סימנים חיוניים לסופ"ש

[RT]

 

[iBass]

הוא גדול, אין ספק, אבל תכלס יש לו סאונד בס מחריד!

[RT]

צריך לבחון את הסאונד בקונטקסט המתאים מבחינת מיקס, סגנון ותקופה. הקטע Vital Signs הוא האחרון באלבום Moving Pictures שיצא ב 1981.

 הכל באלבום הזה נשמע לי אז מושלם וככה זה צרוב לי בזיכרון ובתודעה עד היום. 

אגב, למרות שהכלי העיקרי שלו בתקופה ההיא היה ריקנבקר 4001, את השיר הזה בוודאות (ואולי גם את שאר האלבום) הוא הקליט עם הג'אז בס 72 השחורה שלו. קצת ריוורב עם אובר-דרייב עצבני ופריטה אגרסיבית ייחודית... היידה גדי! 

[iBass]

אולי אני אולד סקול בקטע הזה, אבל בס+אוברדרייב בשבילי זה כמו ממרח שוקולד+טונה.

לא מסוגל לשמוע סאונד של בס עם אוברדרייב. אבל זה אני.

[guy_ron]

בוידאו הזה גדי מסביר ומדגים בעצמו על הסאונד ה״מלוכלך״ שלו. קצת ארוך אבל מעניין. 

וגם יש מלא גיטרות ברקע...

 

 

[Duba]

בתאריך 2.6.2018 at 15:45, iBass כתב:

הוא גדול, אין ספק, אבל תכלס יש לו סאונד בס מחריד!

 

הסאונד שלו רק הולך ומשתפר עם השנים

התאהבתי בRUSH בגלל הסאונד בס שלו בלייב, ספציפית מההופעה הזאת

 

 

[tomersg]

בתאריך 3.6.2018 at 13:25, iBass כתב:

אולי אני אולד סקול בקטע הזה, אבל בס+אוברדרייב בשבילי זה כמו ממרח שוקולד+טונה.

לא מסוגל לשמוע סאונד של בס עם אוברדרייב. אבל זה אני.

בילי שיהאן גם תיאר את סאונד הבס שלו, שמאוד בשרני ועמוס באוברדרייב כשוקולד רותח.. טונה זו כבר תוספת שלך..  הכל כמובן עניין של טעם וקונטקסט. בטריו רוק, יש מקום לבס לתפוס יותר נפח במיקס, וזה גם יכול להיות באמצעות תפקידים יותר עמוסים וגם סאונד יותר בשרני, שיתפוס מקום גם של גיטרת קצב בזמן של סולו גיטרה, וריפים של בס עם אוברדרייב, ואולי עם עוד אפקטים זה יכול להיות ממש במקום. ל RUSH זה עובד מצויין. 

 

אני אישית גיליתי את גדי לי וראש, אחרי שבזמנו הייתי באיזה להקה שכוחה שעבדה על הקלטות עם אבי בללי, שמאוד הערכתי את טעמו, וביקשתי ממנו שיכין לי קסטה! עם קטעי פרטלס טובים ללמוד. ולצד קטעים משובחים של מיק קארן, פירסי ג'ונס ועוד, הוא גם שם בקסטה גם את YYZ, אחד הקטעים האינסטרומנטליים הכי טובים שיש, שאמנם הוא לא פרטלס אבל העיף לי את המוח לגמריי.. וקצת אחרי זה קניתי את הדיסק של MOVING PICTURS, ולאט לאט זה גדל עלי.. בסוף גם ריקנבקר הגיעה, ואפילו הצלחתי ללמוד לנגן את רוב YYZ...  אז אם כבר שיהיה.. עם הג'ז בס -

 

ואם כבר כיף אז עוד אחד משובח עם אחלה ריפים של בס מהשנים הטובות - 

 

עריכה אחרונה יוני 7, 2018 על ידי tomersg

[iBass]

אבא שלי ז״ל היה כועס כשהייתי אומר ״לא הבנת אותי...״. הוא היה אומר שאם לא הבנתי אותו סימן שאני זה שלא הסברתי את עצמי נכון, אז בקיצור...

 

גדי לוי בסיסט ענק, בעבר הייתי יושב ושומע אותו שעות (שנות ה-90 בעיקר), הייתי מוציא ליינים כמעט בלתי אפשריים שלו.

 

יש לי פשוט בעייה עם הסאונד שלו. הסאונד שלו הוא בדיוק הסאונד שצריך בשביל Rush. הוא מגבה את חוסר הנמוכים עם אורגן פדאל (אלוהים יודע איך הוא עושה את שניהם ביחד ועדיין שר), אבל הסאונד שלו לא לטעמי. לי באופן עקרוני יש בעיה של בס שמחוברת לאפקטים - בעיקר אוברדרייבים למיניהם. הגישה שלי (ושוב, אולי אולד סקול) היא שהבס צריכה לתת את הביצים והגרוב. אוברדרייב הופך את הבס למשהו אחר. לכן גם יש לי בעיה להקשיב לעוד בסיסטים שמבססים את הסאונד שלהם על אפקטים.

 

אני אוהב סאונד בס טבעי, בשרני, כזה שמזיז לך את הקרביים וגורם לך לזוז, סאונד מפוקס מאוד שחותך כל מיקס (עד היום אני לא מבין מה באמת אומר המושג הזה אבל כולם כותבים אז גם אני).

 

דוגמאות: ג׳ון פטיטוצ׳י, ריצ׳ארד בונה, פינו פלדינו, אלן קארון (למרות שהוא כן משתמש באפקטים אבל הוא לא נותן להם להשתלט לו על הסאונד), אדם ניטי (Adam Nitti) - למי שלא שמע עליו שיחפש ביוטיוב, הוא ענק, וולטר בקר (הבסיסט של סטילי דן), ועוד כאלה. יש מצב שהם השתמשו בקומפרסורים למיניהם אבל בסופו של דבר הם נתנו את ה-bottom line למוסיקה, החזיקו הכל מלמטה.

 

לדעתי הסאונד של גדי לי לא מצליח לעשות את זה וזו כנראה הסיבה שהוא משתמש גם בעזרים נוספים.

[lukatch]

גם אני לא אוהב את הסאונד בס של גדי לי, אבל הרבה יותר מזה מטריד אותי הקול שלו. 

 

מה שבאמת משנה זה העובדה שעם הסאונד הזה - כן תאהב אותו, לא תאהב אותו, לא משנה - גדי לי שם את הבס בפרונט ככלי מוביל. יש לו מקום בהיסטוריה של הבס, והוא עשה בשביל כולנו עבודה חשובה של למקם אותנו לא בתור הילד השמן שנתקע עם הבס מאחור וצריך לנגן משהו פשוט שיישב בפוקט על הבייס-דראם. כמו כריס סקווייר, גם אצלו זה לא בדיוק הסאונד שתסדר לעצמך כשתגיע כמחליף לגיג של בלוז במייקס פלייס. חסר שם בס, כלומר התדר הנמוך עצמו, אבל הלהקה נבנתה סביב זה ובנתה צליל ייחודי ככה. גם Yes, גם Rush. גם מייק ראתרפורד בימי הריקנבאקר שלו בג'נסיס.

 

כלומר יכול להיות שזה לא הסאונד שאנחנו אוהבים בלהקות שלנו, אבל זה סאונד שפוצץ את הכלי הזה בתודעת הציבור, הרבה יותר מאשר ג'יימרסון או דאק דאן עם הצליל ההגיוני שלהם. הם "בסיסטים של בסיסטים", ולעומתם גדי לי וכריס סקווייר - ובמידה מסוימת למי קילמיסטר - באו עם צליל שגם ג'ו-שמו בקהל מבין שקורה פה משהו עם הבס. כלומר בהנחה שהוא יודע בכלל שזה בס ולא גיטרה חשמלית, הנחה לא מובנת מאליה בכלל. 

 

[iBass]

אילן, זה לגמרי לא סותר את מה שאמרתי.

אין ספק שגדי לי ואחרים שהזכרת הביאו משהו חדש, אחר, שונה, וזה גם מה שהביא אותם לאן שהביא אותם.

ועדיין, לטעמי סאונד הבס שלו לא נשמע טוב, לא אוהב - אני.

הליינים שלו מטורפים, הלוואי והייתי יכול לנגן חצי מהם, אבל עם הסמית שלי מחוברת לאגילר שלי שזה הסאונד שלי, ולא עם פנדר שלו שמחוברת לאלוהים יודע כמה דברים נוספים.

 

אגב בעיניין הקול שלו קראתי לפני המון שנים כתבה בה השוו את הקול שלו למשהו בין רוברט פלאנט לדונאלד דאק :-)

[lukatch]

כן, לא התכוונתי לסתור אותך, רק להוסיף שכנראה הסאונד הזה משרת את המטרה. 

 

הנה מקרה מעניין. Heart of the Sunrise של יס בנוי על סאונד הריקנבאקר של כריס סקווייר, שאין בו כמעט נמוכים. בעיני זה אחד הקטעים שהריקנבאקר ממש מככבת בו עם כל הייחודיות שיש לה להציע, והמורכבות של התפקיד מחפה על זה שחסר בס, בעצם. והנה הופעה שבה ג'ף ברלין מחליף את סקווייר, והוא בחר לא לחקות אלא לבוא עם פרטלס והסאונד שלו. עד כמה זה פוגע בשיר? הייתי מניח שפגיעה אנושה. ובמפתיע, לא כל כך. 

 

 

וכאן גדי לי מחליף את סקווייר (לאחר מותו), עם ג'ז בס מהווידאו מהפוסט החמישי פה, ממש מעתיק את הסאונד של סקווייר, אבל עם נמוכים. אגב, גם סקוייר כשהוא רצה נמוכים השתמש בג'ז בס או בגיבסון תאנדרברד.