[פאשלות בס בשירים מפורסמים]

אכן מוזר

[סרט על נגנית קונטרבס זכה באוסקר]

סרט מקסים. יש קונטרבסיסטים שממשיכים לנגן גם בגיל מופלג, פרנסואה ראבאת למשל בן 93 ומתאמן כל יום, מנגן אטיודים. 

[בסיסטים בתכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית לדורותיהם]

שמוליק ארוך ז"ל בתוכנית "שרתי לך ארצי", 1974. 

זאת הייתה הריקנבאקר הראשונה שראיתי, השנה הייתה 1976, הייתי בן 14 והוא בא לנגן אצלנו בבית הספר. הבס היה כחול כהה (בריקנבאקר זה נקרא Azureglo) וחשבתי שזה הבס הכי יפה בעולם. אני עדיין חושב שהוא אחד היפים שאפשר. 

זאת תמונה מתוך וידאו שחור-לבן שנצבע בשנים האחרונות, אבל אני זוכר בבירור שהבס היה כחול אז'ורגלו. פה רואים אינלייז רחבים, טוסטר, ופיקאפ אחורי באטן-טופ ולא הורס-שו. בגלל שללא ספק האינלייז רחבים (וגם נראים עם פלייקים), המסקנה היא שחייב להיות שם צ'קרבורד ביינדינג רק שהוא לא נראה בצילום המטושטש (שעבר חידוד באלגוריתם). אז זה בס שיוצר איפשהו בין 1968—אפריל 1973. 

 

 

ככה הבס נראה, אילו היה צילום טוב שלו. זאת 1973 (ינואר–אפריל לכל היותר)

 

 

[שירים מפורסמים בלי בס, באופן מפתיע]

רד האוס של הנדריקס. 

הסיפור הוא שזאת הייתה ההקלטה הראשונה של נואל רדינג כבסיסט (הוא היה בכלל גיטריסט-זמר, והוצע לו תפקיד הבסיסט בגלל שהנדריקס אהב את תסרוקת האפרו שלו) והוא פחד להקליט עם בס, לא הרגיש עדיין בטוח על הכלי, והעדיף לנגן את התפקיד על גיבסון ES335, פיקאפ צוואר, טון סגור לגמרי. זה מה ששומעים כאן. 

בהמשך נואל הקליט תפקידי בס, אבל כל פעם שהיה תפקיד טיפה פחות בנאלי הנדריקס ניגן אותו בעצמו בהקלטה, או שהביא את ג'ק קאסדי מג'פרסון איירפליין.

 

 

[ניקוי אלקטרוניקה - איזה חומר כדאי להשתמש ?]

1. תוריד את הנוב השחור, תפתח את הקונטרול פלייט (3 ברגים), תחזק את הפוטנציומטר למקום על ידי הידוק האום. 

2. למניעת רעשים, תסובב כל נוב כמה פעמים עד הסוף לכל כיוון, כל יום. ככה הם יפעלו ללא רעשים כל החיים. בהרבה מקרים כשיש קצת רעשים, מספיק לפתוח ולסגור במהירות 10-20 פעם כדי להסיר את הקורוזיה ואז אין שום צורך בחומרים חיצוניים. 

3. אם זה לא עובד, תרסס קצת (דגש על קצת) מנקה מגעים לתוך החריץ בחלק האחורי של הפוטנציומטר, ותסובב משהו כמו עשר פעמים לכל כיוון. 

4. שום דבר מזה לא יכול "להרוס לך את הגיטרה". נגיד שבטעות שפכת שם איזה חומצה אטומית סודית שהרסה את כל המעגל. זה לא משנה הרבה: 3 פוטנציומטרים, ג'ק, קבל וקצת בדיל, זה כל מה שיש שם, זה זול ואפשר להחליף הכל תוך דקות. זה לא שאתה מדבר על ג'ז בס 1964 מקורית עד הבורג שלא נגעו לה בהלחמות מעולם, כן?

[תוכלו להמליץ לי על חנויות טובות לקנות בהם גיטרה בס חדשה? (בארץ)]

אולי Wild Guitars. היצע הבאסים שלהם קטן בהרבה יחסית לגיטרות, אבל יש להם לפעמים דברים לא שיגרתיים. 

[המדריך לבסיסט המתחיל לבחירת בס לפי סגנון]

[שיר מעפן, אבל הבסיסט רוצח]

זה אכן נשמע לגמרי מיקי שביב, והשני לגמרי יוסי מנחם. 

[ההופנר האבודה של מקרטני נמצאה!!]

חכה, קודם הג'ז בס של אולארצ'יק. והייתי מוסיף לרשימה את הג'ז בס 67' של עמי פרנקל. 

[ההופנר האבודה של מקרטני נמצאה!!]

בתאריך 21.2.2024 at 19:11, RT כתב:

אני לא בקי בשנים המדויקות שהביטלס היו בהמבורג (נדמה לי שפעמיים) אבל מקרטני נולד ב 1942, ואם הוא באמת קנה את הבס ב 61 אז הוא היה בן 19.

------

(מסתבר שהם היו בהמבורג חמש פעמים בין  1960-62)

המממ. צודק

[ההופנר האבודה של מקרטני נמצאה!!]

כמה טעויות:

"...שמקרטני בן ה–19 קנה ב–1961 בהמבורג" - הוא היה בן 17. 

"ברוב אלבומי הביטלס מהתקופה האמצעית והמאוחרת של הלהקה מקרטני ניגן בבס מסוג ריקנבקר" - גם בתקופה ההיא הוא ניגן פה ושם על ההופנר 63' (ההופנר השנייה), וגם על פנדר ג'ז בס 66' (כמעט כל האלבום הלבן הכפול), ויש גם שירים שהוקלטו על פנדר בס VI. 

"אבל ההופנר, שאיתו הופיע עד שהביטלס הפסיקו את ההופעות ב–1966, הוא הבס המזוהה איתו ביותר, לפחות מבחינה ויזואלית, והידיעה על החזרתו סיפקה רגע של נחת" - הבס שהוחזר איננו זה שמזוהה איתו. הבס השני, זה שהתחיל להופיע איתה מאז ההופעה הראשונה אצל אד סאליבן שבה הביטלס כבשו את העולם, הוא הבס שמזוהה איתו.

 

כמה דברים שאפשר להוסיף על הבס הראשון:

מקרטני הזמין אותה בחנות של סטיינוויי בהמבורג. הוא היה נער בן 17, והוא היה מספיק חכם בשביל להבין שהסיכוי שלו זה הדגם הסימטרי 500/1. כל מה שצריך בשביל להפוך אותה לשמאלית זה לחתוך את החור לפאנל עם הסוויצ'ים בצד השני, לקדוח את החור לג'ק בצד השני, ולהפוך את הנאט. זה הכל. מהחנות התקשרו להופנר לשאול אם אפשר להזמין, הופנר כנראה לקחו פרוטוטייפ שהיה שם (באסים מ-61' הם עם גב שטוח, מקרטני קיבל כנראה לא רק את ההופנר השמאלית הראשונה בעולם אלא גם את ההופנר הראשונה עם גב קמור) ושלחו לחנות בשביל הילד האנגלי הרזה עם הדרישות המוזרות. 

לבס לא היה כפתורים לרצועה. הייתה הרצועה המוזרה הזאת שבה יש בקצה אחד קליפ שמתחבר לטיילפיס, ובקצה השני רצועה שמתלפפת סביב האוברהאנג של הצוואר. מקרטני מעולם לא הוסיף לבס כפתורים לרצועה. בהתחלה הוא קשר את הרצועה להדסטוק, כמו גיטרה אקוסטית. אפילו כשהוא קיבל אותה בחזרה ב-67' אחרי הריפיניש הנוראי שעשו ב-Burns, עדיין לא היה כפתור לרצועה, והוא שוב חיבר את הרצועה להדסטוק. עד היום אין לה כפתור כזה. 

גם ההופנר 63' הגיעה בלי כפתורים לרצועה, אבל עם השנים מקרטני כבר למד שצריך. היום יש עליה סטראפ-לוקס. 

 

[ההופנר האבודה של מקרטני נמצאה!!]

דיברתי איתו אתמול. היא אמורה להיות 1970, הוא לא שמר את המספר הסידורי. ביקשתי ממנו שיבדוק אם יש צילום טוב של הבס בקלוז אפ ברזולוציה סבירה, שאפשר לראות את הגריין של העץ. אולי שם נראה משהו ייחודי שיאפשר לזהות אותה בוודאות. כי חוץ מהסטיקר על הפיקגארד הוא לא עשה בה שינויים, ולך תדע מה נשאר מהסטיקר הזה אחרי 54 שנים. 

[פרטלס מסומן או לא?]

גם לי יש פרטלס לא מסומנת וגם אני תמיד נופל בול על המקום הנכון.

או ששאר הלהקה מזייפת בטירוף, גם אפשרות 

[הסלאפ העברי הראשון]

זה נשמע לי קרוב

 

[הסלאפ העברי הראשון]

dotted 1⁄32nd

[הסלאפ העברי הראשון]

פעם מתי אמר לי שיש קורס שלם על הברייק הזה. אני מתחיל להבין למה. הרווח שיש שם, לפי מה שאתה אומר, הוא 1/48

 

[ועכשיו גם שיר המכולת]

https://www.facebook.com/watch/?v=865736998475953

[ברגים עם חלודה]

קודם כל, מה לא לעשות: אל תזמין מעלי אקספרס. הברגים הסיניים שמוצגים כמתאימים לפנדר הם קצת גדולים מדי, וירחיבו את החורים בגיטרה. 

 

בעניין החלודה: האם אתה מודע לזה שיש ביקוש לברגים חלודים, והם עולים יותר? הסיבה היא שמי שצריך ברגים לגיטרה וינטאג' לא רוצה ברגים נוצצים אלא משהו שייראה באותו גיל. 

 

ברגים מקוריים של פנדר אפשר להזמין מגיטאר פארטס ריזורס. הם שולחים לישראל.

https://www.guitarpartsresource.com/screws_pickguardgenfen.htm

כרום - $7 ל-24 ברגים

ניקל - $8 אבל זה ל-12 ברגים, אז למעשה $16 ל-24 ברגים

ניקל Road Worn (רליק) - $10 ל-24 ברגים

 

 

[שירים מפורסמים בלי בס, באופן מפתיע]

והנה ההיפך: הלהקה הכי מפורסמת בזה שלא היה לה בסיסט, הדורז – כמעט בכל האלבומים היה בס, כי עם כל הכבוד לפיאנו-בס של פנדר רודס, בס זה לא. וממש בסוף היה בסיסט גם בהופעות.

 

אז מי באמת ניגן שם בס?

 

 

[יוראי אורון בביצוע מהמם לסולו של פט מת'יני ב-Third Wind]

OMG

[איך ממחישים לפסנתרן מה זה לנגן קונטרבס]

זה, ובנוסף כל הקלידים שחורים, ואלה שמשמאל הם בגודל של קופסאות נעליים

[אז מתברר שגם flats אפשר להרתיח]

ברור

[קונטרבס]

כמעט כל מה שאתה יודע על גיטרה בס, חוץ מקריאת תווים במפתח פה, לא יעזור לך הרבה על קונטרבס. את הטכניקה תצטרך ללמוד מהתחלה, כי היא שונה בקונטרבס. זה נשמע מוזר, אבל זה ככה. פתאום אתה מוצא את עצמך מנגן שבועיים טווינקל טווינקל ברה מז'ור פוזיציה פתוחה... אבל זה הכרחי ללמוד את הכלי דרך טכניקת סימנדל. אל תחליט מראש שאתה צריך רק מינימום שיעורים. אל תדאג, גם שלוש שנים עם מורה לא יעשו ממך נגן פילהרמונית (-; קונטרבס זה לא פרטלס על הצד. אתה תגלה את זה מהר מאוד. 

 

לגבי הכלי: תתחיל בשכירות. יש לא מעט נגנים ברמה של אקדמיה עם כלי שכור, שעוד לא קנו את הכלי שלהם. אל תזלזל בסינים - ראיתי וניגנתי על סינים של 30 אלף שקל. הסינים למדו לבנות. סיני ב-3,000 שקל זה כמובן סיפור אחר: זה בס כתום מכוער עשוי דיקט ומודבק ברוק (כנראה) שמגיע עם מיתרים שהם בעיקר place holders ולא מתאימים לנגינה, וגשר לא חתוך (אקשן מטורף כמובן). בשביל להביא אותו למצב נגינה תצטרך להשקיע סכום דומה למה שעלה לך הבס בסט-אפ בסיסי מאוד שכולל חיתוך הגשר, ובסט מיתרים שמתחיל באלף שקל (סט ספיירוקור, הסטנדרט של התעשייה). מיתרים טובים יותר עולים יותר, אבל מצד שני סט יחזיק לך 8-10 שנים. ואחרי כל זה יהיה לך בס נוראי שעלה 6,000 שקל. האקשן עדיין יהיה גבוה, קשה ולא נוח, כי לעשות לוולינג לפינגרבורד יעלה כמו כל הבס (תתרגל להפסיק להגיד פרטבורד!), ולכן לא עושים את זה בסיני, ומנגנים כמו שזה. בגלל זה עדיף לשכור מאחד הבונים כלי אחרי סט-אפ, מטופל. ובמקביל תתחיל לחסוך. בס לא-סיני fully carved זה לא דבר זול. 

 

תחזוקה בשוטף: מיתרים זה השקעה ראשונית וזה יחזיק לך שנים. תצטרך קשת (כי ככה לומדים לנגן באינטונציה טובה), שרף, קייס לקשת, גיג בג לקונטרבס (זה 2,000 שקל), מפעם לפעם צריך לעשות rehair לקשת. ואם הכלי הוא שלך, תעשה ביטוח. כשתגיע לקטע של הביטוח תדבר איתי שוב. 

[ראיון עם אלי מגן]

פנדר פרסיז'ן שחורה

[הופנר, אחת ולתמיד, מה קורה שם]

רדוד ושטחי ומלא אי-דיוקים. כהרגלו של הבחור, אגב. גם הווידאו שלו על ריקנבאקר 4001 מחורר לגמרי. יש לי את הספר של ניק ווס, אם תרצה פעם את הסיפור האמיתי.