huckbuc

כלומר ההארכה הזאת מקובלת החל מהתקופה הרומנטית? חשבתי שזה שכלול הרבה יותר מאוחר, של העשורים האחרונים.

תודה על ההסבר המפורט. למה "חייבים"? הרי רוב (כל?) הרפרטואר הקלאסי המקובל נכתב - אפילו במקרה המאוחר - לפני הרבה עשרות שנים, כשעדיין לא המציאו את ההארכה הזאת, לא?

כתבה מעניינת מ"מעריב" על אלי מגן, לרגל פרישתו לפנסיה מהפילהרמונית: http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-470158. מומלץ לקרוא. האם אני מבין נכון, והשטרונגול שרואים בקצה הקונטרבס בתמונה הבאה הוא פטנט שמאפשר לו לנגן במיתר מי עד דו נמוך, עם אפשרות שהמיתר הנ"ל (כשהוא פתוח) יהיה דו / דו דיאז / רה / מי במול ?

לא פאשלה של בס, אבל כן של בסיסט: בהופעה האחרונה של כוורת בפארק הירקון, אלון אולארצ'יק היה צריך לשיר את תחילת הבית הראשון ב"שיר המחירון" ("כמה עלו הוילונות ..."). אבל הוא כנראה חלם, וכשהגיע הרגע המתאים הוא היה מרוחק כמה מטרים מהמיקרופון. היו כמה שניות של בלבול תוך כדי נגינה (כולל סנדרסון שצועק "עוד פעם, מההתחלה"), ורק אז העסק התיישר. אני יודע שזה קרה גם כי בזמן ההתרחשות הייתי כמעט הכי קרוב שאפשר, וגם כי יש תיעוד: שימו לב לדקה 54:00 כאן - עוד עדויות כאן וכאן. ב-DVD וב-CD שיצאו אין זכר לפאשלה. הם חתכו / העלו מה שצריך. דרך אגב - אני די מככב ב-DVD הזה, בזכות המיקום האסטרטגי שלי בקדמת הקהל והטי שירט האדום שלבשתי.

קרן - ועכשיו אני שואל אותך: איפה בדיוק בסוף?

גיא - השיר שצירפת כולו הוא באורך 4:42. לאיזו נקודת זמן התכוונת?

לי זה נשמע בכוונה. אתה מתכוון לבס שמנגן בגבוהים (יחסית), נכון? יש כמובן במקביל מקלדת קלווינט שמנגנת תפקיד בס יותר דומיננטי.

הנה משחק נחמד - בואו ננסה לקבץ כאן כמה שיותר דוגמאות לפאשלות של בסיסטים בהקלטות. אני מתחיל. באינטרנט מסתובבות הרבה השמצות על ג'ון לנון בתור בסיסט, במיוחד בנוגע לנגינה שלו בשיר the long and winding road. לדעתי הוא דווקא לא מנגן בשיר הזה גרוע במיוחד, אבל פה אפשר לשמוע את נגינת הבס שלו, מבודדת, בשיר helter skelter - אין מה להגיד, באמת מאד מלוכלך, מרושל, ועם קצב לא יציב. בפתיחה של "בלילות הסתיו" בביצוע של "ששת" (לא הביצוע המאוחר יותר של לוי וגרוניך), שמוליק ארוך לדעתי מפקשש בתו אחד ואז מיד מתקן, 17 שניות לתוך השיר. בשיר "כמו לא הלכת מעולם" של אפרים שמיר הבסיסט (מישהו יודע מי זה?) מכניס תו באיחור באזור 1:57 לתוך השיר (על ההברה "יון" ב"ניסיון נוסף"). פה אני פחות בטוח, אבל ב"דוקטור יארינג" בביצוע של "כיף התקווה הטובה" אלי מגן לדעתי מפקשש בתו אחד, 1:29 לתוך השיר (על ו' החיבור שבהתחלת "ואהוב על הבריות"). קובי כהן כתב אצלנו פעם על תפקיד בס זוועתי בשיר של אילנית. אני זוכר שהסכמתי איתו לגמרי כששמעתי בזמנו את השיר, אבל הוא כבר הוסר מיוטיוב, ואני אפילו לא זוכר איך קראו לו. מישהו אחר זוכר?

מה שתומר אמר - אלי מגן.

בתחום שלי, 3/4 ו-6/8 זה בדיוק אותו דבר. בקונטרבסים יש הבדל?

מזל טוב, קרן!

מזל טוב תומר!

לפני כמה ימים גיגלתי שוב את השם של בסקום, ונתקלתי בזה - ראיון מצולם וקצר אתו. מעניין. מהתמונה שבראש העמוד נראה שהוא הכניס כמה שינויים די מסיביים באלקטרוניקה של הפרסיז'ן שלו.

מזל טוב, בנאדם יקר.

הכלי הזה נקרא Arco Acoustic Bass Guitar, ומייצר אותו בחור בריטי בשם טובי שנל (Toby Chennell). עוד פרטים כאן: http://homepage.ntlworld.com/tobias.chennell/arco_acoustic_bass_guitar.htm

דרך TB:

בעניין השם: מצאתי בגוגל שרידי אזכורים ל- Arava Music Strings, למשל כאן. לא מצאתי תמונות. הנה גם משהו שכתב בחור דרום אפריקאי (?) שהיה מתנדב בגרופית ב-1982, עם אזכורים (בטקסט ובתגובות) למפעל המיתרים.

מתוך אתר הקיבוצים:

ב"הארץ" התפרסמה היום כתבה מפורטת ונוגעת ללב: "הקונטרבסיסט אודי קז'מירסקי נע בין האסתטיקה לבעיטה"

לא הכרתי את אודי אישית, אבל שמעתי אותו מנגן כמה וכמה פעמים, וזו תמיד היתה חוויה. מחברים-מוזיקאים משותפים הבנתי שהוא היה אדם נהדר, עם ראיית עולם מיוחדת במינה. הלוויה שלו תהיה מחר, יום ב', בשעה 17:00 (אני כמעט בטוח בנוגע לשעה), בקיבוץ יסעור - קרוב לקריות.

למיטב ידיעתי, לווילבור בסקום יש אלבום סולו אחד - Wilbur Bascomb and Future Dreams מ-1977, שנתיים לפני ההקלטות של "שיער". כבר כמה פעמים שחיפשתי (בלי הצלחה) לשמוע אותו, והיום גיליתי שמישהו העלה לאחרונה ליוטיוב שני קטעים ממנו: http://www.youtube.com/watch?v=OT5llzCHQm4 http://www.youtube.com/watch?v=l_HUqx5yMuE הנגינה כמובן מצוינת, אבל לדעתי לא משהו מפיל כמו הפסקול של "שיער". דרך דיון ישן ב-TB גיליתי עכשיו שבסקום ניגן גם באלבום מ-1974 בשם Experience and Judgement של Andy Bey. יש ביוטיוב די הרבה קטעים, אז הנה אחד: לגמרי הסאונד בס של "שיער", לא? איזה כיף! בערב אקשיב בעיון לכל הקטעים.

השילוב של קונטרבס, סקסופון, כדורסל וצחוקים בתגובה הזו של ירדן הזכיר לי עוד מפורסם על הבס: קרים עבדול-ג'באר, לצד סטיבן קולבר (האליל) על הסקסופון: הקליפ המלא כאן (אל תצפו לרמה מוזיקלית גבוהה במיוחד...).

הילד בן השלוש שלי פיתח בשבועות האחרונים אובססיה ל"סמי הכבאי" - הגיבור של איזו תכנית טלוויזיה לילדים שעד לאחרונה בכלל לא הייתי מודע לקיומה. הוא מסתובב ימים שלמים עם קסדה על הראש, ומתרגז כשלא פונים אליו בשם "סמי". בשביל שלום בית, התחלתי לתת לו לראות סרטונים מיוטיוב של סמי הכבאי (אנחנו לא מחוברים לכבלים בבית), ומה אני אגיד לכם, הבסיסט ושאר הנגנים בשיר הפתיחה מנגנים ממש לא רע: קצת מזכיר את להקת Toto, לא? הנה המוזיקאים המקוריים שמאחורי השיר, מבצעים אותו בהופעה, 25 שנה אחרי שהוא הוקלט:

דווקא המוכר שהזכרתי הוא לא בדיוק "מוכר עם ידע מוגבל" אלא בעל החנות, עם ניסיון של הרבה שנים בציוד סטריאו high-end מודרני, ואני מאמין לו לגמרי שהוא חושב שהוא שומע הבדל. האם הוא ישמע הבדל גם בניסוי עיוור? פה אני כבר לא בטוח, וכאמור, סקרן לבדוק. תוכל אולי לתת קישור למאמר על המגברים? תודה מראש.

במאמר הזה כבר נתקלתי (תודות לפורום הזה, אני מאמין), והוא אכן נראה משכנע. מצד שני, יש אנשים, חלקם כאלה שאני מאד מעריך את דעתם, שמתעקשים שכן ניתן לשמוע הבדל. הדרך להכריע בין הטענות הסותרות היא פשוט לעשות ניסוי, שבמקרה של הכבלים, הוא מאד פשוט לתכנון ולביצוע. במאמר המדעי המקורי על ניסוי הכינורות נכתב שבעבר נערכו הרבה מחקרים מדעיים על מקור הצליל הנפלא (לכאורה) של הכינורות העתיקים מקרמונה - החל מאנליזה כימית של הלכה שבה הם נצבעו, וכלה בהשפעה האקלימית של "עידן הקרח הקטן" (המאות ה-16 עד ה-19, בערך) על העצים שמהם מכינים את הכינורות. אבל, למרבה ההפתעה, טרם נערך ניסוי מבוקר עם סמיות כפולה שבודק את השורה התחתונה - האם הפיזיולוגיה האנושית (אוזנים + ידיים של הכנר) באמת מעדיפה את הכלים העתיקים. המאמר די קצר ומאד קריא (יחסית) גם לחסרי הכשרה סטטיסטית/מדעית, אז אם מישהו רוצה עותק, נא לבקש ממני בפרטי (זה חוקי כל עוד לא מעלים את הקובץ לאינטרנט). מוכר בחנות של ציוד סטריאו high-end סיפר לי פעם שלוקח לאלקטרוניקה של מגברים, נגני קומפקט דיסק וכו' בערך שנה-שנתיים כדי "להיפתח", ורק אז הם מפיקים מעצמם את המיטב. זו טענה שנשמעת לי מופרכת לחלוטין, ואני מאד סקרן לראות איך היא עומדת במבחן מדעי מסודר, סטייל מבחן הכינורות.