עומריקו

עריכה: יצאתי טמבל. בלבלתי בין שירים עם סלאפים משנות ה-70... אתה צודק. כיוונתי לבאסיסטים אחרים, שכן השתמשו בפרסיז'ן.

אני חושב, בגדול, שאפשר לנגן עם כל סוג על כל סוג. נכון שאומרים שפלאטס עדיפים לפרטלס - ומצד שני, גם אומרים שפלאטס לא טובים לסלאפים... ואומרים שחייבים או אקטיבית, או לפחות ג'אז, בשביל סלאפים. ואז שומעים את הסאונד של לארי גרהאם, אבי הסלאפים... ולכן אני לא אוהב את ההמלצות האלה של "אם אתה רוצה סאונד X לך על גיטרה Y ועל מיתר Z". אני אישית, בתור אחד שבאמת מת על מיתרים ישנים, וגם על פלאטס (שמשתמש בהם באופן אישי), חושב שסלאפים נשמעים הרבה יותר טוב איתם. הרבה מחפשים את הצליל ה"בהיר" בשביל סלאפים, אבל אני חושב להיפך. ולא כי אני לא יודע להעריך צליל בהיר לפעמים... אבל זה מגניב. ואולי דווקא כי זה פחות נפוץ היום, כי הרבה מה"סלאפיסטים" למיניהם מחפשים סאונד בהיר. אני באמת חושב שסלאפים על P-BASS ו/או על פלאטס ו/או על EQ ששם דגש יותר על הבאס ופחות על הטרבל יכולים להיות נהדרים. לגבי פרטלס - נכון שהסאונד שבדר"כ מחפשים איתם הוא של פלאטס (ושוב, אני חובב פלאטס באופן אישי) - אבל למה לא להתנסות? בכל מקרה, אני אישית באמת שאחרי שעברתי לפלאטס מתקשה לנגן על ראונדס... ולו בגלל ההרגשה, אפילו לא מדבר על הסאונד.

קודם כל: ברכות חברים, באמת פורום מגניב! קראתי פה כמה פעמים כשחיפשתי חומר, החיפוש בגוגל תמיד הביא אליכם, ואני זוכר שהעצות נשמעו לי מבינות עניין - לפחות לפי ההסבר שלהן... ועכשיו הצטרפתי כדי לשאול שאלה, אבל אשמח להצטרף לקהילה הקטנה שלכם. יודע שלפעמים קשה למצוא באסיסטים בישראל, ואני תמיד מתלהב כשכן מוצא... בכל אופן: אני עומר, בן 23 מנתניה. מנגן על סקווייר ג'אז, סדרת אפיניטי, מגבר פנדר ראמבל 100. משתמש (לפעמים) במולטי B2 של זום. החלום, אם יהיה כסף, אי פעם: ג'אז אמריקאית, קודם כל, אחרי זה סטינגריי או פרסיז'ן אמריקאית. שתיהן, אבל לא בטוח באיזה סדר... מנגן בעיקר באצבעות, אבל גם מתנסה עם מפרט בזמן האחרון. יש שירים שפשוט חייבים מפרט בשבילם... נגיד של אליס אין צ'יינז. סלאפים זה משהו שבאופן אירוני הייתי טוב בו (יחסית) לפני שהתחלתי להיות רציני עם הנגינה, ומאז די זנחתי... שמעתי שאומרים שסלאפים זה לילדים מתלהבים, אבל אני לא מסכים עם זה. ובגלל זה למרות שלא יצא לי לעשות הרבה סלאפים, כן הייתי רוצה להשתפר בכל מה שקשור אליהם. אני לומד לבד, התחלתי לפני 11 שנים גיטרה, למשך שנה בערך, והפסקתי. אבל למדתי הרבה (כולל תיאוריה), ועזר לי. ב-2007 התחלתי באס, עם סקווייר פרסיז'ן שלקחתי מבן דוד שלי שלא השתמש בה, וניגנתי בערך שנה וחצי (או אולי יותר? באמת לא זוכר), אבל באמת און-אנד-אוף. ב-2010, לפני שנתיים, קניתי את הג'אז שלי (הסקווייר שתיארתי בתחילת ההודעה) ואני באמת מבסוט עליה. באמת שמוציאה אחלה צליל יחסית לגיטרה זולה... ומאז אני מלמד את עצמי, בעיקר, אבל גם חושב לקחת שיעורים. אגב, מיתרים: פלאטוונדס של GHS. מאז שעברתי, לפני כמה חודשים - באמת, עולם אחר! מאוהב בהם. קחו בחשבון שכמו שאמרתי יש לי חלום שיהיה לי פרסיז'ן, אמנם אחרי הג'אז ואולי הסטינגריי, ככה שכמו שהבנתם יש לי חיבה לסאונד ה"קלאסי" של באס... כי הג'אז אמנם מאוד ורסטילית, ובגלל זה אני מעדיף אותה כבאס ראשון ובכלל אם יש רק אחד, אבל הפרסיז'ן - היא יכולה לפעמים להוציא צליל שפשוט גורם לי להרגיש משהו בבטן ובחזה... שומע, בעיקר: רייג', אודיוסלייב, צ'ילי פפרז (כן, גם החומר החדש!), קצת אליס אין צ'יינז, סאונדגרדן, נירוואנה, ארקטיק מאנקיז, ובכללי הרבה מאוד דברים. אם מישהו מעוניין הוא מוזמן לפנות אליי גם בהודעה פרטית, כי כיף למצוא אנשים שאפשר לדבר איתם על מוזיקה בכלל ועל באס בפרט.