן על טיים בכל מיני צורות. חוקר ו"גונב" אינפורמציה ממי שאני רק יכול!

 

במה היית רוצה להשתפר כנגן, וכמוזיקאי בכלל?

כנגן הייתי רוצה לשפר את הקשר בין מה שאני יודע לכמה מהר אני יכול ליישם את הידע בזמן אמת. זה בעצם המהירות של עיבוד החומר תוך כדי תנועה. כשאני מקשיב למאלתרים הגדולים אני נדהם מהאיכות של התוכן שהם שולפים תוך כדי נגינה. התהליך הזה הוא משהו שאני עובד עליו כדי להשתפר בו.

 

איזו עצה יש לך לנגנים מתחילים?

תהיו אמינים, נחמדים, ותדעו את החומר יותר טוב ממי שכתב אותו. תמיד תבואו מוכנים. תמיד תגיעו בזמן. תנו הרגשה שאפשר לסמוך עליכם גם בנגינה וגם בקטע החברתי.

 

איזו הופעה או הקלטה זכורה לך כחוויה מיוחדת?

לפני כשלוש שנים, במסגרת תפקידי כראש מסלול הבס של בית ספר "רימון", הבאתי את ויקטור ווטן וסטיב ביילי לכיתת אמן. הם הזמינו אותי לנגן איתם, וניגנו קטע - שלושה בסיסטים ומתופף (שרון פטרובר) על אותה במה. לא עשינו חזרות, פשוט התחלתי לנגן גרוב ושניהם הצטרפו אלי. התקשורת בינינו הייתה פשוט מדהימה! כאילו בטלפתיה! כל אחד מאיתנו ידע בדיוק מה תפקידו. זה היה רגע של קסם מוזיקלי שיילך איתי כל החיים!

 

עם איזה מוזיקאי - ישראלי או לא, חי או מת - היית רוצה לנגן?

הפנטזיה שלי זה לנגן בפרויקט של דונלד פייגן ( סטילי דן) ... פנטזיה רטובה

 

יש משהו שתרצה להוסיף - מסר אישי, תובנה, או עצה?

אם אתה רוצה להיות מוזיקאי, תתרחב מעבר לגבולות של הכלי הספציפי שעליו אתה מנגן. תלמד את כל המרחב המוזיקלי - קצב, פיתוח שמיעה, הרמוניה, קומפוזיציה, אילתור, תזמור, עיבוד. זה לא שאתה חייב להיות הכל ביחד, אבל כל אחד מהדברים האלה יתן לך כלים להפוך לנגן יותר טוב, כי אתה תראה הכל ממעוף ציפור ולא רק בראייה מוגבלת לכלי שלך.

[huckbuc]

הג'ם עם ויקטור ווטן וסטיב ביילי, שאריה וולניץ הזכיר בתור חוויה מיוחדת, מתחיל ב-52:15 כאן:

 

 

ופה אפשר לראות את ה-Lado שלו (ברזולוציה נמוכה...):