כל הפעילויות

אל הדרך מעולה וכיף לנגן

זה אכן נשמע לגמרי מיקי שביב, והשני לגמרי יוסי מנחם.

תקשיבו לבס בשיר "בשביל אל הכפר" של אילנית. איזה יופי! נשמע לי מיקי שביב. שיר יותר מוכר מאותו האלבום הוא "אל הדרך", שגם הוא עם אחלה נגינת בס. נשמע לי פחות מיקי שביב מובהק, והייתי מוסיף לניחושים את יוסי מנחם:

מנצל את הבמה לקדם ולהמליץ על קורס אלתור בן 14 שבועות ברימון שייפתח ב 2.4 בהנחיית יאיר לרון . הקורס מוצע ביחידה ללימודי חוץ לנגנים שאינם סטודנטים מן המניין ברימון. אני מעלה את זה כאן בגלל היכרותי העמוקה עם יאיר שהוא נגן גיטרה מדהים, נגן ג'אז מעולה, אדם מקסים ובעיקר מורה משכמו ומעלה. כבסיסטים/ות תוכלו להפיק המון מהמפגשים איתו. זו הזדמנות נפלאה לעוף קדימה על הכלי. הנה הקישור: https://bit.ly/2XyYuIw

חכה, קודם הג'ז בס של אולארצ'יק. והייתי מוסיף לרשימה את הג'ז בס 67' של עמי פרנקל.

אז אחרי שההופנר של מקרטני נמצאה, וה-bass of doom של ג'קו נמצאה, נשאר רק למצוא את ה-funk machine של ג'יימרסון, שנגנבה ב-1983 ומאז נעלמו עקבותיה. מסתבר שיש חילוקי דעות סביב שנת הייצור של הבס הזאת - 62 או 65/66 - מה שאולי משפיע על הצלחת החיפוש. ראו כאן. בדיון ב-TB על הבס של מקרטני היה מי שכתב שייתכן שהבס נצפתה בתערוכת גיטרות ב-1993, אבל הסיפור הזה לא ברור לכאן או לכאן.

המממ. צודק

מישהו כתב בפייסבוק שהיא שנת 68 . ב1971, בזמן שאלון היה בלהקת הנחל הייתה ברשותו גיטרת באס פשוטה של להקת הנחל שנשמעה נורא, אז יאיר רוזנבלום לקח אותו לחנות כלי נגינה בתל אביב ובהמלצת מוכר החנות קנה לאלון את הפנדר ג'אז בס ונקנתה מהכסף של להקת הנחל

המאורעות האחרונים גרמו לי לתהות איפה נמצאת ההופנר של סטיוארט סאטקליף (הבסיסט המקורי של הביטלס, עד שמקרטני החליף אותו בתפקיד ב-1961). חיפוש קצר העלה שהיא מוצגת על הקיר של Hard Rock Cafe בלונדון:

אני לא בקי בשנים המדויקות שהביטלס היו בהמבורג (נדמה לי שפעמיים) אבל מקרטני נולד ב 1942, ואם הוא באמת קנה את הבס ב 61 אז הוא היה בן 19. ------ (מסתבר שהם היו בהמבורג חמש פעמים בין 1960-62)

כמה טעויות: "...שמקרטני בן ה–19 קנה ב–1961 בהמבורג" - הוא היה בן 17. "ברוב אלבומי הביטלס מהתקופה האמצעית והמאוחרת של הלהקה מקרטני ניגן בבס מסוג ריקנבקר" - גם בתקופה ההיא הוא ניגן פה ושם על ההופנר 63' (ההופנר השנייה), וגם על פנדר ג'ז בס 66' (כמעט כל האלבום הלבן הכפול), ויש גם שירים שהוקלטו על פנדר בס VI. "אבל ההופנר, שאיתו הופיע עד שהביטלס הפסיקו את ההופעות ב–1966, הוא הבס המזוהה איתו ביותר, לפחות מבחינה ויזואלית, והידיעה על החזרתו סיפקה רגע של נחת" - הבס שהוחזר איננו זה שמזוהה איתו. הבס השני, זה שהתחיל להופיע איתה מאז ההופעה הראשונה אצל אד סאליבן שבה הביטלס כבשו את העולם, הוא הבס שמזוהה איתו. כמה דברים שאפשר להוסיף על הבס הראשון: מקרטני הזמין אותה בחנות של סטיינוויי בהמבורג. הוא היה נער בן 17, והוא היה מספיק חכם בשביל להבין שהסיכוי שלו זה הדגם הסימטרי 500/1. כל מה שצריך בשביל להפוך אותה לשמאלית זה לחתוך את החור לפאנל עם הסוויצ'ים בצד השני, לקדוח את החור לג'ק בצד השני, ולהפוך את הנאט. זה הכל. מהחנות התקשרו להופנר לשאול אם אפשר להזמין, הופנר כנראה לקחו פרוטוטייפ שהיה שם (באסים מ-61' הם עם גב שטוח, מקרטני קיבל כנראה לא רק את ההופנר השמאלית הראשונה בעולם אלא גם את ההופנר הראשונה עם גב קמור) ושלחו לחנות בשביל הילד האנגלי הרזה עם הדרישות המוזרות. לבס לא היה כפתורים לרצועה. הייתה הרצועה המוזרה הזאת שבה יש בקצה אחד קליפ שמתחבר לטיילפיס, ובקצה השני רצועה שמתלפפת סביב האוברהאנג של הצוואר. מקרטני מעולם לא הוסיף לבס כפתורים לרצועה. בהתחלה הוא קשר את הרצועה להדסטוק, כמו גיטרה אקוסטית. אפילו כשהוא קיבל אותה בחזרה ב-67' אחרי הריפיניש הנוראי שעשו ב-Burns, עדיין לא היה כפתור לרצועה, והוא שוב חיבר את הרצועה להדסטוק. עד היום אין לה כפתור כזה. גם ההופנר 63' הגיעה בלי כפתורים לרצועה, אבל עם השנים מקרטני כבר למד שצריך. היום יש עליה סטראפ-לוקס.

הנה כתבה יפה של בן שלו ב"הארץ" על הבס של מקרטני שהושב אליו, וגם על נגינת הבס של מקרטני באופן כללי. מרואיינים שם שישה בסיסטים ישראליים: אולארצ'יק, מיקי גבריאלוב, איתן גדרון, ג'נגו, מרק לזר, ואור אדרי.

דיברתי איתו אתמול. היא אמורה להיות 1970, הוא לא שמר את המספר הסידורי. ביקשתי ממנו שיבדוק אם יש צילום טוב של הבס בקלוז אפ ברזולוציה סבירה, שאפשר לראות את הגריין של העץ. אולי שם נראה משהו ייחודי שיאפשר לזהות אותה בוודאות. כי חוץ מהסטיקר על הפיקגארד הוא לא עשה בה שינויים, ולך תדע מה נשאר מהסטיקר הזה אחרי 54 שנים.

בעקבות הבשורות הטובות אצל מקרטני, אולארצ'יק מחפש את הג'ז בס שלו מתחילת ימי כוורת. למישהו כאן יש קצה חוט? לי יש זיכרון עמום שמתישהו באמצע שנות התשעים ראיתי ג'ז בס למכירה שנאמר עליה שהיא הג'ז של אולארצ'יק מכוורת. זה היה בחנות כלי נגינה יד שנייה ברחוב רש"י (כמעט בטוח) בתל אביב, לא רחוק מ"וינטג'" של שימי ברחוב קינג ג'ורג'. אממה, הג'ז ההיא היתה שחורה (ולא סנברסט), ומשום מה הזיכרון הזה מתערבב לי עם זיכרון אלטרנטיבי, לפיו היה מדובר בג'ז בס של ארן עמיר, הבסיסט של נוער שוליים. ואולי המוכר אמר לי אז שהבס היתה במקור של אולארצ'יק ובהמשך של עמיר? שלושים שנה, לך תזכור...

מי היה מאמין. תקציר הסיפור: בעקבות פרויקט חיפוש אחר הבס שיצא לדרך לאחרונה (דיסקסנו אותו כאן), הבן של הגנב יצר קשר עם המחפשים. מסתבר שהאבא הגנב נתקף פאניקה כשהבין מה יש לו בידיים, ומכר את הבס לבעלים של איזה פאב תמורת כמה גרושים וכמה בירות. הבס נשמרה במשפחת בעל הפאב כל השנים, ובזמן שהמחפשים ניסו ליצור קשר עם המשפחה, אשתו של בנו המנוח של בעל הפאב - ששמעה על החיפושים באופן בלתי תלוי, ושהבס היה בעליית הגג שלה - יצרה ביוזמתה קשר עם מקרטני. הבס הוחזרה למקרטני כבר בדצמבר, אבל לקח חודשיים לאמת את האותנטיות שלה (סאקרז, אילן היה סוגר את העניין בעשר דקות). עוד פרטים כאן.

תודה, כן

גם לי יש פרטלס לא מסומנת וגם אני תמיד נופל בול על המקום הנכון. או ששאר הלהקה מזייפת בטירוף, גם אפשרות

החלטה אמיצה. הפינגרבורד הוא pau ferro ?

אני ניגנתי 15 שנה על מיוזיקמן פרטלס עם הסימון על הסריגים. לפני כחודש פנתה אלי בסיסטית שיש לה בול בס כמו שלי רק עם צוואר ללא סימון וביקשה שננסה להחליף צווארים כי היא לא מסתדרת ללא סימון. הסכמתי להחליף. באותו יום לקחתי את הבס לחזרה לראות איך אני מסתדר ללא הסימונים והיד שלי נחתה בכל פעם בול במקום ללא מאמץ. השארתי את הצוואר הלא מסומן (והיותר יפה) אצלי. הנה תמונה אחרי ההחלפה:

אני לא מחפש פוזה ולא מתיימר להיות ג׳קו. אני מנגן בשביל הכיף ובשביל ליהנות. הסימונים מקלים על הנגינה אז למה להקשות סתם? בשביל להגיד לעצמי שהנה אני מנגן בלי? שטויות… עם או בלי, כל אחד שיעשה מה שעושה לו הכי טוב. כנראה גם הגיל משנה את הגישה בעיניין הפוזה והדאווין :)

מה גרם לך לעבור לבס עם סימונים?