GalShaya

יאללה צריך לתת קרדיט מקומי גם לחבר הפורום ליאור עוזרי שהיה הבסיסט בראן הקצר של תוכנית האירוח של גורי אלפי (ועושה לי גאווה אישית כל פעם שאני רואה אותו מביא את אחת הווריורים שלו לפריים טיים, הוא ראה את זה אצלי פעם ראשונה!)

היום אני יותר יכול להבין את זה, אבל אני כן אקח את ההזדמנות 10 שנים אחרי כמעט להתבטא טיפה יותר טוב ומתומצת. כשמקשיבים לביל פריזל אין שומדבר שג׳ו סטריאני לא יכול לנגן שהוא כן מנגן ואין לו שום טריק שסטיב ואי לא מכיר ולמרות זאת אני אקח את פריזל כל יום, אבל בגלל שמדובר בגיטרה, הם כולם מנגנים כמעט באותו מנעד ומתמשים בטכניקות די דומות. הרבה בסיסטים בוחרים להילחם בכלי ולמצוא דרכים בעצם להבליט את מה שבשאר הכלים הוא ברור מאליו שזה ארטיקולציה, אני חושב שכשאתה מקשיב לצ׳ארלי היידן אתה שומע בסיסט מנגן סולו במנעד שהוא מלווה בו ובצורה שנשמעת ״פשוטה״ כי בד״כ בגלל שכלכך קשה לבטא ארטיקולציה בבס ברגע שאנחנו צריכים ״לבלוט״ אז אנחנו משתמשים בכלים אחרים, חלוקות קצב מיוחדות או כאלה כי אף אחד כמעט לא מקשיב לפרטים כלכך קטנים בכלי הזה. אם היית רוצה לעשות ניסוי הייתי אומר לך לקחת את הסולואים של הבסיסטים הגנריים שהשוות אותו אליהם ולתת לחצוצרן לנגן אותם מול סולו של צ׳ארלי היידן והיית שומע את כל ההבדל, ובאמת ממש ברור לי שזה משהו שהוא עשה מתוך מקום שמאוד לא מתחנף לקהל ואני חושב שגם אנשים שמעריכים אותו מאוד לא יבחרו לדבר איתך על הסולואים שלו אלה על ה״מוזיקליות״, אבל אני כן יכול להגיד שברגע ששמעתי את זה לא יכולתי לחזור אחורה

האמת שחטאתי בלא להקשיב לדוגמא שנתת, אני חושב שההגדרה לוירטואוזי מאוד שונה, צ׳ארלי היידן באמת מנגן מנגינה פשוטה ברמה של מנגינה של שיר וזאת הגדולה שלו אבל אני חושב שהטופ של הסגנון שהצגת (ואני בטח עומד להגיד משהו ממש ברור מאליו) זה you must believe in spring, זה לא סולו שנשמע מאוד וירטואוזי עקרונית אבל לנגן קונטרהבס ככה גם אם רק צריך אחד שחוזר על עצמו זה מאוד וירטואוזי אז אני לא בטוח שזה עונה.

רק רוצה לציין שאני מנגן פה, לדעתי מצילתיים אבל מה אני זוכר.

אני יכול להבין את הטראומה מג׳אז, לא בגלל הסגנון המוזיקלי אגב, אלא בגלל הרבה מהחומר הדידקטי שנלווה לו שלפעמים מועבר בצורה בלתי נסבלת. אבל אני חושב שהרעיון הזה שמורה צריך לטפח כל רגש חיובי של תלמיד או ללכת לפי הטעם המוזיקלי שלו וה״תשוקה שלו״ היא שגויה. אני חושב שבונד על טעם מוזיקלי עם מורה יכול להיות חמוד וחיובי אבל הוא אנקדוטלי לחלוטין במידה והמורה טוב. יש ציפיה בעייתית בעיני גם אצל המורים וגם אצל התלמידים למוזיקה שההוראה היא ליטרלית מידי, מתעסקת יותר מידי בעיני בפרודקט לפני שהיא נוגעת באבסטרקט ובחשיבה, מורה טוב בעיני לא היה צריך לזהות ש dave אוהב את פלי ולא ג׳אז וגם לא ללמד אותו בייסליינז של flea, הוא היה צריך לתת את הכלים ל dave לראות את השורש העמוק יותר שמראה שג׳אז ו flea בנוי מאותו אוצר מילים והשאלה היא איפה השפה מספיק מבוססת כדי שאפשר יהיה להסיק מסקנות. בנוסף אני גם רוצה להגיד משהו על ״ג׳אז״ או ״לא ג׳אז״ או ״מוזיקה מודרנית״, הציפייה שמישהו עכשווי ילמד משהו עכשווי היא בעייתית מאוד, גם שומאן כשכתב את עצות למוזיקאי צעיר אמר שלא כדאי לבזבז זמן על דברים אופנתיים... אני חושב שהדברים היחידים שאפשר ללמד הם דברים שאפשר היה להסיק מהם מסקנות, קחו לדוגמא את באך, בתקופתו אף אחד אחר לא יכל לכתוב ברמה הזאת, לקחו מאות שנים של ניתוח של המוזיקה שלו כדי להבין את החוקיות שעזרה לדברים האלה להיות מה שהם, נסו לחשוב מה מורה בתקופתו של באך היה אומר כשהיה מנסה ללמד לכתוב כמו באך או יותר הזוי אפילו, לחשוב על איך באך עצמו לימד (הוא עצמו מעולם לא כתב את החוקים שנולדו מתוך הסקת המסקנות מהולכת הקולות שלו). כשאני רואה תלמידים או מורים נופלים לתוך אותם בורות אני רואה הישרדות של תחום קשה ותחרותי מידי וזה בסדר כי זאת הישרדות, אבל האם המוזיקה מרוויחה מזה? אני לא חושב... אני חושב שמורה יכול לדבר על הטעם האישי שלו כמובן ולדבר על הסגנון האישי שלו אבל מה שהוא צריך להדגים הוא כמה תשוקה יכולה להיות לבנאדם למקצוע שלו, כמה אישיות ייחודית נגן יכול לאסוף כשהוא משקיע באמת במה שהוא עושה וכמה סיפוק וביטוי הוא יכול לקבל דרך מוזיקה, אבל הם צריכים גם להיות אחראים להראות את המחיר שהוא העמקה במקצוע וחיפוש אומנותי.

היי עידו, א׳ בהצלחה בלנגן קונטרהבס, זה נפלא. ב׳ באמת תעשה מה שאתה מרגיש ונוח לך אבל לשכור בס זה רולטה די מטורפת, עשיתי את מה שאתה חושב לעשות, שכרתי קונטרהבס ממישהו שלמדתי אצלו, היה כלי עם אקשן בשמיים ובלתי נגין בשביל הרמה שהייתי בה ולא היה לי שום מושג או ידע שזה משהו שצריך להשתנות, לא התקדמתי בנגינה, לא הבנתי כלום והייתי מאוד מתוסכל. קניתי כלי לא כלכך טוב ב4000 שקל ממישהו בעיר, הוא נשבר תוך שנה אבל הצלחתי לנגן עליו, יכולתי לסדר לו את האקשן אצל בעל מקצוע ושנה אח״כ קניתי כלי מעץ כשידעתי מה אני מחפש וזאת היתה השקעה מאוד גדולה שאני לא מצטער עליה. יש כלים לשכור שהם טובים אבל הבעיה היא שאתה לא הולך לדעת כרגע האם אתה הורס לעצמך את הפוטנציאל על הכלי או לא וחס וחלילה, אולי גם את הידיים (מאוד קל לפתח דלקות בגלל כלי רע בשבלים שבהם הטכניקה מתעצבת אצלך). בעיני קונטרהבס זה לא כלי סטנדרטי במיוחד אם אתה הולך לנגן עם האצבעות, קשת אפשר לנגן על יותר כלים, אתה מנסה להתייחס לזה כמו שבתי ספר מתייחסים לסקסופונים או חצוצרות וזה פשוט לא, זה כלי שהסטאפ שלו והיכולת שלך לסדר אותו נורמלי יכולה להיות ההבדל בין משהו קשה אך מהנה לבין עינוי ולחסל לעצמך את הפוטנציאל. אם אתה רוצה לשכור, קח איתך מורה (שאני מקווה שיהיה אחראי ולא סתם yes man) ותמצא כלי נגין.... בהצלחה

מה שאני יודע, זה שמה שקשה לכלים נפוחים (יכול להיות גם גיטרות, כל דבר שהמבנה שלו מסתמך על דבק ואיזשהוא סוג של bracing) זה שינויים קיצוניים בתנאים. פה https://www.stringemporium.com/upright-double-bass-humidity.htm ממליצים על בערך 40-50 אחוז לחות, שזה גם מה שאני שמעתי. אני יכול להאמין שיותר מזה עלול להזיק (לרכך את העץ או ההדבקות וכו׳) אבל אין לי מושג מה ואיך בדיוק. שומדבר בפלורידה לא יציב במיוחד לא מזג האויר ואני יכול לחשוב על 50 סיבות שהבס של ג׳קו התפוצצה אבל גם יכול להאמין שזה איזה סיפור שהוא הגזים בצורה כזאת או אחרת.... כשאני הגעתי לניו יורק לא הסכמתי לשמוע בכלל על ללכת לקנות בס מדיקט (בסגנון KAY וכו׳) וקניתי בס מעץ והיום כשאני מנגן קצת פחות אני לא מצטער על זה כי יש לי כלי שאני מאוד אוהב אבל להסתובב עם הדבר הזה בחורף בשלג ולרדת לסאבוואי מחוממת בטירוף ואז לגיג במקום שגם הוא ממוזג איכשהוא זה פשוט סיוט, כל פעם שהכלי יוצא מהבית זה סיכון (סיכון שאני חושב שכל הבסיסטנם בניו יורק מתגעגעים אליו בתקופה הזאת אבל אין מה לעשות).

אתה צודק לחלוטין, כשגרתי בת״א הקונטרהבס שלי התפוצץ ביום שרבי עם מזגן. עד היומידיפייר שישים סיר עם מים ליד הבס או משהו... זה עלול לעזור.

מכיר את רובןֿ, לא הייתי קורא לזה פופולארי, על המיוזיק מן חשבתי אבל שכחתי באיזה דגם זה היה, חשבתי בהתחלה שזאת בונגו. מה שבאמת מפתיע אותי זה שאין גרסאת שלושה פיקאפים ל thunderbird. מעבר לזה שיש לה המון מקום בשביל זה, לגיבסון יש גרסאת 3 האמבקרים לכל אחת מהגיטרות סוליד באדי המפורסמות שלהם (או לפחות ככה אני זוכר). אני חושב שה SG עם 3 פיקאפים היא ללא ספק אחת הגיטרות שהייתי רוצה לשים עליהן יד יום אחד.

אילן אני איתך מיליון אחוז, זה אפילו לא רע של סטאפ או עצים, זה רע של נראה לי שהאלטקרוניקה הורכבה לא נכון. בכל מקרה הסיגנצ׳ר של סטו האם בזמנו היה בקונפיגורצית פיקאפים כזאתי וזאת גם לא היתה הבס הכי פופולרית בעולם.... אני גם מנסה לחשוב על איזשהיא בס עם 3 פיקאפים שהיא מצליחה או שניגנתי והיתה מוצלחת, מעבר לפנדר 6 שהיא לא בדיוק בס אני לא מצליח לחשוב על משהו

פיאזו ופיקאפ ביציאות שונות לפי מה שאני מבין... הוא באמת מנגן את זה נורא יפה, אותי מעניינת הטכניקה שלו שהיא מן הכלאה בין טכניקה של גיטרה קלאסית לטכניקה של גיטריסטי פלמנקו שמנגנים ״כמו בסיסטים״ אבל ממש עם הקצה של האצבע. זה נורא אפקטיבי לנגן את הדבר הזה אבל זה דבר מאוד ספציפי לנגן על בס, מעניין.

כנראה שהסיבה לזה שקונטרהבס חשמלי עדין לא השתלט על העולם זה כי אנשים יכולים לנגן עליו בזמן שהם רוקדים כמו דבילים.... אולי זאת בעיה מקומית....

מרתק, אבל.... לזריזים מובטח צימוק. זה היה מטבע לשון או הברקה של הכותב?

גם הייתי מציע לך לשקול לשכור בתור התחלה, אני את הכלי הראשון שלי שכרתי מנגן בתזמורת בחיפה שהיתה לו אקסטרה בס שהוא לא ניגן עליה. אח"כ קניתי דיקט ב4000 שקל שהיה במצב לא כלכך טוב ונשבר לי בדרך לרסיטל אחרי בערך שנה ומשהו כבר הבנתי שזאת מערכת יחסים לטווח ארוך וקניתי כלי מעץ... אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מלשכור את הכלי הראשון הזה היה שבקונטרהבס סטאפ זה לא כמו בגיטרה בס בין לנגן בנוח ללא בנוח אלא בין האפשרות לנגן ולא, הקונטרהבס ההוא אגב היה בשבילי בלתי נגין. במיוחד אם אתה מתכוון לנגן ג'אז, קונטרהבס עם אקשן גבוהה עלול לגרום לך לא להיות מסוגל לנגן, זה חשוב ללכת עם מורה \ בונה ולמצוא כלי לשכור או לקנות שהוא לא רק טוב אלא גם נגין או שיש תוכנית לאיך לעשות אותו נגין.

לוקאץ' כרגיל צודק בהכל. אוסיף מעט דברים, גם אני בתקופת הצבא הייתי בסיטואציה מבאסת עם הקונטרהבס כי גרתי איפה ששירתתי ורציתי להתאמן והייתי צריך לבחור אם אני מתאמן בבית או בירושלים איפה ששירתתי, ובד"כ באמת הקונטרהבס שלי היה בירושלים (שהבאתי אותו לשם באוטו פעם בכמה חודשים) ואם הייתי חוזר לסופ"שים לא הייתי מתאמן או הייתי מנגן על הכלי של המורה שלי, לא אידאלי, אבל זה מה יש. נסעתי הרבה באוטובוסים עירוניים עם הקוטרהבס אבל באוטובוס בין עירוני (כזה שאין לו את המרחבים האלה שמיועדים לכיסאות גלגלים וכו') פעם אחת, כשניגנתי גיג עם מישהו שהיה אמור להסיע אותי וגררו לו את האוטו. הקונטרהבס היה שכוב במושב האחורי וזאת היתה חוויה לא מומלצת, מעבר לזה שזה לגמרי מקרי שנתנו לי לעלות. מסתבר שאפילו יש תמונת אינסטגרם בת כמעט 10 שמתעדת את זה אנקדוטה קטנה אחת ללוקאץ' לגבי להתאמן עם מגבר, 16:23 בדבר המדהים הזה