Jump to content
שים לב! מטעמי אבטחה ההתחברות לפורום אפשרית כעת רק על ידי כתובת האימייל ולא שם התצוגה שלך. ×
iBass Logo

היפוכי אקורדים - עולם הולך ונעלם?


huckbuc

Recommended Posts

במוזיקה של שנות השבעים והשמונים היה מקובל להשתמש מדי פעם בהיפוכים של אקורדים, כלומר באקורדים שבהם הבס הוא לא הצליל היסודי (למשל סול מז'ור עם בס של סי).  זה קרה יחסית הרבה במוזיקה העברית המורכבת של מתי כספי, יוני רכטר ושות', אבל גם בשירים יותר פופיים מחו"ל, למשל אצל אלטון ג'ון ובילי ג'ואל.

 

קשה לי לחשוב על שירים מהזמן האחרון שמשתמשים בהיפוכים כאלה, חוץ מאשר אצל אלון עדר (שאילו היה מקבל שקל על כל פעם שכתבו עליו "סטייל שנות השבעים", הוא כבר היה יכול לפרוש מעבודה) ועוד כמה מוזיקאים באותה הרוח.

 

יש באמת צניחה משמעותית במינון של הרמוניה עם היפוכי אקורדים, או שאני סתם לא מחובר למה שקורה היום?  אם כן, אז לדעתי חבל מאד. ההיפוכים האלה הם תבלין אינטליגנטי שיכול לשפר הרבה תבשילים מוזיקליים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כמה הערות,

ראשית, יש עליה דרמטית ביצרני מוזיקה באופן כללי ואני מנחש שרובם אינם בעלי השכלה מוזיקלית כלשהי ועם חשיפה מוגבלת לתכנים מוזיקליים מורכבים, הרמונית לפחות.

שנית, מלודיה. היפוכי אקורדים קשורים באופן הדוק לקווים מלודיים בבס. רוב המוזיקה הפופולרית העכשווית, גם האיכותית, שמה דגש הרבה יותר חזק על הצד הרתמי (שנשלט בעיקר ע"י מכונות) ועל מבנים חזרתיים. הפונקציונליות של הבס מתמקדת בקצב ובתדרים נמוכים. אין הרבה עניין לשמוע בס מלודי. בכלל, המלודיה סובלת. נדיר למצוא קווים כרומטיים, נדיר למצוא שימוש בצלילים שאינם דיאטונים... כל מה שמביא להיפוכי אקורדים ולאקורדים תחליפיים.

שלישית, עדיין יש המון מוזיקה מצוינת, לא רק אצל אלון עדר. פשוט צריך לחפש קצת בעולמות אחרים, פחות מיינסטרים.

 

המלצה להרכב מעניין בשם State Cows. אני חושב שתמצא שם קצת היפוכי אקורדים.

 

ומזווית קצת יותר רחבה,

המוזיקה כבר מזמן חצתה את גבולות תחומי האומנות. היא מוצר צריכה יום יומי שמגיע במגוון איכויות רחב מאד. כל ילד (אין לי כלום נגד ילדים) עם לאפטופ וכרטיס קול יכול לייצר באופן טכני לחלוטין מוצר מוזיקלי. שום אומנות. מוצר למכירה שיכול להצליח או לא. בשום תחום אומנות סטנדרטי אחר זה לא קיים.
 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תודה על State Cows!  לא הכרתי, ומגניב ביותר.  ניכר שהם בילו כמה שעות בהאזנה לסטילי דן.

 

כתבת על "בס מלודי".  אתה מן הסתם יודע את זה לא פחות טוב ממני, אבל בס מלודי והרמוניה עם היפוכי אקורדים הם שתי תופעות קרובות, אבל לא חופפות.  יכול להיות בס מלודי בלי היפוכים (למשל Money של פינק פלויד) ויכולים להיות היפוכי אקורדים בלי בס מלודי (למשל ב- Total Eclipse of the Heart של בוני טיילר).  נראה לי שאתה מסכים עם האבחנה שלי, אם אתה כותב "נדיר למצוא קווים כרומטיים, נדיר למצוא שימוש בצלילים שאינם דיאטונים... כל מה שמביא להיפוכי אקורדים ולאקורדים תחליפיים".

 

כמובן שיש היום המון מוזיקה מצוינת, אולי אפילו יותר מאשר אי פעם, ואני אכן מחפש אחריה בכל מיני עולמות (והרבה פעמים גם מוצא).  רק אבהיר שהיפוכי אקורדים הם לא תנאי הכרחי למוזיקה מצוינת.

 

ובנוגע לזווית היותר רחבה: גם כתיבה (של טקסטים - שירה וסיפורת) היא אמנות עם חסם כניסה טכני נמוך מאד.  תמיד היו ותמיד יהיו גרפומנים גרועים, הרבה יותר מאשר ציירים גרועים, שחקני תיאטרון גרועים, ולהערכתי גם יותר מאשר מוזיקאים גרועים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בס מלודי - כוונתי היתה בס פונקציונלי מלודי. ברור שבס יכול להיות מלודי גם על אקורד אחד בלבד.

לפני 26-27 שנה כשלמדתי ברימון אני זוכר את אילן מוכיח אומר שבכל שיר פופ טוב יש איזה סקסט-אקורד. מילים שלו ואני מגבה.

שחקני תאטרון גרועים הם עדיין שחקני תאטרון שמן הסתם למדו ועשו דרך מקצועית... ולרוע מזלם אינם טובים מספיק.
יצרני מוזיקה, יכולים להיות חסרי כישרון, חסרי שמיעה, חסרי חוש קצב ובוודאי חסרי השכלה ועדיין לייצר מוזיקה במחשב/אפליקציות שונות.

זה לא אומר שכולם כאלה אבל אין כזה דבר בתאטרון.   

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 24 דקות, RT כתב:

לפני 26-27 שנה כשלמדתי ברימון אני זוכר את אילן מוכיח אומר שבכל שיר פופ טוב יש איזה סקסט-אקורד.

 

יש לי המון ריספקט לאילן מוכיח, אבל פה הוא כנראה הגזים.  דוגמא נגדית אחת (מבין הרבה): "בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני בספק אם התכוונת לזה אבל הוא הראשון שעלה לי לראש:

אגב, נדמה לי שזה עלה בעבר... דני ליין מתחיל את השיר עם פרסיז'ן שחורה וב2:13 הוא פתאום צץ עם ג'אז בס סאנברסט. החומר בשנות ה 70 היה חזק.
 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אתה שומע שם סקסטאקורד על האקורד הראשון?  אני שומע באקורד השני (של הבית), אבל לא בראשון.

 

בכל אופן, אני התכוונתי ל-On My Own.  הנה הביצוע המקורי, של איירין קארה מהסרט Fame, שמתחיל בדו מזו'ר סקסטאקורד (שזה אפילו עוד יותר מעניין, כי הסולם הוא סול מז'ור, כלומר מתחילים בהיפוך של הדרגה הרביעית) -

 

 

והנה הביצוע היותר מפורסם של השיר, ע"י הילדונת המעצבנת ניקה קוסטה, שגם בו יש את ההיפוך:

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 25 דקות, huckbuc כתב:

אתה שומע שם סקסטאקורד על האקורד הראשון?  אני שומע באקורד השני (של הבית), אבל לא בראשון.

 

ביקשת התחלה. תקשיב לפתיחה, לא לבית. האקורד הראשון שמקרטני מניח עליו את הידיים הוא רה מז'ור על בס פה דיאז. אח"כ בא F6, אחריו Em7 ובסוף A7

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נראה לי שלכל דבר כמעט שיש לו הרמוניה במובן המסורתי שלה קוראים היום "old school" 

 

אני לפעמים מתגעגע להרמוניה במובן הזה אבל לא בטוח שהייתי רוצה שכולם יקחו את דוגמאת מתי כספי, לי כמי שהרמונית מעדיף דברים גרמנים יותר כמו וואגנר וכו' אין כלכך כוח להסתובבויות האימפרסיוניסטיות האלה בין צבעים לפעמים ורוצה דברים שמשתמשים ביותר פונקציונליות.

 

ברמה מסוימת היום מוזיקה פופולרית לוקחת את ה100 שנה איחור הקבוע שלה וחוזרת לטרנדים של 1910 בערך של המוזיקה הקלאסית של צורות רפיטטיביות ופחות מוגדרות (יותר לופים ווריאציות כמו רונדו ופחות בית בית פזמון C פארט כמו סונטה אלגרו בערך) ודיסוננטים שמבוססים על קונטרפונקט .

 

למשל המקטע שמתחיל ב1:40 בשיר נייקיז של פרנק אושן (מקווה שאפשר לשמוע את זה מהארץ, לא בטוח)

 

או הפדאל בס ההזוי בשיר ווסליז ת'יאורי של קנדריק ב 1:45 בערך

 

מזכירים דברים כמו סטרבינסקי או באופן יותר מכוון אפילו שירים של בריו שהדיסוננס שבהם בנוי מהתייחסות פרימיטיבית לתפקידים שמתנגשים בצורה מסוימת ולא מנגזרות של אקורדים או מהלך הרמוני

 

יש לציין שבנוסף לזה כשלא מתייחסים לפופ פופ יש הרבה ששומרים על הגחלת ועושים את זה בצורה שלהם ולא בצורה מועתקת, רדיוהד מפוצצים בשירים שיש להם הרמוניה כמו שאתה מתאר, כמו לדוגמא Faust Arp

 

בסופו של דבר אין מה לעשות, אחרי הביטלס והפרוג ודייויד בואי וניל יאנג וכו' וכו' קשה לכתוב שיר עם אקורדים בלי להרגיש שאתה לא עומד בצל קצת גדול מידי ובשביל להתגבר על ההרגשה הזאת צריך יותר רקע משרוב המוזיקאים המצליחים היום מחזיקים בעיני, אבל אני מקווה שיום אחד נחזור לשירים עם טיפה יותר אקורדים (אבל לא עד כדי כך!) בלי להצטרך להישמע "ווינטאג'"

 

 

עריכה אחרונה על ידי GalShaya
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הי גל!  תודה על הדוגמאות.  אצל פרנק אושן אני לא שומע קונטרפונקט ב-1:40 (כלומר לא יותר מאשר עד נקודת הזמן הזו) - יכול להיות שהתכוונת למשהו אחר?  את הקליפ של קנדריק למאר אכן אי אפשר לנגן  בארץ.  לא הכרתי את השיר הזה של רדיוהד, ובאמת יש בו היפוכים, ובכלל דברים מעניינים, אז שוב תודה!

 

זאת אבחנה מעניינת שעצם הרעיון של הרמוניה הולך ונהיה אולד סקול / וינטאג'.  אותי זה גם מעציב.  באסוציאציה רופפת: יש פרק של סאות' פארק שבו הילדים משחקים בגיטר הירו, והאבא של אחד מהם שולף גיטרה חשמלית ומפתיע בנגינה לא רעה, אבל התגובה שהוא מקבל היא עיקום פרצוף עם המשפט האלמותי - "real guitars are for old people".

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

והנה עוד חידה: איזה שיר - גם כן להיט גדול בזמנו - מתחיל, על האקורד הראשון (של הבית), עם קווארטסקסטאקורד (כלומר היפוך שני, כמו סול מז'ור עם בס של רה)?

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

58 minutes ago, huckbuc said:

והנה עוד חידה: איזה שיר - גם כן להיט גדול בזמנו - מתחיל, על האקורד הראשון (של הבית), עם קווארטסקסטאקורד (כלומר היפוך שני, כמו סול מז'ור עם בס של רה)?

סליחה על הבורות ושלא הלכתי לקרוא קודם אבל למה קןראים לזה היפוך שני?

הרי אם זה סול ורה אז הבס מנגן את התו החמישי

עריכה אחרונה על ידי Leo Nidis
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 1 שעה, Leo Nidis כתב:

סליחה על הבורות ושלא הלכתי לקרוא קודם אבל למה קןראים לזה היפוך שני?

הרי אם זה סול ורה אז הבס מנגן את התו החמישי

 

כי סופרים כמה צלילים צריך "להעביר" כדי לקבל את ההיפוך. סול מז'ור בלי אף היפוך מורכב מהתווים סול-סי-רה, בסדר הזה (מנמוך לגבוה).  ההיפוך הראשון הוא כשמעבירים את הסול מלהיות הכי נמוך ללהיות הכי גבוה, כלומר מקבלים סי-רה-סול.  ההיפוך השני הוא כשמתקדמים בשיטה הזאת עוד שלב - מעבירים את הסי מלהיות הכי נמוך להיות הכי גבוה, ומקבלים רה-סול-סי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 17 שעות, huckbuc כתב:

והנה עוד חידה: איזה שיר - גם כן להיט גדול בזמנו - מתחיל, על האקורד הראשון (של הבית), עם קווארטסקסטאקורד (כלומר היפוך שני, כמו סול מז'ור עם בס של רה)?

 

התשובה היא (בטח יש עוד) - God Only Knows של הבי'ץ בויז.  בכלל, השיר הזה הוא מתחרה רציני על תואר "שיר הפופ עם המינון הגבוה ביותר של היפוכי אקורדים".

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 3 שבועות מאוחר יותר...

היום התנגן אצלי ברדיו שיר שלא הכרתי, שהיה בו סקסטאקורד בולט ושנשמע לי מהזמן האחרון.  שיזום זריז לימד אותי שזה That Look You Give That Guy של Eels, והוא אכן מ-2009:

 

 

אז השמועות על מותם של ההיפוכים היו מוגזמות 😉

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

צור חשבון חדש או התחבר לחשבון קיים בכדי להגיב

עליך להירשם בכדי לכתוב תגובה

צור חשבון

פתח חשבון בפורום. זה קל ומהיר!

הירשם לפורום

התחבר

משתמש רשום? התחבר כאן.

התחבר כעת
×
×
  • Create New...